מדינת ישראל מובילה בעולם במספר המתחסנים, אבל מה לגבי הטיפול הנפשי לכל מי שזקוק לו? כפי שלמדנו להעריך את המערכת הציבורית של קופות החולים שהעמידו מבצע לוגיסטי מכובד והצליחו בזמן קצר לחסן אחוז ניכר מהאוכלוסיה, זה הזמן לחזק ולהישען על מערך הפסיכולוגיה הציבורית שהמדינה השכילה להקים כבר לפני שנים. זה הזמן לחזק את המערך הזה, כדי שיוכל לתת מענה וטיפול לכל אזרח שנדרש לו.
בשבועות האחרונים נודע כי משרד הבריאות מבקש לשנות את אופן התקצוב של מאות מתמחים בפסיכולוגיה, דבר שיוביל לקיצוץ בכח אדם, להפלטותם של אלפי מטופלים ממערך הטיפול הציבורי ולהכפלתם של תורי ההמתנה שכיום עומדים על שנה בממוצע. האם זה ההישג שממשלת ישראל מעוניינת לקדם בשלהי משבר הקורונה?
לאחר שארגוני הפסיכולוגים יצאו למאבק ולהפגנות ברחבי הארץ וקיבלו תמיכה מאיגוד העו"סים, איגוד הפסיכיאטריים והאיגוד לרפואת הנפש בקהילה שהצטרפו והבהירו - "עד כאן! מערכת שירותי בריאות הנפש בישראל זקוקה לפסיכולוגיה הציבורית"- החולט על הקפאת ההחלטה בשנה ותקצוב המתמחים בשנה הקרובה.
כולנו מכירים את הנתונים, החוסן הנפשי של אזרחי ישראל הולך ונשחק עם התפשטות המגפה, התמשכות הסגרים וההגבלות, - מאות אלפי מובטלים, מיליוני ילדים ששגרת חייהם נטרפה, משפחות שלמות חיות בלחץ ומתח והתחושות שכולנו למדנו להכיר - חרדה, בדידות ודיכאון שמפוררות את החוסן הלאומי ומעלות את החשש לאובדנות.
נזכיר כי במערכת הבריאות לא קיימת תקינה מסודרת לפסיכולוגים - משרד הבריאות נמנע באופן פעיל מהצבת סטנדרטים לגבי נגישות, המתנה ואורך טיפול פסיכולוגי בשירות הציבורי. המשמעות היא שקופות החולים ובתי החולים לא מחויבים לתת מענה פסיכולוגי. עם הפסקת המימון לקיום מערך ההתמחות, וללא שום הכרח להעסיק פסיכולוגים ולתת אבחון וטיפול פסיכולוגי לציבור נראה שמשרד הבריאות חותר לצמצום ופירוק מערך השירותים הפסיכולוגים הציבוריים בישראל.
אנחנו יודעים שהשקעה במענה פסיכולוגי ציבורי היא השקעה משתלמת. מחקרים מהעולם ומישראל מוכיחים קשר ישיר בין מענה פסיכולוגי ציבורי לחוסן נפשי. השקעה במערך טיפולי הנפש הציבוריים בישראל משמעה: ירידה בצריכת שירותי בריאות גוף, עליה בפריון ובתפקוד, צמצום צריכת שירותי רווחה ובעיקר שיפור משמעותי ברווחה ובבריאות הנפשית של כולנו. מעבר ליתרון הכלכלי, התפקודי והחברתי, טיפול פסיכולוגי יכול להציל חיים.
טיפול ואבחון פסיכולוגי אינם מותרות וממשלת ישראל ומשרד הבריאות חייבים לדאוג לחיסון נפשי לצד החיסון הפיזי לקורונה אחרת העכבות הנפשיים, הכלכליים והחברתיים של הנגיף ילוו אותנו זמן רב לאחר שהסמפטומים הפיזיים ייעלמו.
אני מדברת בשם קהל גדול ואכפתי של פסיכולוגים שאינו מוכן לקבל מציאות בה טיפול פסיכולוגי הוא נחלתם של העשירים. קהל גדול ואכפתי של פסיכולוגים שנאבק על שרות פסיכולוגי ציבורי שווה לכל נפש- שירות שהציבור זכאי לו על פי החוק! הצעדים השונים שמשרד הבריאות נוקט בשנים האחרונות, ובראשם הרפורמה בבריאות הנפש לא הביאו לשיפור בשירות לאזרחים, ההבטחות לקיצור תורי ההמתנה התבדו,איכות הטיפול נפגעה, ונראה כי קיים סיכוי סביר שהיא תדרדר ותיפגע עוד יותר אם נמשיך בדרך הזו.
זה הזמן להעלות לראש סדר העדיפויות גם את ההתמודדות עם המצוקה הנפשית של אזרחי ישראל, כדי שנוכל לצאת מהתקופה הקשה הזו עם כוחות חדשים. זה הזמן לחזק את מערך הפסיכולוגיה הציבורית - עבור המאושפזים בקורונה בבתי החולים, עבור המבודדים בבתים, עבור אזרחים ותיקים שמתמודדים כבר תקופה ארוכה עם בידוד חברתי, עבור המובטלים, הילדים ובני הנוער שלנו.
הכותבת היא מראשי מטה המאבק, פורום הארגונים למען פסיכולוגיה ציבורית
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.