ואלה הן התוצאות הרשמיות הראשונות של מערכת החיסון בישראל. משרד הבריאות דיווח היום (ה') כי מתוך 715,425 בעלי תעודת מתחסן, כלומר שקיבלו את שתי מנות חיסון הקורונה, רק 317 איש חלו עד כה בקורונה, כלומר 0.04%. מתוכם רק 16 איש מאושפזים, כלומר 0.002%.
מבין החולים המאושפזים כעת בבתי החולים, 322 הם בני 60 ומטה, ומביניהם 83% לא חוסנו, 16% חוסנו בחיסון אחד, ואילו 1% חוסנו במנה המלאה. בקרב בני 60 ומעלה מתוך החולים הקשים, שמספרם 834, כ-56% לא חוסנו, 42% חוסנו בחיסון חלקי, ו-2% חוסנו בחיסון המלא.
אי אפשר עדיין להשוות את התוצאות הללו באופן מלא לתוצאות הניסוי של פייזר, משום שישנו משתנה מתערב של הזמן שחלף מאז החיסון. החולים הקשים הלא מתחסנים יכלו לחלות בקורונה במשך החודש ומעלה האחרונים. לעומת זאת מי שחלו אחרי שהתחסנו בשתי מנות, כנראה חלו רק בשבוע-שבועיים האחרונים. כלומר ההשוואה היא של תחלואה שהתרחשה לאורך פרקי זמן שונים.
עם זאת, כבר אפשר להסיק כמה מסקנות מן הנתונים. קודם כל, נראה כי החיסון עובד. על פניו לא נראה כי פער הזמנים מספיק כדי להסביר את ההפרש הדרמטי בתחלואה בין הקבוצות.
אולם, מסקנה נוספת ומצערת היא תחלואה קשה אחרי חיסון בשתי מנות, היא אפשרית. בניסוי של פייזר, אף אחד מ-5% החולים בקורונה בקבוצת החיסון לא היה חולה קשה, והתקווה הייתה שהחיסון מגן באופן מלא מפני תחלואה קשה. אולם, נראה כי גם עם החיסון, יש סכנה כלשהי, אף אם מאוד מופחתת. כעת מעניין יהיה לראות מה מאפיין את מי שנטלו את שתי מנות החיסון ובכל זאת חלו. האם אלה חולים עם כשל חיסוני? האם לא פיתחו נוגדנים? האם היה משהו פגום באופן שבו החיסון ניתן להם? האם הם חולים בווריאנט חדש כלשהו החומק מן החיסון? ישנו סיכוי גם כי חלק מן החולים קשה, נדבקו בפועל לפני קבלת המנה השניה.
ההבדל במספר החולים הקשים בקרב המתחסנים בשני מנות בין בני ה-60 ומעלה לעומת בני ה-60 ומטה, ייתכן ונובע מכך שבני ה-60 קיבלו את החיסונים מוקדם יותר, ולקבוצה זו הייתה גם כן יותר הזדמנות לצבור חולים. אולם, ייתכן והמבוגרים יותר, בעיקר המבוגרים מאוד, שהיו בייצוג נמוך יחסית בניסוי של פייזר, מתקשים יותר בפיתוח חיסוניות.
הנתונים מרמזים: שיפור במצב התחלואה עקב התחסנות
נתונים אחרים מרמזים על שיפור במצב התחלואה עקב ההתחסנות. כך למשל, מספר המטופלים באקמו בני 60 ומעלה (שקיבלו את החיסון ראשונים) נראה בירידה, למרות עליה בכלל המטופלים באקמו. (כולל מספר שיא של 5 בני 40 ומטה). גם נתונים שהגיעו מקופות החולים, מרמזים על ירידה במספר החולים הקשים בקרב המתחסנים מנה שניה, לעומת מי שטרם הספיקו להתחסן באותם מאפייני גיל ורקע.
התוצאות הללו מעוררות תקווה כי החיסונים יעזרו בהדרגה להוריד את מספר המאושפזים במצב קשה בישראל. בינתיים, מהלכי הסגר, אשר מקויימים על ידי הציבור רק באופן חלקי, נמצאים כרגע במלחמה ראש בראש מול המוטציה הבריטית המדבקת יותר, שכבר הפכה למוטציה הדומיננטית, עם "נתח שוק" של כ-60% מהחולים החדשים שנדגמו. השינוי הזה התרחש במהירות מפחידה - תוך פחות מחודש הפכה המוטציה החדשה לדומיננטית, וזאת בדומה לקצב שנצפה בבריטניה. בישראל כבר מסתובבת בקהילה גם המוטציה הדרום אפריקאית, אשר כנראה פוגעת חלקית ביעילות החיסונים וגם היא מדבקת יותר מהקורונה הקלאסית, אולם היא דומיננטית עדיין. ייתכן שהעובדה שהמוטציה הזו הופיעה בארץ כשמתקיימים צעדי צמצום, תעזור להאט את התפשטותה.
צוות בריאות הציבור של האוניברסיטה העברית, אשר מעביר באופן קבוע מתחילת המגיפה דיווחים למשרד הבריאות, מסר היום כי ניכרים סימנים לירידה מסויימת בתחלואה בעקבות הסגר, ולכן העומס על בתי החולים צפוי לרדת בשבוע הקרוב (במקביל לכך שרופאים המחוסנים בשתי מנות אינם חייבים בבידוד). מספר החולים הקשים לא נמצא בירידה, והתמותה בקרב החולים הקשים עלתה, כנראה בגלל העומס ואולי גם בגלל אלימות מוגברת של המוטציה הבריטית. על הרקע הזה אומרים החוקרים כי ייתכן והמוטציה הבריטית תוביל לירידה איטית יותר בתחלואה לעומת הסגר הקודם, ולכן תהליך היציאה מן הסגר חייב להיות איטי ומותאם למתרחש בפועל, כאשר על כל שינוי לרעה יש להאט את היציאה.
עם זאת ממליצים החוקרים להחזיר לפעולה את מערכת החינוך באזורים הירוקים, בשלב מוקדם ככל האפשר של היציאה, משום שההשפעה של מהלך כזה על מקדם ההדבקה תהיה קטנה, כך על פי החוקרים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
