"אנחנו אופטימיים, הסוף של ההתחלה של הקורונה קרוב": המכתב השנתי של ביל ומלינדה גייטס

אנו כותבים את המכתב הזה אחרי שנה שלא דמתה לאף אחת שקדמה לה בחיינו.

לפני שני עשורים, הקמנו קרן הממוקדת בבריאות עולמית בגלל שרצינו להשתמש ברווחים של מיקרוסופט כדי לשפר כמה שיותר חיים. בריאות היא סלע הקיום של כל חברה משגשגת. אם הבריאות אינה טובה - או אם אתם חוששים להידבק במחלה קטלנית - קשה להתרכז בכל דבר אחר. להישאר בחיים ובחתיכה אחת הופך לעדיפות כל כך גבוהה שכל שאר העדיפויות נפגעות.

בשנה האחרונה, רבים מאתנו הרגישו את המציאות הזו בעצמנו בפעם הראשונה. כמעט כל החלטה מגיעה כעת עם חישוב נוסף: איך להמעיט את הסיכון של לחלות בקורונה או להפיץ אותה? ישנם וודאי גם כמה אפידמיולוגים שקוראים את המכתב הזה, אבל עבור רוב האנשים, אנו מנחשים שהשנה האחרונה הכריחה אתכם לכוון מחדש את חייכם סביב אוצר מלים חדש לגמרי - הכולל ביטויים כמו "ריחוק חברתי" ו"שיטוח העקומה", כמו גם מקדם ההדבקה של הנגיף. (ולאפידמיולוגים הקוראים מלים אלה, אנו מתערבים שאף אחד לא מופתע יותר מכם על כך שאנו כעת חיים בעולם בו העמית שלכם אנטוני פאוצ'י הופיע על השער של מגזין InStyle).

כשכתבנו את המכתב השנתי שלנו בשנה שעברה, העולם רק התחיל להבין כמה רצינית עשויה להיות מגפה של נגיף הקורונה. על אף שהקרן שלנו מודאגת מתסריט של מגפה כבר זמן רב - בייחוד אחרי מגפת האבולה במערב אפריקה - הזדעזענו מהקיצוניות שבה הקורונה טלטלה את השווקים, שוק העבודה, החינוך ורמת החיים ברחבי העולם.

רק כמה שבועות אחרי ששמענו את הביטוי "מחלת הקורונה" לראשונה, נאלצנו לסגור את משרדי הקרן ולהצטרף למיליארדי האנשים סביב העולם שהסתגלו לאורח חיים שונה לחלוטין. עבורנו, הימים הפכו לבליל של פגישות בווידאו, התראות חדשותיות מטרידות וארוחות מחוממות במיקרו.

אבל השינויים ששנינו עשינו הם כלום לעומת ההשפעה שהייתה למגפה על אחרים. הקורונה עלתה בחיי אדם, פגעה במיליונים, והטילה את הכלכלה העולמית למיתון הרסני. מיליארד וחצי ילדים איבדו זמן לימודים וחלק אולי לא יחזרו לביה"ס לעולם. עובדים חיוניים עסקו בעבודות בלתי אפשריות תוך סיכון עצמי עצום וסיכון משפחותיהם. לסטרס ולבדידות היו השלכות מרחיקות לכת על בריאותם הנפשית של רבים. ומשפחות בכל מדינה בעולם נאלצו לפספס כל כך הרבה מהרגעים החשובים של החיים - בגרות ממוסדות, חתונות, אפילו הלוויות. (כשנפטר ביל האב בספטמבר, העובדה שלא יכולנו להיפגש ולהתאבל יחד הגבירה את הכאב).

ההיסטוריה וודאי תזכור את החודשיים האחרונים האלה כנקודה הכי כואבת בכל המגפה. אבל יש תקווה באופק. אף ששיקום ארוך לפנינו, העולם גם השיג כמה ניצחונות נגד הנגיף, כמו שיטות אבחון, טיפולים וחיסונים חדשים. אנו מאמינים שהכלים החדשניים האלה יעזרו ליישר את העקומה באופן משמעותי.

הרגע שבו אנו נמצאים כעת מזכיר לנו ציטוט של ווינסטון צ'רצ'יל. בסתיו 1942, בנאום לאחר ניצחון בקרב שהאמין שיהווה נקודת מפנה במלחמה נגד גרמניה הנאצית, אמר: "זה לא הסוף. זו אפילו לא התחלת הסוף. אבל אולי זה הסוף של ההתחלה".

כשזה מגיע לקורונה, אנו אופטימיים שסוף ההתחלה קרוב. אנו גם מאוד ריאליסטיים לגבי מה צריך היה כדי להגיע לנקודה זו: מאמץ בריאות הציבור הגדול ביותר בהיסטוריה של האנושות - שכלל קובעי מדיניות, חוקרים, עובדי בריאות, מנהיגי עסקים, מנהיגים קהילתיים, קהילות דתיות ועוד רבים כל כך שעבדו יחד בדרכים שונות.

סוג כזה של מאמץ משותף הוא חשוב, כי במשבר עולמי כזה אתה לא רוצה שחברות שיחליטו החלטות בגלל רווחיות או ממשלות שיפעלו על פי האינטרס הצר של הגנה על אזרחיהן שלהן בלבד. צריך שהרבה אנשים שונים ואינטרסים שונים ישתלבו ברצון טוב למען האנושות כולה.

נדבנות יכולה לעזור לשיתופי פעולה כאלה. בגלל שהקרן שהקמנו עובדת בתחום המחלות מדבקות כבר כמה עשורים, יש לנו מערכת יחסים ארוכת שנים וחזקה עם ארגון הבריאות העולמי, עם מומחים, ממשלות ועם הסקטור הפרטי. ובגלל שהקרן שלנו מתמקדת באתגרים העומדים בפני עניי העולם, אנו מבינים את החשיבות של ההבטחה שהעולם יתחשב גם בצרכים הייחודיים של מדינות עם הכנסה נמוכה.

בינתיים, הקרן שלנו השקיעה 1.75 מיליארד דולר במאבק בקורונה. רוב המימון שימש לייצור ורכישת ציוד רפואי חיוני. לדוגמה, תמכנו בחוקרים שעמלו על פיתוח טיפולים חדשים נגד קורונה כמו נוגדנים חד-שבטיים. עבדנו עם שותפינו על מנת להבטיח שהתרופות האלה יעוצבו עם מאפיינים שיקלו על שינוען לאזורים העניים של העולם כדי שיוכלו לעזור לכמה שיותר אנשים.

תמכנו גם במאמצים למצוא ולהפיץ חיסונים בטוחים נגד הנגיף. ב-20 השנה האחרונות, המשאבים של הקרן תמכו בפיתוחם של 11 חיסונים שנבדקו ונמצאו יעילים, והשותפים שלנו מטמיעים את הלקחים שהסקנו גם בפיתוח החיסון נגד הקורונה.

ייתכן שעד שתקראו שורות אלה, אתם או מישהו שאתם מכירים כבר קיבל חיסון נגד קורונה. העובדה שחיסונים האלה זמינים כל כך מהר היא די מדהימה בעינינו - בהתחשב בכך שנגיף הקורונה היה פתוגן כמעט לא מוכר בתחילת 2020 ובתהליך המחמיר שחיסונים עוברים עד שמוכח שהם יעילים ובטוחים. (חשוב שאנשים יבינו שלמרות הפיתוח המואץ של החיסונים הללו, הם עדיין היו צריכים לעמוד בבדיקות מחמירות לפני אישורם).

אף מדינה בודדת או חברה בודדת לא יכלו להגיע לזה לבד. מממנים בכל העולם אספו משאבים, חברות מתחרות שיתפו ביניהן ממצאי מחקר, וכל מי שהיה מעורב נהנה מיתרון מההתחלה הודות לשנים רבות של השקעה בטכנולוגיות שעזרו לפתוח עידן חדש בתחום החיסונים. אם נגיף הקורונה היה צץ ב-2009 במקום ב-2019, היה לוקח זמן רב יותר לפתח חיסון.

כמובן, יצירת חיסונים יעילים ובטוחים במעבדה היא רק תחילת הסיפור. בגלל שהעולם זקוק למיליארדי מנות חיסון על מנת להגן על כל מי שהמחלה מאיימת עליו, עזרנו לשותפות שלנו להבין איך לייצר חיסונים באותה עת שהם מפותחים (תהליך שלרוב קורה שלב אחרי שלב).

כעת, העולם צריך להוציא את המנות הללו לכל מי שצריך אותן - קודם כל עובדי בריאות בחזית ואנשים בקבוצות סיכון. בעבר, הקרן שלנו פעלה יחד עם יצרנים ושותפות אחרות על מנת לשלוח את החיסונים בזול ובכמויות גדולות מאוד (כולל ל-822 מיליון ילדים במדינות עם הכנסה נמוכה בעזרת Gavi, הברית הלאומית לחיסונים), ואנו עושים אותו דבר עם החיסונים לקורונה.

הקרן שלנו ושותפותיה התמודדו עם האתגרים שמציב הנגיף גם בדרכים אחרות. כשחבר שלנו ווארן באפט תרם את רוב הונו והכפיל את גודל הקרן שלנו ב-2006, היא ביקש מאתנו להמשיך להתמקד בנושאים שתמיד היו במרכז החזון שלנו. התמודדות עם הקורונה הייתה חלק מרכזי בכל עבודה הקשורה לבריאות ב-2020, אך היא לא הייתה הדבר היחיד שעסקנו בו בשנה שעברה. העמיתים שלנו ממשיכים להתקדם בכל התחומים בהם עוסקת הקרן.

הצוות העוסק במלריה היה צריך לחשוב מחדש איך לחלק כילות יתושים בתקופה שבה כבר לא בטוח לקיים אירוע רב משתתפים ולחלק אותן להרבה אנשים במכה אחת. אנו עוזרים לשותפים שלנו להבין איך משפיעה הקורונה על נשים הרות ועל תינוקות ומוודאים שהם ימשיכו לקבל שירותי בריאות חיוניים. השותפים שלנו בחינוך עוזרים למורים ומורות להתרגל לעולם שבו המחשב הנייד הפך לכיתת הלימוד. במלים אחרות, אנו נצמדים למטרה לשמה הקמנו את הקרן לכתחילה: להבטיח שלכל אדם בעולם תהיה אפשרות לחיות חיים בריאים וגם פרודוקטיביים.

אם יש משהו שעושה אותנו אופטימיים לגבי החיים אחרי המגפה, זה זה: המגפה הכריחה אנשים רבים ללמוד אוצר מלים חדש אולי, אבל היא גם העניקה משמעות חדשה למונחים ישנים כמו "בריאות עולמית".

בעבר, "בריאות עולמית" היה מונח שכמעט ולא שימש לתיאור בריאות כל האנשים, כל הזמן. בפועל, אנשים במדינות עשירות השתמשו במונח הזה לתיאור הבריאות של אנשים במדינות לא עשירות. מונח מדויק יותר אולי יכול היה להיות "בריאות המדינות המתפתחות".

אבל השנה הדברים השתנו. ב-2020, בריאות עולמית הפכה למקומית. האבחנה המלאכותית בין מדינות עשירות לעניות קרסה אל מול נגיף שלא מכיר גבולות מדיניים או גיאוגרפיים.

כולנו ראינו במו עינינו באיזו מהירות מחלה שלא שמענו עליה לפני כן יכולה להפוך למצב חירום בריאותי בחצר האחורית שלנו. נגיפים כמו הקורונה מזכירים לנו שעל אף ההבדלים בינינו, כולנו מחוברים ברמה ביולוגית על ידי רשת מיקרוסקופית של חיידקים וחלקיקים - אם נרצה או לא, אנחנו תקועים בזה יחד.

אנו מקווים שהחוויה שחווינו בשנה האחרונה תביא לשינויים לטווח הארוך בדרך בה אנשים חושבים על בריאות עולמית - ויעזרו לאנשים במדינות עשירות להבין שהשקעה בבריאות העולמית תעזור לא רק למדינות עם הכנסה נמוכה אלא לכולם. התלהבנו לגלות שארה"ב כללה בחבילת הסיוע האחרונה שלה תמיכה בגובה 4 מיליארד דולר בארגון החיסונים Gavi. השקעות מסוג זה שמות את כולנו בעמדה טובה יותר להביס את האתגרים העולמיים העתידיים.

בדיוק כפי שמלחמת העולם השנייה הייתה האירוע המכונן של הדור של הורינו, מגפת הקורונה שאנו בעיצומה כעת תגדיר את חיינו. ובדיוק כפי שמלחמת העולם השנייה הובילה לשיתוף פעולה בין מדינות למטרת השכנת השלום והדגשת מה שטוב לכולם, אנו חושבים שלעולם יש כעת הזדמנות חשובה לבנות על בסיס לקחי המגפה עתיד בטוח ושוויוני יותר לכולנו.

בהמשך מכתב זה נכתוב על שני תחומים שאנו רואים כחיוניים לעתיד טוב יותר: הדגשת השוויון והתכוננות למגפה הבאה.

האם נוכל לצאת מהמגפה הזו עם יותר שוויון ממה שנכנסנו אליה?

מלינדה: אחד הדברים שחסרו לי הכי הרבה בשנה האחרונה היה נסיעות לראות את פעילות הקרן שלנו בפועל. יש לי בכל רחבי הבית צילומים של הנשים שפגשתי בנסיעות האלה. כעת כשאני עובדת מהבית, אני רואה את הפנים שלהן כל הזמן.

לעתים קרובות אני תוהה איך נראית המגפה דרך העיניים שלהן ואיך הן מתמודדות. כשאני עושה שיחות וידאו עם מומחים ומנהיגים מהעולם, אני מנסה לדמיין איך ההחלטות המתקבלות בשיחות אלה ישפיעו על הנשים האלה ועל המשפחות שלהן. הן מהוות תזכורת יומיומית לחשיבות ההבטחה שהתגובה לקורונה לא תותיר אף אחד מאחור.

מאיידס עד זיקה ואבולה, התפרצויות של מחלות נוטות לקרות לפי תבנית חוזרת. הן פוגעות באנשים מסוימים יותר מאחרים - ומי שנפגע הכי הרבה זה לא משהו שנקבע רנדומלית. כשהמחלות מזהמות חברות שלמות, הן מגבירות אי שוויון שכבר קיים עוד מלפני כן.

זה נכון גם לגבי הקורונה. אנשים שיש להם פחות התמודדו פחות טוב מאנשים שיש להם יותר. עובדים חיוניים מתמודדים עם סיכונים גדולים יותר ממי שיכול לעבוד מהבית. סטודנטים בלי גישה לאינטרנט מפגרים אחרי סטודנטים הלומדים מרחוק. בארה"ב, קהילות של לא לבנים היו בסבירות גבוהה יותר לחלות ולמות מאשר אמריקאים אחרים. ובכל העולם, נשים שנלחמו עבור כח והיכולת להשפיע על חייהן צפו בעשורים שלמים של קדמה שברירית מתמוטטים תוך חודשים ספורים.

מתחילת המגפה, הקרן שלנו עבדה עם שותפות בארה"ב וסביב העולם על מנת להתמודד עם ההשלכות הכלכליות והחברתיות הלא-שוויוניות של הקורונה ועל מנת למנוע מחוסר השוויון הזה להחמיר.

בארה"ב, הרבה מהמאמצים שלנו נגד הקורונה משתלבים בעבודה שאנו עושים למען שוויון בין הגזעים. לדוגמא, הנתונים מגלים שאמריקאים שחורים צפויים לחלות בקורונה פי 3 מאמריקאים לבנים, וגם יש להם סבירות טובה יותר לגור במקום בו הגישה לבדיקות מוגבלת. על מנת למלא את הביקוש לבדיקות ברמת הקהילה, הקרן שלנו פעלה עם אוניברסיטאות ומכללות שחורות והרחיבה את מערך הבדיקות בקמפוסים שלהן.

אנו גם מתמודדים עם ההשפעה הבלתי מידתית של המגפה על אנשים שאינם לבנים בדרכים אחרות, כולל דרך עבודת החינוך שהקרן שלנו עושה בארה"ב. אנו מודאגים מסטודנטים המפגרים בלימודים בכל הרמות (כשבתי הספר נסגרו באביב, תלמידים הפסידו בממוצע כמה חודשים של לימודים), אבל אנו מודאגים במיוחד מהסכנה שהקורונה תחזק את החסמים בפני לימודים אקדמאיים, בייחוד בקרב סטודנטים שחורים, היספנים או ממשקי בית עם הכנסה נמוכה. המשכורות החציוניות של בוגרי מכללות גדולות פי שניים מאלה של בוגרי תיכונים, כך שעבור האנשים הצעירים האלה מדובר בסיכויים וסיכונים משמעותיים. על מנת לעזור לסטודנטים לנווט בין המכשולים של הקורונה, הרחיבה הקרן שלנו את שיתוף הפעולה שלה עם שלושה ארגונים שיש להם ניסיון מוכח בשימוש בכלים דיגיטליים בסיוע לסטודנטים להישאר על הנתיב שבסופו ישלימו את התואר. אנו חושבים שהמודלים והגישות שארגונים אלה מתכננים כעת ימשיכו ליצור הזדמנויות לסטודנטים גם אחרי שהמגפה תסתיים.

בכל הנוגע לעבודה מחוץ לארה"ב, מוקד העניין שלי היה להתקשר למנהיגי העולם ולבקש מהם למנות אישה למרכז המאמץ שלהם להילחם בקורונה . אם ממשלות מתעלמות מהעובדה שהמגפה והמיתון שבא בעקבותיה משפיעים אחרת על נשים, הן יאריכו את המשבר ויאטו את השיקום הכלכלי של כולנו.

לדוגמא, בגלל הסגרים של שנה שעברה, מאות מיליוני אנשים במדינות עם הכנסה נמוכה נזקקו לעזרה של ממשלותיהם על מנת למלא צרכים בסיסיים. אבל האירוניה המרה היא שהנשים שזקוקות יותר מכל לאינפוזיה הכלכלית הזו לרוב שקופות לממשלות שלהן. קשה לשלוח כסף בצורה בטוחה ומהירה לאישה שלא מופיעה בדיווחי המס, שאין לה תעודת זהות רשמית או טלפון סלולרי. אם מערכות פיננסיות לא יעוצבו במיוחד כדי לכלול את הנשים האלה, סביר להניח שידירו אותן וידחקו אותן אפילו יותר לשולי הכלכלה. הקרן שלנו עבדה עם הבנק העולמי על מנת לעזור למדינות להתגבר על המכשולים האלה ו ליצור תוכנית להעברת כסף דיגיטלי שצרכי הנשים נמצאת במרכז העניין שלה.

באופן נרחב יותר, אנו תומכים במאמצים לעצב תוכניות תגובה כלכלית המיועדות לנשים ועובדים בשכר נמוך . במדינות עם הכנסה נמוכה ובינונית, האנשים העניים ביותר נוטים להיות עצמאיים בתחום לא רשמי כלשהו - כגון חוואים או רוכלי רחוב, למשל. קובעי מדיניות לעתים קרובות מתעלמים מעובדים כאלה, ותוכניות סיוע שגרתיות לרוב לא ממלאות את צרכיהם. (החזרי מס לרוב לא עוזרים לאנשים שלא משלמים מיסים - ומי משלם על החופשה בתשלום שלך אם אתה עצמאי?) הקרן שלנו עזרה לממן מחקר לגבי איך ממשלות יכולות לגשר על הפערים האלה ברשת הבטיחות, על ידי העלאת העדיפות של צעדים כמו מענקים כספיים, סיוע במזון, ואיסור על סילוק דיירים המפגרים בתשלומי חשבונות או דמי שכירות.

השנה האחרונה גם הטילה זרקור על נשים העובדות ללא שכר , נושא שכתבתי עליו במכתב זה בעבר. כשמיליארדי אנשים נשארים בבתים, הדרישה לעבודת סיעוד ללא שכר - לבשל, לנקות ולטפל בילדים - זינקה. נשים כבר עשו כשלושה רבעים מזה לפני כן. כעת, במגפה, הן לקחו על עצמן אפילו יותר מזה. זו אולי עבודה ללא שכר, אך יש לה בהחלט מחיר: ברמה עולמית, תוספת של שעתיים בעבודה שנשים עושות ללא שכר מיתרגמת ל-10% ירידה בהשתתפות נשים בשוק העבודה. כשממשלות בונות מחדש את הכלכלות שלהן, הזמן הגיע להתחיל להתייחס לטיפול בילדים כתחום תשתית בסיסי - הראוי למימון לא פחות מכבישים וסיבים אופטיים. בטווח הארוך, זה יעזור ליצור כלכלות לאחר המגפה שיהיו יותר פוריות וכוללניות.

ביל ואני מאוד מודאגים, עם זאת, מכך שבנוסף להארת זרקור על כל כך הרבה מקרים של אי צדק היסטורי, המגפה תיצור גם חוסר שוויון מסוג חדש: חוסר שוויון בהתחסנות , עתיד בו האנשים העשירים יותר יכולים לקבל חיסון קורונה, בעוד שאר עניי העולם לא יכולים.

כבר היום, מדינות עשירות השקיעו בקניית מנות חיסון חודשים מראש כדי שיוכלו להתחיל לחסן את האוכלוסיות שלהן ברגע שהחיסונים מאושרים. אבל כפי שנראים פני הדברים כעת, מדינות עם הכנסה נמוכה ובינונית יוכלו לחסן רק אחד מכל חמישה אנשים במשך השנה הקרובה. בעולם בו בריאות עולמית היא ברמה מקומית, זה צריך להדאיג את כולנו.

מתחילת המגפה, דחקנו במדינות עשירות לזכור שהקורונה בל מקום שהיא צצה מסכנת את כולנו. עד שהחיסונים יגיעו לכולם, דבוקות חדשות של המחלה ימשיכו לצוץ. הדבוקות האלה יגדלו ויתפשטו. הכל תלוי בשאלה האם העולם יתאחד ויבטיח שהמדע מציל החיים שהתפתח ב-2020 יציל כמה שיותר חיים ב-2021.

משברים קיומיים כגון זה לא מותירים ללא פגע אף אספקט של החיים. אבל גם התגלו פתרונות ראויים לרגעים היסטוריים כאלה. דרישה שהתגובה תהיה כוללנית תציל כעת חיים ופרנסות - ותיצור בסיס לעולם שאחרי המגפה יהיה חזק יותר, שוויוני יותר ועמיד יותר.

לא מוקדם מדי לחשוב על המגפה הבאה

ביל: אחת השאלות ששואלים אותי הכי הרבה היא מתי אני חושב שהעולם יחזור לנורמליות. אני מבין למה. כולנו רוצים לחזור לדרך בה דברים היו לפני הקורונה. אבל יש תחום אחד שבו אני מקווה שלעולם לא נחזור אחורה: שוויון הנפש לגבי מגפות.

המציאות המצערת היא שהקורונה עשויה לא להיות המגפה האחרונה. אנו לא יודעים מתי תגיע המגפה הבאה, והאם זו תהיה שפעת, נגיף ממשפחת הקורונה או איזו מחלה חדשה שלא פגשנו בעבר. אבל מה שאנו כן יודעים הוא שאנחנו לא יכולים להיתפס שאננים שוב. האיום של המגפה הבאה תמיד ירחף מעל ראשינו - אלא אם העולם יעשה צעדים למנוע זאת.

החדשות הטובות הן שאנו יכולים להקדים התפרצויות של מחלות מדבקות. למרות שהעולם נכשל להתכונן לקורונה מבחינות רבות, אנו עדיין מרוויחים מפעולות שננקטו בתגובה למגפות קודמות. לדוגמא, מגפת האבולה הבהירה שאנו צריכים להאיץ את הפיתוח של חיסונים חדשים. אז הקרן שלנו שיתפה פעולה עם ממשלות ומייסדים אחרים על מנת ליצור קואליציה לחדשנות בתחום המוכנות למגפות (CEPI). הקואליציה עזרה לייסד כמה מהמועמדים למלחמה בקורונה - כולל החיסונים של מודרנה ושל אוקספורד בשיתוף אסטרה זנקה - והיא מעורבת מאוד בנושא שוויון בהתחסנות שמלינדה כתבה עליו מקודם.

על מנת למנוע חזרה של הקשיים משנה שעברה, מוכנות למגפה צריכה להילקח ברצינות כמו שאנו לוקחים ברצינות את הסכנה שתפרוץ מלחמה. העולם צריך להשקיע יותר במחקר ובפיתוח וארגונים כמו CEPI שהראו שאין להם תחליף במקרים כמו מגפת הקורונה. אנו גם צריכים לבסס יכולות חדשות לגמרי שעדיין לא קיימות.

בלימת המגפה הבאה תדרוש הוצאה של עשרות מיליארדי דולרים לשנה - השקעה גדולה, אך ראוי לזכור שמגפת הקורונה תעלה לעולם על פי הערכות כ-28 טריליון דולר. העולם צריך להוציא מיליארדים כדי לחסוך טריליונים (ולמנוע מיליונים של מקרי מוות). אני חושב שזו תעודת הביטוח הטובה ביותר והמשתלמת ביותר שיכול העולם לרכוש.

רוב ההשקעה צריך להגיע ממדינות עשירות. למדינות עם הכנסה נמוכה ובינונית ולקרנות כמו שלנו תפקיד למלא, אך הממשלות של מדינות עם הכנסה גבוהה צריכות להוביל את הדרך בגלל שהיתרונות עבורן כה גדולים. למי שחי במדינה עשירה, זה אינטרס מרכזי שהממשלה תשקיע משאבים רציניים בהתכוננות למגפה ברמה כלל-עולמית. מלינדה כתבה שקורונה בכל מקום היא איום על הבריאות בכל המקומות האחרים; אותו דבר ניתן לומר על המגפה הבאה. הכלים והשיטות שנוצרו על מנת להילחם בפתוגנים צריכים להקיף את העולם כולו, ולכלול גם מדינות עם הכנסה נמוכה ובינונית.

בתור התחלה, ממשלות צריכות להמשיך להשקיע בכלים המדעיים שמסייעים לנו להילחם במגפה הנוכחית - אפילו אחרי שהקורונה תהיה מאחורינו. פריצות דרך חדשות יתנו לנו יתרון בפעם הבאה שמחלה חדשה תצוץ. לקח חודשים לבסס מערך בדיקות מספק בארה"ב. אבל ניתן לבנות מערכת אבחון שניתן יהיה להטיל אל המערכה במהירות. עד המגפה הבאה, אני מקווה שיהיה לנו מה שמכונה פלטפורמות אבחון בקנה מידה גדול, ונוכל לבחון אפילו 20% מאוכלוסיית העולם כל שבוע.

אני גם משוכנע שבפעם הבאה יהיו לנו תרופות טובות יותר. אחת התרופות המבטיחות ביותר לקורונה היא נוגדנים חד-שבטיים. אם חולה מקבל אותם בשלב מספיק מוקדם, אפשר להקטין את שיעור התמותה בעד 80%.

הקרן שלנו מימנה מחקר בנוגדנים חד-שבטיים כטיפול פוטנציאלי לשפעת ומלריה כבר לפני יותר מעשור. ניתן לכוון את הנוגדנים הללו לטיפול במגוון רחב של מחלות. החיסרון הוא שלוקח זמן רב לפתח ולייצר אותם. זה כנראה ייקח עוד חמש שנים עד שהטכנולוגיה תהיה מושלמת ונוכל לייצר אותם במהירות בתגובה לפתוגנים חדשים שיצוצו.

אני גם צופה שנראה התקדמות גדולה בחמש השנים הקרובות ביכולתנו לפתח חיסונים חדשים - מבחינה רבה בגלל ההצלחה של חיסוני RNA שליח נגד הקורונה. כתבתי על זה הרבה בסיכום השנתי שלי, אבל הגרסה הקצרה היא שחיסוני RNA שליח הם סוג חדש של חיסון שנותן לגוף הוראות איזה נוגדנים לייצר. למרות שהקרן שהקמנו תומכת במחקר בסוג זה של חיסונים כבר מאז 2014, עד החודש שעבר עוד לא אושר לשימוש אף חיסון RNA שליח. המגפה האיצה מאוד את פיתוח הפלטפורמה הזו.

כפי שאני סבור שנראה שיפורים אדירים במערכת האבחון והנוגדנים החד-שבטיים, אני גם צופה שחיסוני RNA שליח יוכלו להיות מפותחים במהירות, יהיה קל יותר לייצר אותם בכמות גדולה ויהיה יותר פשוט לאחסון אותם, תוך חמש עד עשר שנים. זו תהיה פריצת דרך עצומה, הן למגפות עתידיות והן למשברי בריאות עולמיים אחרים. חיסוני RNA שליח הם פלטפורמה מבטיחה למחלות כגון איידס, שחפת ומלריה. ההתקדמות במחקר ופיתוח שבאה בעקבות הקורונה עשויה יום אחד להעניק לנו את הכלים שאנו זקוקים להם להיפטר סופסוף מהמחלות האלה.

בכל הנוגע למניעת מגפות, כלים מדעיים בלבד לא יספיקו. העולם צריך גם יכולות המבוססות על כלי שטח שיוכלו לנטר פתוגנים ולהיות מוטלים למערכה מיד כשזקוקים להם. ישנם עדיין הרבה פרטים שצריך ללבן, כולל איפה יוחזקו יכולות כאלה ואיך בדיוק יהיו בנויות. אבל זו החשיבה שלי באופן כללי:

ראשית, אנו צריכים לזהות התפרצויות של המחלה ברגע שהן קורות, איפה שהן קורות. זה ידרוש מערכת התרעה גלובלית , שאין לנו כרגע בקנה מידה גדול. עמוד השדרה של מערכת כזו יהיה הבדיקות המאבחנות. נניח שאת אחות במרפאה כפרית כלשהי. את שמה לב שיותר חולים מתלוננים על שיעול ממה שרגיל לעונה זו של השנה, או אולי אפילו יותר אנשים מתים מבדרך כלל. אז בודקים ומחפשים פתוגנים נפוצים. אם אף אחד מהם לא נמצא בבדיקה, שולחים את הדגימה למקום אחר לריצוף וחקירה נוספת.

אם מתברר שהדגימה מכילה איזה פתוגן מדבק מאוד או מזן חדש לגמרי, קבוצה של מגיבים ראשונים למחלות מדבקות תזנק לפעולה. חשבו על גוף כזה כמכבי אש למגפות. כמו כבאים, מדובר באנשי מקצוע מיומנים שהתאמנו להגיב למשברים פוטנציאליים בהתראה של רגע. כשהם לא עוסקים בתגובה למגפה, הם יחדדו את הכישורים שלהם בעבודה על מחלות כמו מלריה ופוליו. אני מניח שנצטרך משהו כמו 3,000 איש בתפקידים כאלה ברחבי העולם.

על מנת ללמוד איך להשתמש ביכולותיהם של המגיבים הראשונים האלה טוב, העולם צריך לנהל משחקי חיידקים - סימולציות המאפשרות לנו להתאמן, לנתח ולשפר את הצורה בה אנו מגיבים להתפרצויות של מחלות, בדיוק כפי שמשחקי מלחמה מאפשרים לצבא להתכונן למלחמה אמיתית. המהירות קובעת במקרה של מגפה. ככל שפועלים מהר יותר, ניתן לקטוע גידול מעריכי בתפוצת הנגיף. במקומות בהם היו התפרצויות בשנים האחרונות של מחלות נשימה - כמו סאר"ס בטייוואן ומר"ס בדרום קוריאה - הגיבו לקורונה מהר יותר ממקומות אחרים כי הם כבר ידעו מה לעשות. הרצת סימולציות תבטיח שכולם יהיו מוכנים לפעול במהירות בפעם הבאה.

בסופו של דבר, מה שעושה אותי אופטימי יותר מכל לגבי זה שנהיה מוכנים בפעם הבאה הוא גם הדבר הפשוט מכל: העולם צריך כעת להבין באיזו רצינות להתייחס למגפות. לא צריך לשכנע אף אחד שמחלה מדבקת עשויה להרוג מיליוני אנשים או לעצור את כלכלת העולם. הכאב של השנה האחרונה ייצרב בחשיבת אנשים לדור שלם. אני מקווה שנראה תמיכה נרחבת במאמצים שנועדו להבטיח שלעולם לא ניאלץ לעמוד בניסיונות כאלה שוב. אני כבר עדים לפיתוח של אסטרטגיות למוכנות למגפה, גולל מה-G-7 בהובלת בריטניה השנה, ואני מקווה שנראה עוד בחודשים ובשנים הקרובות.

העולם לא היה מוכן למגפת הקורונה. אני חושב שבפעם הבאה הדברים יהיו שונים.

עתיד בריא יותר ומאיר יותר לכולנו

עד כמה שקשה לדמיין זאת כרגע כשכל כך הרבה אנשים עדיין סובלים מהקורונה, המגפה הזו תסתיים יום אחד. כהיום הזה יגיע, זו תהיה עדות למנהיגים יוצא הדופן שהתגלו בשנה האחרונה וניווטו את דרכינו במשבר הזה.

כשאנו אומרים "מנהיגים" איננו מתכוונים רק לקובעי המדיניות ולדרג הנבחר שנמצאים בתפקידים רשמיים בממשלות. אנו גם מדברים על עובדים הבריאות שחווים טראומה שלא תתואר בקו החזית. המורים, ההורים, המטפלים שעושים מעל ומעבר כדי לוודא שתלמידים יצליחו בלימודים. המדענים והחוקרים שעובדים סביב השעון לעצור את הנגיף. אפילו השכנים שמבשלים ארוחה נוספת כדי לוודא שאף אחד בקהילה לא ילך לישון רעב.

המנהיגות שלהם תוציא אותנו מהמגפה, ואנו חייבים להם שיקום כזה שנהיה חזקים ומוכנים יותר אחריו לאתגר הבא. במהלך השנה האחרונה, איום גלובלי נגע כמעט בכל אדם בעולם. עד השנה הבאה, אני מקווה שתגובה שוויונית ויעילה לקורונה תגיע גם היא לכל העולם.

אנו מקווים שאתם ומי שיקר לכם שנשמרים ושבריאותכם טובה בימים קשים אלה.