האם הזינוק של מניות חברות השילוח ישרוד גם לאחר מגפת הקורונה?

אחת מתופעות משבר הקורונה היא הזינוק חסר התקדים שלו אנו עדים בעלויות השילוח של סחורות ומוצרים דרך הים ודרך האוויר. עלות שילוח מכולה דרך הים זינקה ב-192% במהלך השנה האחרונה, ועלות שילוח סחורות דרך האוויר זינקה ביותר מ-100% במהלך השנה האחרונה. מדובר על זינוק חריג וחסר תקדים.

מה עומד מאחורי הזינוק בעלויות השילוח? מדובר בשילוב של נסיבות שדוחפות לעליות מחירים - ראשית, כמעט רבע מתעבורת הסחורות העולמית עוברת דירות טיסות אזרחיות. הקורונה הביאה לירידה חדה כל כך בהיקף הטיסות האזרחיות ובכך לירידה בהיצע לשינוע סחורות. נכון להיום, היקף הטיסות האזרחיות בעולם נמוך בכ-40% ביחס לתקופה שלפני המשבר.

שנית, בעוד שבעולם המערבי מתמודדים עם סגרים חוזרים ונשנים עקב עלייה עקשנית בתחלואה, בסין זה ממש לא המצב. הפעילות הכלכלית בסין חזקה והיא הוציאה לפועל תוכניות השקעה מסיביות תוך גידול דרמטי וכמעט חסר תקדים בהיקף יבוא הסחורות. במובן זה, סין יוצרת בימים אלו "פקק" בתעבורת הסחורות העולמית, ויוצרת מצב של מחסור שמוביל באופן בלתי נמנע לזינוק בעלויות השילוח.

שלישית, משבר הקורונה יצר מצב שבו אנו לא יכולים לצרוך שירותים, ובמקביל עקב מדיניות הסגרים והמגבלות, אנו מבלים הרבה יותר זמן בבית. לאור זאת משקי בית רבים הגדילו את רכישות המוצרים שלהם באופן משמעותי. רואים זאת בכל העולם המערבי. הזינוק ברכישת מוצרים בני-קיימא לבתים הוביל לירידה מהירה במלאים של היצרנים, שבתורה הובילה לעלייה בביקוש לסחורות ומוצרי ביניים. המשמעות - לחץ נוסף על שרשראות האספקה שמוביל לעלייה בעלויות השילוח.

ההיצע ימשיך לסבול ממחסור

האם הזינוק בעלויות הוא זמני או קבוע? אנו נוטים להיות בצד האופטימי בכל הנוגע להתפתחויות העולמיות בשנה הקרובה. הווירוס איתנו ואנו לומדים לחיות לצדו, פרישת החיסונים ברחבי העולם צפויה לשפר את הביטחון ולאפשר לכלכלות להתאושש באופן סדיר מבלי לחשוש מעוד סגרים מעבר לפינה. מצד שני, סביר כי גם אם לא יהיו עוד סגרים שלהם הורגלנו, מגבלות ריחוק חברתי עדיין יהיו איתנו, והתעופה העולמית לא תחזור בשנתיים הקרובות לרמה שאפיינה אותה לפני המשבר.

כלומר, צד היצע שינוע הסחורות עדיין צפוי לסבול ממחסור. אולם עם פתיחת הכלכלות והתגברות הפעילות, הביקוש העולמי לסחורות רק צפוי לעלות. המשמעות - עלויות השילוח הגבוהות כאן כדי להישאר לפחות בשנה הקרובה.

מה זה אומר עבורנו הצרכנים? יבואנים כבר התריעו כי עלייה בעלויות השילוח תאלץ אותם להעלות מחירים של מוצרים בישראל. על פי ה-IMF, עלויות השילוח מהוות כ-10% ממחיר המוצרים הסופיים בממוצע. מובן שמספר זה אינו לוקח בחשבון את השפעות המטבע בכל מדינה. לפחות כאן אצלנו בישראל, השקל החזק מפצה וממסך במידה רבה את הגידול בעלויות. עם זאת, אנו בהחלט מצפים כי התופעה של הזינוק בעלויות השילוח העולמיות תחלחל במידה מסוימת גם אל תוך המשק הישראלי.

ומה זה עושה לחברות עצמן? העלייה במחירי ההובלה באה לידי ביטוי באופן עוצמתי במניות חברות השילוח, לאחר שנים שבהן מניות אלו דשדשו. מניות של חברות השילוח UPS ו-FEDEX רשמו עלייה של עשרות אחוזים בחודשים האחרונים, נוכח עליית המחירים והצפי להמשך המגמה גם במהלך השנה הנוכחית. המגמה, כמובן, מתדלקת גם את שוק ההנפקות. אחת ההנפקות המדוברות ביותר בתקופה האחרונה בשוק ההון המקומי היא ההנפקה הצפויה של חברת ההובלה הימית צים.

  

עלייה חדה בביקוש לשילוח מקומי

אנו נתמקד בחברת Doordash, שהונפקה במהלך אוגוסט האחרון, ומאז הכפילה את שווייה. יותר נכון לומר, כמו שמקובל בוול סטריט בתקופה האחרונה, המניה כמעט הכפילה את שווייה ביום המסחר הראשון, ומאז היא מדשדשת סביב הרמות החדשות.

חברת Doordash אינה נהנית מכל המגמות שציינו למעלה, היא בעיקר נהנית מעדנה הקשורה לעלייה החדה שנרשמת בביקוש לשילוח מקומי, מאחר שהיא מבצעת משלוחים של מזון ממסעדות בארצות הברית. החברה הונפקה לפי שווי של 38 מיליארד דולר, אך כיום היא כבר נסחרת לפי שווי של 61 מיליארד דולר.

היקף הפעילות של החברה ב-2020 נאמד בכ-2.8 מיליארד דולר, אומנם עם רווחיות גולמית פנומנלית של 54%, אבל עם הפסד נקי צפוי של כ-275 מיליון דולר וצפי להפסד צנוע יותר בשנת 2021, של 124 מיליון דולר. מאחר שהחברה אינה מייצרת רווח לבעלי המניות, ניתן לדבר על תמחור לפי מכפילים על המכירות ומכפילי תזרים, אם אכן החברה תצליח לייצר כזה בשנים הבאות.

מכפיל המכירות לשנת 2020 עומד על 22 ולפי תחזית המכירות לשנת 2021 (נתוני Bloomberg) מכפיל המכירות יורד ל-16 (בהנחת צמיחה של 33%). מדובר במכפילים חסרי תקדים ובשווי המאפיין חברות הייטק מהשורה הראשונה.

גם באופן השוואתי, מדובר בפער לא נתפס מול חברות שילוח אחרות. לדוגמה, חברות השילוח הבינלאומי אומנם אינן יכולות לספק צמיחה דו-ספרתית בשנה הבאה, ושיעור הרווח הגולמי שלהן אומנם נמוך יותר, אך הן חברות המייצרות רווח בשורה התחתונה ולרוב הן גם מייצרות תזרים חופשי מאוד חזק ועדיין נסחרות במכפיל 22, אבל על הרווח הנקי ולא על המכירות.

המשקיעים מעניקים פרמיית "טכנולוגיה"

איך מסבירים תמחורים כאלו? התמחור של Doordash הוא תמחור שמאפיין את המתרחש כיום בשוק ההון ובעיקר בסקטור הטכנולוגיה. החברה נופלת להגדרה זו ומשתייכת לסקטור, אף שמדובר בשירות שאינו טכנולוגי כלל, אך הפעלתו מתבצעת באמצעות אפליקציה, שמשדרגת את השירות, אך מאפשרת גם פרסומים דרכה ובעיקר גם אוספת נתונים על הלקוחות (בדומה לוולט). הדבר מוביל את המשקיעים לבחון את החברה בצד הטכנולוגי שלה, ולא בצד השירותי שלה, ועל זה בוול סטריט מוכנים לשלם פרמיה, פרמיה גבוהה מאוד, וככל הנראה גם לא מוצדקת. לא מוצדקת למרות שאנו מאמינים בהמשך המעבר של לקוחות לדיגיטל ובהמשך הרחבת הפעילות בשנים הבאות.

הכותבים הם מנהל מחלקת מאקרו בפסגות ומנהלת מחלקת מחקר בפסגות. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם, או תחליף לשיקול דעתו של הקורא, והוא אינו הצעה לרכישת ניירות ערך