מתברגנת מעט: סיאט ליאון החדשה קורצת למשפחות חסכוניות

חטיבת סיאט של קונצרן פולקסווגן הייתה שמחה למחוק מהזיכרון את השנה החולפת. מכירותיה במדינות האיחוד האירופי צנחו ב-2020 בשיעור של26%, הירידה השנתית החדה ביותר מאז נרכשה על ידי הגרמנים לפני ארבעה עשורים. הירידה נבעה במידה רבה מקריסת שוק הרכב הספרדי "הביתי" שלה ומהפסקות ייצור הממושכות במפעלים המרכזיים בספרד במהלך משבר הקורונה.

למרות זאת, הייתה לסיאט גם קצת נחת ב-2020; בישראל היא סיימה את השנה עם עלייה של 12% במכירות וזינוק של 2.4% בנתח השוק. למעשה, זה היה מותג הרכב היחיד בעשיריה הראשונה, שסיים את 2020 עם עליה במכירות, שלא לדבר על עלייה דו-ספרתית.

אפשר למצוא הסברים נקודתיים לתופעה כמו למשל זמינות מלאי משופרת והרחבה של היצע הדגמים, בעיקר כניסתה של סיאט "ארונה" לזירה. אבל סוד כוחה של סיאט בישראל היה ונותר מיקוד מדויק וחוצה מגדרים ומגזרים בקהל של "נהגים צעירים ושוחרי תדמית ביצועים".

עבור הקהל הספציפי הזה סיאט היא מותג נחשק-נגיש ולא מעט מהדגמים שלה אף הפכו בישראל למעין כרטיס כניסה, או כרטיס ביקור, למועדון חברתי לא רשמי עם כללים וחוקים משלו, שזר יתקשה להבינם. השגרירה המובהקת ביותר של אותו "מועדון" הייתה הלאון היוצאת עם הקווים החדים והאגרסיביים ומסגרת ה-LED הלבנה והחדה שמזוהה למרחוק.

לפיכך, לעיצוב החיצוני של היורשת יש משקל לא מבוטל בקבלת הפנים לה תזכה בישראל, וכאן הליאון 2021 משדרת מסר מעורב. מצד אחד, היא איבדה כמה מהקווים החדים והמושחזים של הדור הקודם לטובת מראה יותר עגלגל, "רך" ושמנמן במיוחד בפרופיל הצד, שנראה קצת יפני-קוריאני גנרי. מצד שני, מעצבי סיאט שמכירים היטב את הלקוחות שלהם, לא ויתרו על פנסי ה-LED המושחזים בחזית ותגברו את העיצוב בכמה קווים נמרצים, כולל ספוילר מובנה מתחת לקו השמשות וכמובן חלונות מושחרים.

גם היבואן מכיר היטב את הלקוחות הטיפוסיים, ולכן אפילו המפרט של גרסת הבסיס כולל כמה תוספות, שישדרגו את "סטטוס המדרכה" של הרכב, כולל גג חשמלי פנורמי, מסימני ההיכר המובהקים של "המועדון", וכמובן חישוקי ספורט עם צמיגי רחבים - 17 אינץ' בגרסת הבסיס ו-18 אינץ' בגרסת ה-FR הספורטיבית (והיקרה).

  

לידיעת המשפחות: הממדים התרחבו

עם כל הכבוד ללקוחות הצעירים, לליאון יש גם ייעוד משפחתי, לפחות באירופה, ולפיכך הדור החדש זכה לתוספת של 8 סנטימטרים לאורך, שרובם מופנים לטובת בסיס הגלגלים (2.68 מ') ולטובת המרחב הפנימי, שנגזר ממנו. התוצאה היא שדרוג משמעותי בשימושיות למשפחות עם שפע של מרחב לראש ולרגליים מלפנים ומאחור ומושב אחורי רחב ושטוח, שיכול לאכלס שלושה מבוגרים בממדים סבירים. תא המטען מסתפק ב-380 ליטר, נתון די ממוצע לפלח, אבל הוא עדיין יכול לאכלס בתוכו שלושה סאב-וופרים, שני מגברים וכמה ארגזי בירה עבור מסיבת חוף.

מערך הפיקוד מיישר קו עם עיצוב הפנים העכשווי של קבוצת פולקסווגן וזה אומר ויתור על מוט ההילוכים המקובל לטובת מתג שליטה מתכתי קטן בקונסול המרכזי וביטול חלק גדול מהמתגים הפיזיים לטובת שליטה באמצע תפריטי מגע על מסך המולטימדיה.

היתרון הוא מראה יותר נקי ו"דיגיטלי", שחביב על דור הסמארטפון. אבל לנהגים ותיקים שכמותנו, שגדלו בעידן האנלוגי וזקוקים למשקפי קריאה, התפעול באמצעות מגע של פונקציות בסיסיות כמו שליטה במערכת האקלים עשוי להיות מסורבל ומסיח דעת בנהיגה. במיוחד בגרסת ה-SYLE הבסיסית בה נסענו, שמצוידת במסך מולטימדיה די קומפקטי וקצת איטי.

התנחמנו בלוח מחוונים אנלוגי קלאסי וקל לצפייה ובהגה עם מערך מתגים מאורגן היטב. גרסת ה-FR מקבלת גם לוח מחוונים דיגיטלי. האבזור התקני של הליאון סטייל ההתחלתית די גנרי למעט אותו גג חשמלי מפורסם, התנעה ללא מפתח ומערך עדכני ומקיף של מערכות בטיחות אקטיביות, שאינו מטריד יתר על המידה את הנהג. איכות הייצור מכובדת, כמקובל בקבוצה, עם לא מעט חומרי דיפון רכים ובידוד רעשים יעיל.

המנוע היחיד שמיובא כרגע לארץ עם הליאון הוא ה-1.5 ליטר טורבו-בנזין של קבוצת פולקסווגן, שעבר טיפול "ירוק" כמקובל בימינו במסגרתו נוספה לו מערכת היברידית "קלה" לטובת הפחתת הפליטה בעיר ועל הכביש המהיר. המנוע שומר על 150 כוחות הסוס של קודמו, אבל המכונית כבדה יותר בככ-100 ק"ג ואיטית יותר בארבע עשיריות השנה (8.4 שניות) בתאוצה מאפס ל-100 קמ"ש.

מנגד המומנט זמין יותר והכיול הנמרץ של התיבה כפולת המצמדים במצב התכנות הספורטיבי מעניק למכונית דחף מכובד בעליות, תאוצות ביניים נמרצות ופעולה שקטה ונטולת מאמץ במהירויות שיוט גבוהות מאד. מצב התכנות הרגיל, שהוא ברירת המחדל, מקהה את תגובת הדוושה הראשונית ללחיצה וגם צליל המנוע קצת מחוספס ולא ממש ספורטיבי. אבל לא לדאוג: רוב המכוניות הללו יגיעו בישראל בשלב כזה או אחר לסדנאות האפטר-מרקט שם יקבלו מפלט רועש ושלל "צ'יפינג" "מודינג", "סטייג'ינג" ושאר טריקים אלקטרוניים לשדרוג הכוח, שיכולים להדיר שינה מעיניהם של מהנדסי סיאט. כראוי לרכב ירוק צריכת הדלק מכובדת עם ממוצע מוצהר של כ-17.2 ק"מ לליטר בתקן WLTP המחמיר ובסביבות 15 ק"מ לליטר בנהיגה ישראלית טיפוסית.

פחות זריז, יותר נוח

התנהגות הכביש של הליאון החדשה בגרסת הבסיס נוטה יותר לצד המשפחתי עם כיול של המתלים לטובת נוחות והיגוי פחות מושחז ומהיר מאשר זכור לנו מהדור היוצא. זו עדיין מכונית נעימה מאוד לנהיגה ממושכת ונמרצת עם אחיזת כביש טובה ושליטה מצוינת בתנודות המרכב בפניות, והיא תתגמל משפחות בספיגת זעזועים טובה על מהמורות עירוניות. אבל מי, שרוצה התנהגות, שתואמת את הדימוי "הקרבי" ואת העיצוב יצטרך כנראה להעפיל לגרסת ה-FR, שמגיעה עם כיול מתלים ספורטיבי יותר וצמיגים בחתך יותר קיצוני.

גרסת הבסיס של הליאון 2021 ממוקמת במרכז טווח המחיר המשפחתי בישראל עם תג מחיר של כ-135 אלף שקל. גרסת ה-FR עם אותו מנוע ואבזור תקני יותר עשיר וספורטיבי תיקח את המחיר לכיוון ה-153 אלף שקלים. בשורה התחתונה, זו מכונית משפחתית יעילה, די זריזה ובנויה היטב, שיכולה למלא ללא קושי גם משימות של "סוס עבודה" בציי רכב, שעובר בממוצע 35 אלף קילומטר בשנה. אבל פוטנציאל ההצלחה העיקרי שלה בישראלי תלוי בקבלת הפנים שלה תזכה בקרב הצעירים "המהירים והזועמים", שעליהם בנה המותג את תהילתו.

חלק מהמתחרות

פורד פוקוס האצ'בק

130 אלף שקל עולה גרסת ההצ'בק של פורד פוקוס החדשה. למכונית יש ממדים מכובדים ועיצוב חיצוני צעיר ונמרץ תודות לחבילת ה-ST הספורטיבית שכלולה במפרט הבסיס. המנוע הוא 1.5 ליטר טורבו, שמייצר 182 כ"ס

הונדה סיביק האצ'בק

135 אלף שקלים עולה גרסת הבסיס של הונדה סיביק האצ'בק עם מנוע 1 ליטר טובו בהספק 139 כ"ס ותיבה אוטומטית רציפה. המהדרין יטפסו לגרסת ה-1.5 ליטר טורבו האוטומטית-רציפה ב-146 אלף שקל, שמייצרת 182 כ"ס

יונדאי I30

ההאצ'בק החדשה של יונדאי שתנחת בישראל השנה, עברה עדכון מקיף בעיצוב הפנים והחוץ וקיבלה עיצוב יותר ספורטיבי ובעל נוכחות. המנוע הבכיר הוא 1.5 ליטר טורבו בנזין, שמצויד במערכת היברידית קלה ומייצר 160 כ"ס