התקשורת חוגגת על כותרות לא מבוססות, אז מה הפלא שהקוראים לא מאמינים

השבוע זה שוב קרה. הפושים, הכותרות הראשיות והפוסטים בחשבונות הרשתות החברתיות של כלי התקשורת הגדולים זעקו שארגון הבריאות העולמי מזהיר לא לתת לנשים בהריון את החיסון של מודרנה. חדשות 12, חדשות 13, "וואלה", "ישראל היום" - כולם השתתפו בחגיגה. הידיעות עצמן לא הכילו שום פירוט בעניין, אלא רק חזרו על המידע שבכותרת.

 סיקור התקשורת לגבי הנחיות החיסון של מודרנה לנשים בהריון ובנוגע למחאה בחברה החרדית

אלא שמי שטרח לפתוח את המסמך שפרסם ה-WHO ולקרוא את שתי הפסקאות הקצרות שעסקו בנשים בהריון, ראה שאנשי הארגון אמרו בדיוק את מה שהיה ידוע עד כה: נשים בהריון נמצאות בסיכון גבוה יותר ממחלת הקורונה יחסית לנשים בנות גילן שאינן בהריון, אלא שנכון לעכשיו אין לדעתם מספיק מידע בנושא, ולכן הם ממליצים לחסן רק במקרה הצורך. כאמור, מידע שלא מחדש שום דבר, בטח שלא איזו סכנה מיוחדת, ושגם לא קשור רק לחיסון של מודרנה. אבל האפקט התודעתי כבר נוצר.

מקרים כאלה, שמתרחשים שוב ושוב במהלך משבר הקורונה, הם כנראה הסיבה שמחקר חדש של המכון למחקרי ביטחון לאומי מראה שרוב גדול מהציבור סבור כי הטיפול התקשורתי במשבר הקורונה הוא לא אמין, לא מקצועי, לא אחראי ולא אובייקטיבי.

המכון עוקב כבר שנים אחרי מגמות בדעת הקהל בסוגיות הקשורות לביטחון לאומי. בשנים עברו בחנו שם את דעת הקהל ביחס לסיקור התקשורתי של תחום הביטחון, והשנה, עקב משבר הקורונה, החליטה מנהלת התוכנית ד"ר ציפי ישראלי לבדוק את דעת הקהל ביחס לטיפול התקשורתי במשבר הבריאותי.

בחודשים נובמבר-דצמבר 2020 ערך המכון מחקר נרחב שכלל מדגם מייצג של 1,200 איש מקרב האוכלוסייה היהודית והערבית, והממצאים עגומים במיוחד. 61% מהנשאלים אמרו שהטיפול התקשורתי במשבר לא אמין לעומת 39% בלבד שתופסים אותו כאמין. שאלות נוספות העלו כי 64% חשבו שהטיפול בתחום הקורונה היה לא אובייקטיבי, 58% אמרו שהוא לא מקצועי ו-60% סברו שהוא לא אחראי.

לדברי ד"ר ישראלי, מעניין לראות שבנושא זה לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין קבוצות האוכלוסייה. בניגוד לתחומים אחרים, חוסר האמון בטיפול התקשורתי בקורונה נמצא בקונצנזוס בין יהודים לערבים, ימין ושמאל, ודתיים ושאינם דתיים.

היעדר האמון בתפקוד התקשורת ביחס לקורונה מתחדד כשמשווים אותו לממצאים שנמדדו ביחס לסיקור התקשורתי של ענייני צבא וביטחון, שנבדקו בשנה שעברה. בתחום זה 72% אמרו שהטיפול התקשורתי הוא אמין, 64% אמרו שהוא אובייקטיבי, ו-61% סברו שהוא נעשה באופן מאוזן.

מקצינה מחלוקות

"'כמו חיות': תיעוד מהשחתת אוטובוס ב"הפגנות חרדים' בירושלים", הייתה הכותרת
ב-ynet; "החרדים בסך הכול מבצעים תפקיד היסטורי - להכחיד כל ניסיון יהודי לכונן ישות ממלכתית" - פתח ב. מיכאל את מאמרו ב"הארץ"; "להרחיק את החרדים מברז התקציב" - קרא שחר אילן בכותרת ב"כלכליסט". אלה רק שלוש טעימות ממאמרים שליוו השבוע את סיקור המהומות בחלקים מהחברה החרדית בימים אלה, שכנראה מבהירות מדוע בסקר המכון למחקרי ביטחון לאומי 63% מהמשיבים מהציבור היהודי ענו כי התקשורת מקצינה מחלוקות קיימות בחברה, 31% אמרו שהיא לא מקצינה מחלוקות אך גם לא תורמת לסולידריות, ו-6% בלבד השיבו כי הטיפול התקשורתי תורם לסולידריות החברתית בזמן המשבר.

בתחום זה ישנם הבדלים משמעותיים בין ימין לשמאל: 74% ממי שמשייכים את עצמם לימין סבורים כי התקשורת מקצינה מחלוקות, לעומת 47% ממי ששייכו את עצמם למרכז ולשמאל. לדברי ד"ר ישראלי, בתחום זה גם ניתן לראות שהטענה להגברת המחלוקות על ידי התקשורת מתחזקת ככל שרמת הדתיות עולה - 48% מהחילונים, 62% מהמסורתיים הלא-דתיים, 71% מהמסורתיים הדתיים, 86% מהדתיים ו-85% מהחרדים אמרו שהתקשורת מקצינה מחלוקות.

יש לציין כי בשנה שעברה רק 46% סברו שהתקשורת מקצינה את המחלוקות, 16% ענו כי היא תורמת לסולידריות, ו-38% אמרו שהיא לא מקצינה ולא תורמת.

  

נבואות זעם

הנתונים של "מדד הביטחון הלאומי" מצביעים על כך שהציבור ער ומוטרד מאותן בעיות שעליהן הצבענו, וכנראה נמשיך להצביע, כאן במדור ביקורת התקשורת של "גלובס". נבואות הזעם שלא התממשו ביחס לחיסוני הקורונה, ידיעות לא מבוססות ולא אחראיות שהפכו מחקר סטטיסטי ל"ניסוי בבני אדם", הן רק קצה הקרחון של התנהלות תקשורתית לא מקצועית ולא אחראית. מסגור לא הגון של מגזרים מסוימים והיעדר ייצוג של מגזרים אחרים הם חלק מהתרומה התקשורתית להגברת המחלוקות בחברה הישראלית.

משבר הקורונה פגע בענפים רבים, ובתוכם גם ענף התקשורת, אלא שבתחום התקשורת הפגיעה היא לא רק כלכלית, אלא גם מהותית. חלקים הולכים וגדלים בחברה איבדו את האמון במקצועיות והאחריות של כלי התקשורת במהלך שנת הקורונה, ואת האמון הזה יהיה קשה להחזיר. דיון רחב על המחקר יתקיים כחלק מהכנס הבינלאומי השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי שנפתח ביום שלישי, אולם נדמה שדיון דומה צריך להתנהל גם בתוך גופי התקשורת.