מאבקי השבת זקוקים למנהיגים מקומיים

מדי פעם, בתוך כל הכאוס בו אנו מצויים, מתגלים מנהיגים. במקרה של מגפת הקורונה, ודווקא על רקע המשבר הפוליטי המתמשך ברמה הארצית, המנהיגים באים מהשלטון המקומי. יצחק קשת הוא ראש המועצה המקומית חריש, ישוב שהפך לפני מספר שנים למועצה מקומית שמתפתחת וגדלה בקצב מהיר ויוצרת אתגרים רבים בדרך. הוא איש דתי, חוזר בתשובה, שמזוהה עם הליכוד ומצא עצמו מנהיג עיר קטנה עם מאבק קשה על הצביון שלה.

כמו שקורה מדי פעם בשנים האחרונות, נושא השבת במרחב הציבורי בפרט וענייני דת ומדינה בכלל, נמצאים בלב מאבק המתודלק על ידי גורמים קיצוניים משני הצדדים. כך קרה גם בחריש, המורכבת מאוכלוסייה מגוונת של מסורתיים, חילונים ודתיים אשר מעצבים יחד את מרקם החיים המשותף שלהם. יחד עם נבחרי ציבור משני צדי המתרס, הוביל ראש המועצה לאחרונה העברת חוק עזר עירוני שמסדיר לראשונה את עניין פתיחת וסגירת העסקים בשבת.

יש לציין כי ללא חקיקת חוק עזר עירוני המסדיר את עניין פתיחת וסגירת העסקים אין סמכות למועצה לאכוף הגבלה של שעות פעילות של עסקים בימי המנוחה וגם בשעות הלילה. חוק עזר שכזה קיים ברוב הרשויות המקומיות בישראל והוא נועד לשמור בראש ובראשונה על השקט והסדר הציבורי, אינטרס של כל התושבים והתושבות.

חוק העזר נועד להביא באמצעות פשרה להסכמה על המרחב הציבורי המשותף בשבת כך שמצד אחד הציבור הדתי יכבד את אורח החיים החילוני שחוגג את השבת אחרת ממנו ומצד שני הציבור החילוני יכבד את אורח החיים הדתי. כולם יחד ישמרו על השבת כיום מנוחה ופנאי תוך שמירת אפשרויות מסחר מצומצמות, ברוח אמנת גביזון-מדן שדיברה על הסכמות מעין אלו בדיוק. הפשרה היא פשרה אמיתית שדרשה ויתורים מצד שני הצדדים. מצד אחד, הסכמה על פתיחת מוסדות תרבות וספורט ואף בתי קפה וקיוסקים בשכונות מרכזיות. מצד שני הסכמה על צמצום המסחר והפעילות בשכונות עם ריכוז גבוה של תושבים דתיים.

כשנודע דבר הפשרה, החלו הלחצים, והם הגיעו מצד אחד מסוים מאוד - הצד החרדי. רבנים חרדים מקומיים נזעקו לשמע עצם האפשרות שיחוקק חוק המסדיר חילול שבת, זאת כאשר היעדר החוק מאפשר חילולי שבת באופן נרחב הרבה יותר כאמור. הם הפעילו לחצים כבדים על הנציגים הדתיים ועל ראש המועצה וגייסו לטובתם רבנים בכירים במגזר החרדי, חברי כנסת ושרים מהמפלגות החרדיות שהטילו את כובד משקלם.

עם זאת, ראש המועצה לא ויתר, ובגיבוי רבני של מספר רבנים אמיצים שהבינו שחיים בעיר משותפת מחייבים פשרות והסכמות, הביא את חוק העזר והצליח להעביר אותו ברוב של שבעה חברי מועצה, בהם שלושה חברי מועצה דתיים כולל ראש המועצה עצמו, מול שני מתנגדים. מיד אחרי אישור החוק יצאו בשצף קצף כמעט כל חברי הכנסת מטעם יהדות התורה בהשתלחויות שלא מביישות את אחרון עברייני המקלדת, כשבמיקוד נמצא ראש המועצה האמיץ שפעל למען האינטרס של תושביו ולא למען הפוליטיקה הקטנה של פוליטיקאים שמתגוללים עליו בעודם יושבים בבני ברק וירושלים. גם מקומה של המפלגה המתיימרת לייצג את היהדות הספרדית המתונה, ש"ס, לא נפקד. הנציג הבולט שהתנגד לחוק מכהן מטעמם והוא קיבל חיזוק מחברי כנסת ממפלגתו שיצאו גם הם נגד החוק.

הכדור כעת מתגלגל לפתחו של שר הפנים אריה דרעי. נזכיר כי חוק המרכולים שעבר בכנסת לפני כשלוש שנים מחייב אישור של שר הפנים לכל חוק עזר עירוני שמסדיר את נושא פתיחת וסגירת העסקים בשבת. לפי ההתנהלות המוקדמת שלו וההתבטאויות מצד מפלגתו, סביר שדרעי לא ניחן באומץ לטפל בחוק הזה ויגלגל את הכדור לפתחו של בג"ץ כדי שהוא יוכל להתגולל עליו לאחר מעשה.

המקרה הזה מלמד אותנו שוב כמה חוק המרכולים היה מנוגד למגמה הנדרשת בתחום דת ומדינה בישראל - יש לחזק את השלטון המקומי ולא להחלישו. ברשויות המקומיות יושבים מנהיגים שחיים יחדיו ומבינים שצריך להגיע להסכמות על מנת שלא לשחוק את החיים המשותפים שלנו כאן. עכשיו רק נותר לנבחרי הציבור בכנסת ובממשלה להפנים זאת ולהתחייב להעברת סמכויות לרשויות המקומיות בנושא המרחב הציבורי בשבת בפרט ובסוגיות דת ומדינה ושירותי הדת בכלל.

הכותב הוא ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה ומיוזמי הסדרת השבת במרחב הציבורי ברוח אמנת גביזון-מדן