האתגר של המפכ"ל החדש: מיגור האלימות המשטרתית

בשנה החולפת, בצל מגפת הקורונה והמחאות החברתיות, התרבו העימותים בין אזרחים לשוטרים. כפועל יוצא, התופעה של אלימות שוטרים והטיפול בה צפו אל התודעה הציבורית. כך, למשל, היה במקרה בו קצין משטרה בכיר תועד כשהוא תוקף מפגין וצלם עיתונות, וכך כאשר עימות של שוטרים עם אזרחים על רקע אכיפת מגבלות הקורונה הסלים לאלימות מצד השוטרים ולשימוש באקדח טייזר.

הסנגוריה הציבורית מתריעה על התופעה של אלימות שוטרים ועל טיפול בלתי הולם בה מזה שנים. במהלך ייצוג לקוחותינו אנו נתקלים בתלונות רבות על אלימות שננקטה על-ידי שוטרים, והרושם המצטבר הוא שתלונות אלה לא זוכות למענה הולם. רבים מהתיקים, רבים מדי, נסגרים מבלי שנערכה בעניינם חקירה.

בשנת 2019 הגישה הסנגוריה הציבורית 217 תלונות למח"ש - רובן המוחלט נסגרו ללא חקירה של ממש. בשתיים מהתלונות הוחלט לאחר חקירה להעמיד לדין את השוטרים לדין משמעתי, ואף לא תלונה אחת הסתיימה בהעמדה לדין פלילי. נתונים אלה נתמכים גם בדוח נוקב של מבקר המדינה על הטיפול בתופעה ובנתוני מח"ש עצמה, לפיהם רק כשליש מהתלונות נחקרות.

זהירות יתרה בפתיחה בחקירה נגד שוטר

אחת הסיבות לטיפול הלקוי היא שהנחיות פרקליט המדינה בנושא מורות על זהירות יתרה בפתיחה בחקירה נגד שוטר, כאשר מדובר בתלונות הדדיות מצדו של השוטר ומצדו של האזרח. בעקבות פניות של הסנגוריה הציבורית נעשו לאחרונה תיקונים חשובים בהנחיות אלה, אך עדיין הרוח הנושבת מן ההנחיות היא שיש למעט בחקירות נגד שוטרים בשל החשש מ"אפקט צינון על שוטרים, הנדרשים במקרים רבים לעשות שימוש בכוח כדי לבצע את תפקידם". לכן, בטרם פתיחה בחקירה נדרשת "בחינה מקצועית מוקדמת של התלונה בנסיבותיה".

עוד לפי ההנחיה, מח"ש תמנע מפתיחה בחקירה "כאשר יש יסוד ממשי לחשד כי הטענה נגד השוטר מניפולטיבית ובלתי אמינה". ואולם כיצד תיעשה בחינה מקצועית של התלונה מבלי לפתוח בחקירה? ברוב המקרים הכרעה בשאלה אם התלונה אמינה אם לאו, לא יכולה להתקבל מבלי חקירה של ממש. בדיוק לשם כך נועדה החקירה.

אל מול החשש מאפקט מצנן על השוטרים שעלול "להרתיעם מפני ביצוע תפקידם כדין ולהשפיע על מידת מחויבותם ותחושת שייכותם לשירות הציבורי" (לשון ההנחיה), יש לחשוש מהאפקטים של סגירת התיקים ללא חקירה. האחד הוא האפקט על האזרח - אזרח שהוכה על-ידי שוטר ומקבל תשובה מהרשות המוסמכת שהיא אפילו לא פתחה בחקירה, יאבד את אמונו ברשויות המדינה.

בהקשר זה כדאי להקשיב קשב רב לפעילים מקרב יוצאי אתיופיה, למשל, אשר איבדו אמון במערכות. למעשה גם סנגורים פליליים רבים סבורים, לאור ניסיון העבר המר, כי בהיעדר ראיית זהב כמו סרטון המתעד את האלימות המשטרתית, אין כל טעם בהגשת תלונה למח"ש.

האפקט המדאיג השני הוא על השוטר - שוטר שנקט אלימות ורואה שהתלונה נגדו לא נחקרת, עלול לקבל עידוד למעשיו ולחזור עליהם בעתיד.

תוצאה רעה נוספת של המדיניות האמורה היא עידודם של שוטרים אלימים להתלונן נגד האזרח על "תקיפת שוטר". כך קרה למשל לעומר הנדי, תושב שועפאט, שיצא מביתו ונתקל בשוטרי מג"ב שביקשו ממנו שיציג תעודת זהות. עד מהרה הסלים האירוע למעצרו של הנדי בחשד לתקיפת שוטרים. למזלו של הנדי, סנגורו השיג סרטונים ממצלמות האבטחה באזור, בהם רואים בבירור שהוא לא נקט אלימות כלשהי, אך הוכה נמרצות בידי קבוצה של שוטרים. במקרה זה הצגת הסרטונים הביאה לשחרורו המיידי של החשוד, אך אלמלא היה האירוע מתועד, סביר שמעצרו היה מוארך, וייתכן שהוא היה מואשם ומורשע בפלילים על לא עוול בכפו.

יום למחרת האירוע שהתרחש בינואר אשתקד התייצבו הנדי וסנגורו הציבורי במשרדי מח"ש, הגישו תלונה ומסרו לחוקרים את הסרטונים. בחודש אוקטובר התקבלה הודעה ממח"ש כי הוחלט שלא להעמיד את החשודים לדין פלילי, ועניינם הופנה לדין משמעתי בגין עבירה של שימוש בכוח שלא כדין.

 נדרש שינוי מהותי במדיניות במח"ש

המסקנה היא כי לצד הרפורמות החשובות עליהן שמענו לאחרונה, נדרש שינוי מהותי במדיניות הפתיחה בחקירה וההעמדה לדין במח"ש. הכאת אזרח על-ידי שוטר היא עבירה פלילית, והכלל הוא שכאשר יש חשד סביר לביצוע עבירה פלילית יש לפתוח בחקירה - זה הדין באשר לכלל האזרחים, וכך צריך להיות גם באשר לשוטרים.

ואולם הסיפור של אלימות משטרתית אינו מתחיל ואינו נגמר במח"ש. לשם מיגור האלימות המשטרתית נדרשת פעילות רב-מערכתית ובראש ובראשונה פעילות של המשטרה עצמה. גם מה שאינו עולה לכדי כתב אישום פלילי צריך להיות מטופל במישורים המשמעתיים והפיקודיים.

עיון בפסיקת בתי הדין המשמעתיים של המשטרה מן העת האחרונה מעורר תהיות באשר לשימוש בכלי זה - חלק מהמעשים עליהם נשפטים שוטרים בדין משמעתי, עולים כדי מעשים פליליים של ממש, והעונשים שנגזרים מקלים למדי. כך למשל שוטר שהפיל לרצפה אזרחית שהגיעה לתחנה לצורך הגשת תלונה, בעט בה וגרר אותה ואף מסר גרסאות מכחישות למח"ש, שהתבררו כשקריות לאחר צפייה בסרטוני אבטחה, נדון לנזיפה חמורה, הורדה בדרגה למשך שישה חודשים ו-500 שקל פיצוי. שוטר שהגיע לטפל באירוע של הקמת רעש בגינה ציבורית, היכה את אחד הנערים בצלעות, עצר אותו בחוסר סמכות ולאחר נסיעה קצרה בניידת שחרר אותו ללא טיפול - נדון לנזיפה חמורה ולהורדה בדרגה על-תנאי. שוטר תנועה שבצע מעצר של נהג שהתעמת אתו, דחף את העצור בחוזקה וחבט את ראשו בדלת הכניסה לתחנת המשטרה, וכתוצאה מכך התנפצה הדלת - נדון לנזיפה חמורה והורדה בדרגה על-תנאי. כל השוטרים ממשיכים לשרת במשטרה.

במישור הפיקודי יש לפעול לחינוך והכשרת שוטרים, ולהטמיע נהלים והנחיות שמטרתם איפוק בהפעלת הכוח. לצד זאת המשטרה צריכה לבצע בעצמה תחקירים של אירועי שימוש בכוח (כאלה שאינם נחקרים על-ידי מח"ש), ובמקרים בהם התגלתה סטייה מהנהלים ומההנחיות, לעשות שימוש בכלים מגוונים - החל מהערות פיקודיות, דרך העמדה לדין משמעתי אפקטיבי ועד להפסקת השירות של שוטרים אלימים.

לאחרונה נכנס לתפקידו המפכ"ל החדש, רב-ניצב קובי שבתאי. אחד מאתגריו של שבתאי צריך להיות פעולה מערכתית נחרצת למיגור האלימות המשטרתית. לא די בבחינת כל מקרה לגופו. יש לפעול לשינוי ערכי-תרבותי בהקשר זה, לאסוף נתונים על הגשת התלונות ולמדוד ולהעריך את יחידות המשטרה ואת מפקדיהן גם על-פי התלונות על אלימות משטרתית.

ככלל, משטרת ישראל צריכה להוקיע שוטרים אלימים ולהוציאם משורותיה. פעולה נחרצת כזו מתחייבת מתפקידה החשוב של המשטרה להגן על שלטון החוק. תושבי הארץ צריכים להרגיש מוגנים על-ידי שוטריה, ולא חלילה לפחד מהם או לחשוש שמא יעשו שימוש לרעה בכוחם.

הכותב הוא הסנגור הציבורי הארצי