בנק ישראל: המוסדיים הגיעו למשבר הקורונה עם רמת חשיפה גבוהה ומסוכנת לחו"ל

הירידות החדות שנרשמו בשוקי המניות בעולם ובשוק המקומי בחודש מרץ האחרון בשיאו של משבר הקורונה אילצו את הגופים המוסדיים בישראל למכור איגרות חוב ממשלתיות ולרכוש תמורתם דולרים על מנת לכסות על ירידת ערך ההשקעות הדולריות. אם אותם גופים היו מגדרים את ההשקעה בדולרים, הם לא היו נאלצים למכור איגרות חוב ממשלתיות, וכך רמת התנודתיות הייתה פחות חריפה, כך מצא בנק ישראל בדוח היציבות הפיננסית למחצית השנייה של 2020.

שיעור החשיפה של המוסדיים לחו"ל דרך החוזים העתידיים הוא כ-25% מסך החשיפה לחו"ל, לעומת שיעורה האפסי במשבר 2008. ככל שגברו הירידות בשווקים, המוסדיים רצו להקטין את החשיפה לחו"ל ונאלצו למכור שקלים על מנת לרכוש עוד דולרים, שלא היו בנמצא בשוק עד להתערבות בנק ישראל שסיפק נזילות לראשונה מיתרות המט"ח.

בבנק מסבירים כי עוצמת המשבר שנצפתה בשוק מעידה כנראה על הערכת חסר של הגופים למצב זה, ועל ההשפעה ההולכת וגוברת שיש למשקיעים המוסדיים על שוקי ההון והמט"ח המקומיים. לפי הדוח, ערב המשבר במרץ 2020 היקף החשיפה לחוזים עתידיים בתיק המוסדיים עמד על 110 מיליארד שקל (כ-31 מיליארד דולר), כאשר הנכס העיקרי שהוחזק כנגד חשיפה זו הן איגרות חוב ממשלתיות סחירות שקליות.

התפשטות נגיף הקורונה ברחבי העולם חוללה זעזוע פיננסי בשווקים העולמיים, שבא לידי ביטוי בירידות חדות של מדדי המניות ועליות בתשואות על האג"ח הממשלתיות. בסיכום חודש מרץ, מדד S&P 500 האמריקאי נפל ב-30% ובאותה תקופה נרשם רצף ירידות חריג ביותר שלא היה כדוגמתו מאז משבר הסאב פריים. לכן המוסדיים נדרשו להגדיל את הביטחונות שלהם בהיקפים מצטברים של מיליארדי דולרים במהלך החודש.

בבנק ישראל כותבים כי הגופים המוסדיים לא מנהלים נזילות בהיקפים שנדרשו, ולכן נאלצו להנזיל אג"ח ממשלתיות המוחזקות כבטוחה כנגד החשיפה לחוזים העתידיים. מכירה של הנכס הבטוח ביותר בשוק המקומי על ידי שחקן שמוגדר כ"ידיים יציבות" היא תופעה חריגה, במיוחד כאשר מדובר בנכס שאמור להניב תשואה בעת משבר.

התמורה השקלית ממכירות האג"ח שימשה לרכישות מט"ח בהיקף של יותר מ-10 מיליארד דולר. בבנק מצביעים על הקשר שבין השינויים במדד S&P 500 לרכישות המט"ח המצטברות של המוסדיים. קשר זה הולך ומתחזק ככל שמשבר הקורונה מחריף, והוא מתואם עם הפיחות הניכר בשער השקל באותה תקופה.

בבנק קובעים כי שימוש בנכס דולרי (ולא שקלי) כבטוחה לחוזים היה כנראה ממתן את צורכי הנזילות במט"ח. צעד שכזה היה מייתר את הצורך בשימוש באג"ח הממשלתיות ומכאן גם את התגובה החריגה בשוק המט"ח המקומי, כשבזמנו הדולר טיפס לאזור 3.8 שקלים.

החוב הציבורי אינו חריג

לפי בנק ישראל רמת החוב הציבורי של ישראל ב-2020 והתחזית ל-2021 אינן חריגות בהשוואה למדינות ה-OECD, אך ישראל נמצאת בחלק העליון של התפלגות המדינות מבחינת שיעור הגירעון. חברות הדירוג ציינו בסקירותיהן כי היעדרו של תקציב לשנת 2021, מידת היציבות הפוליטית והצורה בה תתמודד הממשלה לאחר משבר הקורונה עם הגירעון המבני משפיעים על סיכון החוב של ישראל.

ההאטה בעליות מחירי שירותי הדיור תימשך

בנוגע לשוק הדיור, בבנק כותבים כי בטווח הקצר - בעיקר לנוכח שיעורי האבטלה הגבוהים - ייתכן שמגמת ההאטה בקצב העליות של מחירי שירותי הדיור תימשך זמן מה ותתבטא בעיקר במדד מחירי הדיור - שכר דירה. בטווח הארוך יותר מעריכים בבנק כי הגידול בעודפי הביקוש יגבר - עקב הקושי שבהתאמת ההיצע לשינויים בביקוש, לנוכח ירידת ההשקעה בבנייה למגורים בתקופת המשבר. בבנק כותבים, כי לנוכח קצב הבנייה היצע הדירות אינו מצליח לעמוד בקצב עליית הביקוש בטווח הארוך, המביא בחשבון את גידול האוכלוסייה. 

בבנק צופים הוזלה מסוימת בעלות המשכנתאות, ולכן גידול של היקף מיחזורי המשכנתאות וכן של הביקוש לרכישת דירות. זאת בעקבות יישום ההוראה המבטלת את ההגבלה של שיעור רכיב ריבית הפריים בתמהיל המשכנתה ומסתפקת בהגבלת הריבית המשתנה. לפי ההוראה לפחות שליש מסך המשכנתה יינתן בריבית קבועה ושני השלישים הנותרים ייבחרו על ידי הלווים.