מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג הודיע בשבוע שעבר כי הרשת החברתית תפסיק באופן קבוע להמליץ למשתמשים להצטרף לקבוצות פוליטיות ואזרחיות. הצעד מגיע בעקבות אירועי הפריצה האלימה לקפיטול ב-6 בינואר. הצעד צפוי להיכנס לתוקף באופן גלובלי, כולל בישראל.
צוקרברג, שדיבר עם אנליסטים לאחר פרסום דוחות החברה ביום רביעי האחרון, אמר כי הצעד נועד להוריד את הטמפרטורה ברשת החברתית ולהפחית את השיח מפלג. המונח קבוצות בנושא אזרחיים יכול לכלול למשל עניינים בריאותיים רגישים כמו קורונה וחיסונים, אבל גבולות הגזרה שלו לא לגמרי ברורים.
פייסבוק כבר החליטה באופן זמני להפסיק להמליץ על קבוצות פוליטיות למשתמשים בארה"ב לפני הבחירות, אך כעת צעד זה יהפוך כאמור לקבוע ויורחב גלובלית. בנוסף לאיסור על המלצות על קבוצות פוליטיות ואזרחיות, פייסבוק תמנע מקבוצות מכל סוג לקדם עצמן ברשת החברתית ב-21 הימים הראשונים מפתיחתן. הרשת מגבילה גם את מספר ההזמנות שקבוצות יכולות לשלוח ביום למשתמשים, כדי למנוע תפוצה מהירה של קבוצות קיצוניות. כמו כן, צוקרברג הצהיר שהרשת חסמה מיליון קבוצות ב-2020.
בעבר פייסבוק דווקא שמה דגש על קבוצות
באופן כללי פייסבוק מנסה למצוא דרכים להוריד את המינון של פוליטיקה בתוך הרשת החברתית. "אנשים לא רוצים שפוליטיקה ומאבקים ישתלטו על החוויה מהשירותים שלנו", אמר צוקרברג. אולם לפחות עד עכשיו ברשת החברתית לא הצהירו כי הם מתכוונים לפגוע בחשיפה של קבוצות באופן כללי או לשנות את האלגוריתם שנותן לקבוצות עדיפות בפיד של משתמשים.
פייסבוק, חשוב לומר, תלתה בעבר תקוות גדולות במנגנון של קבוצות פרטיות, ככזה שיכול להפחית את התפוצה של תוכן אלים ופייק ניוז ברשת. ב-2019 הוביל צוקרברג שינוי משמעותי במסגרתו הרשת החברתית שמה בין היתר יותר דגש על קבוצות פרטיות. המעבר היה אמור לתת יותר כוח למשתמשים עצמם, בדמות מנהלי הקבוצות, לפקח ולסנן תוכן בעייתי כדי להוריד חלק מהלחץ על החברה. צוקרברג קרא אז לקבוצות "לב האפליקציה" החדש של פייסבוק. קבוצות נתפסו גם כמקום שבו ניתן יהיה לקיים קשרים משמעותיים עם חברים בעלי עניין דומה.
אלא שלפחות חלק מהתקוות הללו התבדו ולפי תחקיר שפרסם אתמול "וול סטריט ג'ורנל" פייסבוק לא הגיבה לשינויים האלה מספיק מהר ובצורה מספיק נחושה. על פי התחקיר, מדעני נתונים בתוך פייסבוק הזהירו כבר באוגוסט כי הקבוצות המובילות בפייסבוק בארה"ב מלאות במידע מטעה, פייק ניוז, בריונות וקריאות לאלימות.
לפני הבחירות בארה"ב פייסבוק אכן חסמה חלק מהקבוצות הבעייתיות, עצרה את ההמלצות על קבוצות פוליטיות ונקטה בצעדים להאט את הגידול במספר המשתמשים שלהן. אולם הגבלות היו זמניות ובפייסבוק לא נקטו בצעדים חריפים יותר על אף סימני האזהרה. כתוצאה מכך לאחר הבחירות הקבוצות ברשת התמלאו בתוכן הקורא לאלימות והמוחה נגד זיוף ההצבעה. לאחר הפריצה לקפיטול ב-6 בינואר, פייסבוק שבה והורידה עוד קבוצות והטילה חוקים חדשים כחלק מתגובת החירום.
לפי ה"וול סטריט ג'ורנל", התקווה המוקדמת של פייסבוק שמנהלי הקבוצות יוכלו לסנן את התוכן התגלתה כלא ישימה, כאשר המנהלים לא עצרו הפצה של תוכן שנאה, הטרדות וקריאות לאלימות. במקרים מסוימים מנהלי הקבוצות אפילו הדריכו את המשתמשים איך לפרסם תוכן פוגעני באופן שיעקוף את המסננים של פייסבוק.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.