עד מתי יושפלו יהודי אתיופיה ע"י הרבנות הראשית?

בשקט-בשקט' מתחת לרדאר, משרד הדתות מבקש לשנות לראשונה מזה עשרות שנים את שיטת בירור היהדות של יהודי אתיופיה מקהילת ביתא ישראל.

לפני שנדבר על שינוי שיטת בירור היהדות, אני מבקשת להתעכב לרגע על שתי המילים "בירור היהדות".

אני קוראת שוב ושוב את המילים האלה ולא מאמינה למשמע אוזניי. מה בעצם זה אומר? מדוע עלינו להוכיח כל הזמן שאנחנו יהודים? מדוע עלינו לעבור תלאות גם בארץ מולדתנו?

יהדות אתיופיה היא מבין הקהילות המופלאות ביותר, יהדות שנשמרה באדיקות אלפי שנים, אי-שם מעבר להרים ולנהרות, הרחק מקהילות יהודיות אחרות, וזאת בזכות עמידתם האיתנה של יהודי אתיופיה ובראשם כהני הדת (הקייסים), אשר חירפו את נפשם בשמירת היהדות, הרחק-הרחק, מעבר להרי החושך.

התנגדויות רבות היו במדינת ישראל לעליית יהודי אתיופיה ארצה, אך אלוקי ההיסטוריה כיוון את המהלכים ומצא שליחים נאמנים אשר נאבקו מול חומות של התנגדות ויכלו להן. ביניהם הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שבקביעתו משנת 1973 פסק כי יהודי אתיופיה הם יהודים לכל דבר ועניין.

אם כך, מדוע הסמכות הרבנית החשובה הזו אינה מספיקה? למה יש צורך לברר את יהדותנו שוב ושוב? אם הרב הדגול עובדיה יוסף ז״ל אינו מהווה גושפנקה סופית, אז מי כן?

כמה סטירות לחי עוד נחטוף? עד מתי נרגיש כסרח עודף, עד מתי יפקפקו ביהדותנו, עד מתי העננה תרבוץ מעל לראשינו?

ואם זה לא מספיק - בהחלטה החדשה המדברת על שינוי השיטה מבקשים להוסיף חטא על פשע ולשמוט את הקרקע מעל הסמכות הרוחנית החשובה של יהודי אתיופיה, הקייסים, ולהפוך אותם ללא רלוונטיים.

אני זועמת על הניסיונות למחיקת זהותנו היהודית, אני זועמת על הפיכת מנהיגי הדת ללא חשובים, אני זועמת על שנמנעת מאיתנו הזכות להעיד על יהדותנו. כמה עוד יכולה קהילה קטנה לספוג? קהילה בעלת עוצמות וכוחות ייחודיים, המהווה היסטוריה מהלכת.

אנו בני הקהילה רואים חובה בזעקה, ולא נעמוד מנגד לקולות המבקשים לפקפק ביהדותנו.

איננו צריכים להוכיח דבר. יהודים אנחנו.

הכותבת היא מנכ"לית הפורום הציבורי כפרי הנוער והפנימיות לשעבר