"כולנו יודעים למה לא עבר תקציב. זה אפילו לא פיל בחדר, זה סוד גלוי"

"כולנו יודעים למה לא עבר תקציב. זה אפילו לא פיל בחדר, זה סוד גלוי" - כך אמר היום (ג') שופט בית המשפט העליון יצחק עמית במסגרת דיון בבג"ץ נגד החלטת הממשלה להאריך את כהונתה מבלי להעביר תקציב מדינה באוגוסט בשנה שעברה, מהלך שכונה "פשרת האוזר" ומנע את פיזור הכנסת.

בג"ץ דן הבוקר בהרכב מורחב של 9 שופטים בראשות הנשיאה אסתר חיות בשלוש עתירות שהוגשו נגד הארכת המועד להגשת תקציב ונגד ההחלטה להרחיב את תקציב המדינה ב-11 מיליארד שקל נוספים. לצדה של חיות ישבו השופטים ניל הנדל, יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, ענת ברון, ג'ורג' קרא, דוד מינץ ויוסף אלרון.

•  עוד על הדיון בבג"ץ

העתירה הוגשה על-ידי חברות הכנסת לשעבר סתיו שפיר ויעל כהן פארן, קריים מיניסטר, התנועה לאיכות השלטון, עמותת אחריות לאומית ויזם ההייטק אורני פטרושקה. העותרים מבקשים כי בג"ץ יקבע כי התיקון לחוק היסוד אינו חוקתי, ויוציא "התראת בטלות" על-מנת לנסות ולמנוע מהממשלה לפעול באופן דומה בעתיד.

נציגת הממשלה, עו"ד דניאל מרקס ממחלקת הבג"צים, טענה בדיון כי דחיית המועד להעברת התקציב הייתה חיונית ליציבות הממשלה. בתגובה שאלה אותה הנשיאה חיות: "איך שינוי החוק שירת את היציבות? כל מה שזה נתן - 3 חודשים, איך זה משרת את האינטרס בשמו אתם מדברים? אם התיקון לא משלב גם דרישה להניח הצעת חוק תקציב לשנת 2021, כשאנחנו ברבעון האחרון של 2020 - איך זה בדיוק משרת את היציבות?". עו"ד מרקס השיבה כי הדחייה נועדה לאפשר לממשלה פרק זמן נוסף לאשר תקציב מדינה, אך הממשלה לא הצליחה לעשות כן.

עו"ד אריאל ברזילי, המייצג את התנועה לאיכות השלטון, טען כי ההחלטה שלא להעביר תקציב היא "ניסיון למלט את נתניהו מהסכם הרוטציה ולהשאיר אותו כראש ממשלה בממשלת חילופין. לא רצו להעביר תקציב כדי להשאיר פתח מילוט כדי לפרק את הממשלה". לדבריו, "הכנסת שינתה את חוקי המשחק תוך כדי משחק - העבירה 11 מיליארד שקל כתקציב המשכי. מדובר בשימוש לרעה בסמכות. דווקא בשעת חירום צריך להקפיד על הכללים החוקתיים".

עו"ד חגי קלעי, שייצג את סתיו שפיר וקריים מיניסטר, טען כי היה בכוחה של הממשלה להעביר תקציב אם חשבו שיש משבר גדול שמחייב לא לפנות לבחירות. לדבריו, קשה לראות בפתרון בדרך של דחיית בחירות לשם פתרון בעיה פוליטית של רוב פוליטי, כשיקול לשינוי חוקי יסוד.

במהלך הדיון אמר השופט הנדל: "מתקנים את חוק יסוד התקציב יותר מחוקי יסוד אחרים, לכן צריך שיהיה יותר פיקוח. זה דבר חמור וחריג שאין תקציב. כולם יסכימו שלא צריך להיות ככה. יכול להיות שהתוצאה מצדיקה להתייחס לעניין כחריג?".

נציגות הכנסת והממשלה: הדיון הפך לתאורטי

בית המשפט דן בשאלה האם הדיון הפך לתאורטי לאחר פיזור הכנסת בדצמבר האחרון. העותרים עמדו על החשיבות בביקורת שיפוטית על תיקון חוקי היסוד שנעשה באופן לא חוקתי ותוך שימוש לרעה בסמכותה של הכנסת כך לטענתם.

נציגות הכנסת והממשלה טענו בדיון כי פיזור הכנסת הפכה את העתירות לתאורטיות. לדברי נציגת הכנסת, עו"ד אביטל סומפולינסקי, שטענה ממושכות בעניין, "העובדה שבעתיד ניתן יהיה לתקן את חוק היסוד, לא הופכת את העתירה ללא תאורטית". נציגת הממשלה, עו"ד מרקס, טענה כי "הוראת השעה מבטאת את הנסיבות הקונקרטיות של העניין ומשקפת נסיבות ייחודיות. גם אם בית המשפט יחליט לברר אם נכון היה לעשות תיקון כזה, ספק בעיננו אם ההכרעות המעשיות יוכלו להשליך בעתיד".

השופטת ברק-ארז השיבה לנציגת הכנסת כי "מחר בבוקר אפשר לתקן (את החוק), והוא יהפוך לקבוע. לכן העתירה לא תאורטית. גברתי משכנעת אותי שהעתירה לא תאורטית".

באשר לתוספת התקציבית של 11 מיליארד שקל - השופטת חיות דרשה תשובה מהמדינה האם נעשה שימוש בכסף. נציגת המדינה מסרה כי רוב הכסף חולק. נציג האוצר השיב כי לא ניתן "לצבוע" את הכספים, אבל לדבריו ,"גם אם לא חולק, יש התחייבות כנגד הכסף. 99% כסף מחויב". חיות ציינה במהלך הדין כי "רוב הכסף (11 מיליארד שקל) הוא לא כספים קואליציוניים, חלק נכבד הלך לצרכים ביטחוניים, יש כמיליארד שקל שהם כספים קואליציוניים".

חברת הכנסת לשעבר סתיו שפיר מסרה לקראת הדיון: "גם לאחר פיזור הכנסת ובזמן בחירות, אנו מצפים מבית המשפט לעצור אחת ולתמיד את הפרקטיקה הפסולה של העברת הכסף שלנו האזרחים למקורבים וחברים בלי פיקוח ושקיפות. זו שחיתות מהמקפצה. מיליארדי שקלים מועברים למטרות פוליטיות במקום להצלת המשק מהקורונה - תוך פגיעה בדמוקרטיה ובזכויות הבסיסיות של האזרח. חייבים לעצור את החרפה הזו".

בדיון האחרון שהתקיים בנובמבר 2020 לפני פירוק הממשלה ביקרו שופטי בג"ץ את הממשלה על היעדר תקציב מדינה, דרשו מהכנסת ומהממשלה הסברים והבהירו כי הממשלה מפרה את החוק בכך שלא הגישה הצעת חוק תקציב לשנת 2021.

העותרים טוענים כי המהלך שאיפשר לדחות את המועד להעברת התקציב מייתר את הצורך בחקיקת תקציב שנתי ומעביר את שיקול-הדעת בנוגע לתקציב לממשלה כשהכנסת לא מפקחת. עוד נטען כי כהונת ממשלה שלא זוכה לאמון הכנסת באמצעות העברת תקציב מדינה "סותרת חזיתית עקרונות בסיסיים דמוקרטיים ומעלה חשש כבד בדבר השפעת סממנים דיקטטוריים על שיטת המשטר בישראל".

בתגובת המדינה לבג"ץ נטען כי "התקיימו נסיבות חריגות ביותר, על רקע משבר מתמשך, נסיבות פוליטיות ייחודיות שנוצרו לאחר שלוש מערכות בחירות רצופות, המורכבות הנוספת הנלווית לגיבוש תקציב בממשלה פריטטית ומשבר לאומי חסר תקדים בעל השלכות כלכליות אדירות, בעקבות התפשטות נגיף הקורונה".

עו"ד גלעד ברנע, בא-כוחה של תנועת "אחריות לאומית", מסר לאחר הדיון: "בפני בית המשפט העליון בהרכבו הרחב עומדת סוגיה עקרונית, חוקתית, באושיית הדמוקרטיה והליך קביעת ועיצוב תקציב המדינה. הדגשנו את המחטף שכבר נעשה בשנה שעברה, מבלי שנקבעו סדרי עדיפויות, ללא שקיפות, ללא תבחינים ובלי עמידה בכללי שוויון בסיסיים, הכול כדי לרצות צרכים קואליציוניים. מה שהממשלה עושה זה ניסוי עוקף חוקה, וזה בלתי קביל בעליל".

בג"ץ 5969/20, 6255/20, 6101/20