ההפיכה הצבאית במיאנמר משבשת את הדמוקרטיה השברירית ומעמידה את ממשל ביידן במבחן

המעבר של מיאנמר לדמוקרטיה שהתעכב בשנים האחרונות, נמצא בנסיגה לאחר שהצבא ביצע הפיכה ועצר מנהיגים אזרחיים, והעלה את המדינה על נתיב מתוח ולא ברור המציב אתגר לממשל ביידן.

ערוץ טלוויזיה בגיבוי הצבא, שהודיע על ההפיכה ביום שני בבוקר, השמיע במשך היום שירים על גבורת הצבא ונאמנותו למדינה. פעילים ועיתונאים במדינה חוששים להיעצר לאחר שהמנהיגה האזרחית אונג סאן סו קי ובכירים אחרים נעצרו בפשיטה לפנות בוקר. אזרחים שחיו בעשור האחרון תחת משטר צבאי עד המעבר לדמוקרטיה מיהרו לרכוש מוצרי מזון ולמשוך כסף בכספומטים.

דיפלומטים אמרו שהמצב מתוח וקשה להתנבא מה יקרה בהמשך. ישנה "תחושה כמעט סוריאליסטית, האם אנחנו באמת חוזרים למשהו שחשבנו שהותרנו מאחור?" תהה פקיד או"ם המוצב במיאנמר.

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, שכיהן כסגן נשיא בממשל אובמה כשארה"ב תמכה בהחייאת הדמוקרטיה במיאנמר, מתמודד עם החלטות קשות לגבי דרך הפעולה. כשהגיעו הדיווחים הראשונים על ההפיכה, ארה"ב וכמה מדינות אחרות קראו לצבא להחזיר את הדמוקרטיה ולשחרר את הבכירים שנכלאו. "על הצבא להפוך פעולות אלה מיד", אמר מזכיר המדינה האמריקאי אנטוני בלינקן.

צבא מיאנמר לא הגיב לבקשת תגובה.

"מבחן דיפלומטי גדול"

"זה מבחן דיפלומטי גדול לממשל ביידן באסיה", אמר בן בלנד, מנהל תכנית דרום מזרח אסיה במכון לאווי באוסטרליה. "אנשים יסתכלו מקרוב איך הממשל מאזן קריאות למדיניות חוץ שהיא יותר מבוססת ערכים עם תכוניותיו להתמודד עם ההשפעה הסינית באזור".

בלנד אמר שסנקציות ספציפיות נגד מנהיגים צבאיים עיקריים לא צפויות להשפיע בצורה נרחבת, אך מצד שני סנקציות כלליות יותר מסתכנות בהענשת העם במיאנמר ודחיפת המדינה בדרום מזרח אסיה לזרועות סין.

סנאטור בוב מננדז, יושב ראש נכנס של מועצת יחסי החוץ בסנאט, קרא להטיל סנקציות במידה והצבא לא ישחרר את העצורים ויפנה את כס השלטון. במידה וזה לא יקרה, "ארה"ב ומדינות אחרות צריכות להטיל סנקציות כלכליות מחמירות, כמו גם אמצעים אחרים" נגד צבא מיאנמר ומנהיגיו, אמר מננדז.

מיאנמר הייתה מאוד תלויה בבייג'ינג לפני שהמעבר לדמוקרטיה החל לפני עשר שנים - חלק מהסיבה, על פי חוקרים, לכך שהצבא ביקש לפתוח את המדינה ולגוון את קשרי החוץ שלה. ביום שני סין לא קראה לצבא מיאנמר לסגת מההפיכה הצבאית.

"סין היא השכן הידידותי של מיאנמר", אמר דובר משרד החוץ הסיני וואנג וונבין בשיחה שגרתית עם עיתונאים. "אנו מקווים שכל הצדדים במיאנמר יוכלו ליישב באופן מוצלח את חילוקי הדעות שלהם תחת מסגרת חוקתית וחוקית שתשמור על יציבות פוליטית וחברתית".

מיאנמר נתונה לחקירות בינלאומיות אינטנסיביות

מיאנמר הייתה תחת שלטון צבאי במשך עשורים, דבר שהוביל את המדינה לבידוד בינלאומי ולעוני. ארה"ב והאיחוד האירופי הטילו עליה סנקציות כלכליות שפגעו בהשקעות ובצמיחה הכלכלית. ואז לפני עשר שנים, הצבא הרשה למדינה להתקדם לעבר דמוקרטיה והסנקציות הוסרו.

יחד עם זאת, הצבא שמר על שליטה במוקדי כוח מרכזיים, כולל שלושה משרדי ממשלה וגוש של מושבים בפרלמנט. סו קי, שמפלגתה זכתה בבחירות ב-2015,  הבחירות הראשונות החופשיות מזה כמה עשרות שנים, לא הצליחה להתקדם לעבר המטרה שלה לשנות את החוקה ולעצב דמוקרטיה מלאה.

מיאנמר הייתה נתונה לחקירות בינלאומיות אינטנסיביות אחרי שהצבא עשה מבצע אכזרי בשנת 2017 וגירש 740 אלף מבני המיעוט הרוהינגי. ארה"ב הטילה סנקציות ספציפיות נגד כמה מנהיגים צבאיים, כולל הרמטכ"ל מין אונג הלנג, שכרגע שולט במדינה, אך נמנעה מהטלת סנקציות נרחבות.

בשיחות פרטיות, אמרו בכירים שהטלת סנקציות כלכליות נרחבות תחתור תחת הממשלה האזרחית של סו קי, תעניש את עניי מיאנמר ותדחוף את המדינה להתקרב לסין.

יחסיה של סו קי עם המערב התקלקלו, אם כי היא המשיכה ליהנות מהתמיכה של מי שחשו שהיא מייצגת את הסיכוי הטוב ביותר לשינוי במיאנמר.

סו קי פעם נתפשה כסמל של זכויות אדם שנלחמה בגנרלים, והייתה תחת מעצר בית במשך שנים עד 2010 עקב מאבקה למען הדמוקרטיה, אבל בשנה שעברה הגנה על הצבא מפני ההאשמות ברצח עם. היא דחקה בבית הדין הבינלאומי לסמוך על הצבא שיחקור את ההאשמות שהופנו נגדו.

"הצבא ישב בשקט עם כל הכוח ולא הואשם על ידי הקהילייה הבינלאומית על עיכוב המעבר לדמוקרטיה", אמרה מני מונג, חוקרת מיאנמר ב־ Human Rights Watch .

"ההפיכה רק תבודד את מיאנמר יותר"

ביום שני השתלט הצבא על המדינה לאחר שטען שהבחירות בנובמבר היו מזויפות. מפלגת האופוזיציה המגובה בידי הצבא הפסידה בהפרש עצום, וזכתה רק ב־33 מתוך 476 מושבים נבחרים. הליגה הלאומית לדמוקרטיה של סו קי זכתה ב־396 מושבים.

ערוץ טלוויזיה הנתמך על ידי הצבא דיווח שמועצת הבחירות לא הצליחה לפתור תלונות חוזרות ונשנות של הצבא לגבי אי התאמה בין רשימות בוחרים שונות. ניסיונות לערב את הממשלה והמועצה בנושא לא הצליחו, ולכן הצבא החליט על מצב חירום למשך שנה והעביר את השליטה במדינה למפקדו. בחירות חדשות יוכרזו לאחר שישלים הצבא את המשימות שהוא צריך לבצע בעת מצב חירום, כך נמסר, מבלי לפרט מהן משימות אלה.

במועצת הבחירות אמרו שאין עדויות לתרמית בקנה מידה נרחב.

"ההפיכה רק תבודד את מיאנמר יותר, במערב וכנראה גם באסיה", אמר דיוויד מתיסון, חוקר עצמאי ומומחה למיאנמר.