אושר: פיקוח על הסחר במטבעות הווירטואליים

ועדת החוקה, בראשות ח"כ יעקב אשר, אישרה היום (ג') את צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור). הצו, שייכנס לתוקפו בעוד 8 חודשים, נועד להתמודד עם הלבנת הון ולחשוף מלביני הון, באמצעות הטלת חובה על נותני שירותי אשראי לזהות ולאמת את הפרטים של הלקוחות שלהם, ולדווח, בהתקיים תנאים מסוימים, על העברות כספיות של אותם הלקוחות.

מטרת התיקון הנוכחי לצו היא להחיל את משטר הלבנת ההון גם על נותני שירותים בנכס פיננסי, ובכך לאפשר להם לפעול כשחקנים משמעותיים נוספים בענף האשראי החוץ-בנקאי. ההגדרה של שירות בנכס פיננסי שבתיקונים לצו, כוללת את כל הפעולות בנכסים פיננסיים דרך עיסוק, שאין בהם מתן אשראי, ובכלל זה, בין היתר, גם מתן שירותים לגבי "מטבע וירטואלי", מתוך כוונה לאפשר פיקוח על שירותים פיננסיים שאינם בנכסים מוחשיים.

כפי שפורסם בגלובס, בעקבות כניסתו לתוקף של הצו כל הפלטפורמות המעניקות שירותים בנכסים וירטואליים - המרות מטבע, העברות בין חשבונות בארץ ובחו"ל ופעולות נוספות - יצטרכו לבצע הליך זיהוי מלא לכל צד לפעולה וירטואלית שנעשתה בסכום העולה על 5,000 שקל (או בסכום של 1,000 דולר/אירו). אם הפעולה מדליקה "נורה אדומה" אצל נותן השירות, הוא יהיה חייב לדווח עליה לרשות לאיסור הלבנת הון, כמו למשל פעולה בהיקפים כספיים חריגים, העברות כספיות למדינות אויב ועוד.

הסדרת תחום הסחר במטבעות הווירטואליים בצו צפויה להוביל גם להכנסת ההכנסות מהרשת באמצעות מטבעות וירוטאליים אל תוך המערכת הבנקאית המוסדרת, אשר עד כה הציבה חסמים בפני לקוחות שביקשו להפקיד סכומים שהפיקו מפעילות במטבעות וירטואליים.

באוגוסט 2016 פורסם ברשומות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, אשר הסדיר את פעילותו של מי שחייב בקבלת רישיון למתן אשראי ולמתן שירות בנכס פיננסי. תיקונים מאוחרים יותר לחוק הסדירו את פעילותם של נותני שירותים פיננסיים נוספים. עד כניסתו לתוקף של חוק הפיקוח, האסדרה של נותני שירותי מטבע הייתה מעוגנת בחוק איסור הלבנת הון. כעת, במסגרת חוק הפיקוח הוקנו לממונה על שוק ההון, סמכויות רישוי, פיקוח ואכיפה על נותני שירותי אשראי ונותני שירותים בנכס פיננסי ונקבעו הסדרים לקבלת רישיונות, הגבלות וחובות ביחס לפעילותם.

במרץ 2018, פורסם הצו שהחיל את משטר הלבנת ההון על פעילותם של נותני שירותי אשראי, שעוסקים בפעילות של מתן שירותי ניכיון שיקים ושטרי חוב, ניכיון שוברי אשראי, הלוואות, ליסינג מימוני ועוד. בין היתר, נקבעו בו: חובת ביצוע "הליך הכרת לקוח", חובת זיהוי פנים אל פנים לפני מתן אשראי לראשונה, חובת קיום בקרה שוטפת אחר הפעולות של מקבל השירות ובדיקת פרטי הזיהוי שלו אל מול רשימת ארגוני הטרור ופעיל הטרור המוכרזים. חקיקה זו לא כללה בתוכה גם את נותנים השירותים בנכסים פיננסים, שאינם נותני שירותי אשראי, ונדרש צו מיוחד להחיל חובות דומות גם על שוק זה.

לדברי ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ד"ר שלומית-ווגמן, "התקנת הצו מהווה בשורה של ממש לתעשיית נותני השירותים הפיננסים, הפינטק והמשק כולו. הצו מאוזן וטוב ויאפשר לתעשיית הפינטק לעבוד בישראל ולספק מוצרים פיננסיים תחרותיים, לישראל לעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים ולצמצם את סיכוני הלבנת הון ומימון טרור בפעילות זו, תוך הגברת התחרות ויצירת סביבה עסקית בטוחה למשק כולו".

צו איסור הלבנת הון לנותני שירות בנכס פיננסי חל על כל גורם הנותן שירותים בנכסים פיננסיים, לרבות תעשיית הפינטק, ובהם שירותים בנכסים וירטואליים (קריפטו), העברות כספיות בינלאומיות, המרות מטבע, שמירת נכסים ועוד.

מדובר בתחום בעל חשיבות לתעשיית הפינטק ולציבור מאחר שהוא מעודד תחרות מול הסקטור הבנקאי ותורם משמעותית להכלה הפיננסית של אוכלוסיות שונות בציבור בכך שהם מעניקים שירותים פיננסיים גם לגורמים שאין להם חשבון בנק. הדבר רלוונטי לציבור הרחב תמיד ובפרט בתקופת המשבר הכלכלי סביב הקורונה. עם זאת, מדובר בסקטור אשר הוכר על ידי רשויות האכיפה בישראל בהערכת הסיכונים הלאומית (NRA) כסקטור בסיכון גבוה לניצול לרעה לעבריינות, הלבנת הון ומימון טרור. הצו נועד לצמצם את הסיכונים הללו.

לדברי יו"ר ועדת החוקה, ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה), "פתיחת שווקים כשהיא מבוקרת ונעשית במידה הנכונה, היא דבר חשוב. אני רוצה שהבנקים יתנו רוח גבית לדבר הזה כי עליהם להסתכל לא רק על עצמם אלא על המשק הכללי. רוח המפקד בעניין הזה צריכה להיות של המפקח על הבנקים".

הצו יחולל מהפכה ותחרות בשוק הפיננסים

עו"ד רון צרפתי, סמנכ"ל כספים ורגולציה Bit2C, סבור כי "צו איסור הלבנת הון לנותני שירותים פיננסיים (כמו חברות פינטק וקריפטו) שאושר היום בכנסת צפוי לחולל מהפכה ותחרות אמתית בשוק הפיננסים בישראל אשר נשלט על ידי הבנקים הגדולים".

הצו מסדיר את כל הכללים הנחוצים לשם מניעה וצמצום של סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, לרבות לעניין אופן זיהוי ואימות לקוחות, ביצוע הליכי הכר את הלקוח, ניטור עסקאות וביצוע בדיקות נאותות והעברת דיווחים לרשויות.

לדברי עו"ד צרפתי, "הצו יוצר הכרה דרמטית וחשובה בתחום המטבעות הקריטוגרפים ומסדיר את כללי הרגולציה אשר תאפשר לציבור הרחב נגישות מלאה למטבעות דיגיטליים כמו הביטקוין, כולל אפשרויות השקעה, מסחר ושימוש שוטף. למעשה, המדינה והרשויות הביעו אמון בחברות הפינטק שיידעו לנהל בעצמם סיכונים, בדומה לבנקים וחברות האשראי. כעת, הוסר המכשול האחרון והמשמעותי אשר שימש כתירוץ עבור בנקים מסוימים לפסול באופן גורף חברות וציבור שלם המשתמשים במטבעות קריפטוגרפיים, כחלק מהאבולציה הבלתי נמנעת של הכלכלה הדיגיטלית החדשה. מצופה מהבנקים ובנק ישראל להביע עמדה נחרצת וברורה כי גם המערכת הבנקאית תאפשר פעילות במטבעות דיגיטליים, כל עוד היא נעשית באמצעות גופים מפוקחים ומוסדרים".

הביטקוין צועד למיינסטרים

מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי, מוסיף כי "אישור ועדת החוקה לצו איסור הלבנת הון הוא צעד משמעותי ביותר לתעשיית הביטקוין הישראלית. אנחנו מצפים כי עם חתימת הצו נוכל סוף סוף להיפטר מחסימות הבנקים המיותרות שהיו מנת חלקם של חברות, משקיעים ומשתמשי ביטקוין ומטבעות דיגיטליים אחרים בשנים האחרונות. זה הזמן שהרשויות השונות יושיטו יד לתעשיית הביטקוין ויסייעו לפתוח את הדלת לשירותים בנקאיים בסיסיים שנמנעו מאיתנו על לא עוול בכפינו עד כה. פיקוח לא מפחיד אותנו. ביטקוין צועד למיינסטרים, ושם הוא צריך להיות, כאחד המטבעות המובילים את כלכלת העולם".

עו"ד אינגה אייזנברג, מומחית במיסוי אזרחי ואיסור הלבנת הון ממשרד אייזנברג שנער ושות', מוסיפה כי "אחרי יותר משנתיים, שבהן סבלו נותני אשראי ונותני שרותי מטבע (נשמ"ים) מקשיים בניהול חשבונותיהם ועסקיהם במסגרת הבנקים, יצאה היום הבשורה הטובה מוועדת החוקה חוק ומשפט. אישור הצו יביא למצב שהבנקים יכולים להתרגל לעובדה שמדובר בגופים מפוקחים".

לדבריה, "המצב לאחר האישור הנו כזה שמבחינת התחולה של הצו קיימות שתי חלופות: בחלופה ראשונה הנש"מ יכול להצהיר שהצו חל עליו מיידית כמו שהוא, והחלופה השנייה היא שהצו יחול בעוד 8 חודשים על הגוף המפוקח, ובכך לאפשר זמן התארגנות והתאמה לדרישות החוק. כמו כן במסגרת הצו המתוקן נעשה ניסיון להבהיר מספר היבטים בנושא אמצעי זיהוי דיגיטאליים, אולם יש בכך בעייתיות מסויימת היות שעדיין קיים דיון בין מספר גורמים לרבות המשטרה והפרקליטות בהיבט הראייתי ובהיבט נוסח ההצהרות לבנקים".