איחוד משמעותי במרכז-שמאל יכול רק לחזק את נתניהו

בעוד כחודשיים יתקיימו הבחירות לכנסת והסקרים מראים כי אין חדש תחת השמש וכי בנימין נתניהו בדרך לניצחון קל בבחירות. הליכוד, אשר מקבל בסקרים כ-30 מנדטים, ממשיך להוביל בבטחה ואף מגדיל את הפער מיש עתיד של יאיר לפיד, אשר זוכה ב-17 מנדטים בלבד.

מפלגותיהם של הטוענים לכתר ראשות הממשלה, תקווה חדשה בראשות גדעון סער וימינה בהובלת נפתלי בנט, נמצאות עוד יותר מאחור ומקבלות 14 ו-13 מנדטים בהתאמה. תוצאות אלו יוצרות תחושה מדומה כי הבחירות הללו הוכרעו מראש לפני שהן החלו, וכי אין כל סיכוי ממשי שמישהו משלושת האחרונים, אשר שואפים להחליף את נתניהו בראשות הממשלה, מהווה איום ממשי על שלטונו של האחרון.

אולם בפועל, על אף תמונת הסקרים המראה כי נתניהו גובר בנוק אאוט על יריביו, מאזן הכוחות הנוכחי מהווה סכנה ברורה לנתניהו אשר כנראה לא השכיל להבין עד כמה האדמה רועדת תחת רגליו.

בסופו של דבר, קיימות שתי קואליציות אפשריות לאחר הבחירות. מצד אחד, קיימת אפשרות סבירה שנתניהו יצליח להקים קואליציה הכוללת את הליכוד, ימינה והמפלגות החרדיות. הסקרים מראים כי קואליציה כזו זוכה כעת בסקרים ב-59 מנדטים, נתון אשר מאוד קרוב למספר הקסם 61.

מצד שני, קיימת אפשרות יותר סבירה כי תוקם לאחר הבחירות קואליציה ללא נתניהו והחרדים, אשר תכלול את לפיד, סער, בנט, ליברמן, מיכאלי וגנץ. על פי הסקרים קואליציה זו זוכה לרוב של 60 חברי כנסת, ועל כן נתניהו צריך להתחיל מאוד לחשוש.

מכיוון שהאפשרות השנייה היא התרחיש שבאמת עשוי להביא לחילופי שלטון, המצב הנוכחי שבו הליכוד מוביל בבטחה על מתחריו הוא האיום הגדול והממשי ביותר על נתניהו.

בכדי לנצח בבחירות ולשתות מנדטים נוספים של מצביעי ימין, נתניהו צריך להיות בסיטואציה שבה ציבור אוהדיו מרגישים כי קיימת סכנה ברורה ומיידית שהליכוד לא תהיה המפלגה הגדולה בכנסת הבאה.

היווצרותה של מערכת דו קוטבית זו, כפי שהיה בארבעת מערכות הבחירות האחרונות בהן התנהל קרב צמוד בין הליכוד לבין כחול לבן (ולפני כן המחנה הציוני), היא המפתח להצלחתו של נתניהו בבחירות. ההיסטוריה הוכיחה כי רק כאשר מפלגת אחרת נושפת בעורפם של נתניהו והליכוד, מצליח הקוסם מבלפור לשתות את קולותיהם של מתחריו מגוש הימין.

המסקנה המתבקשת היא שאם רוצים להביא לסוף עידן נתניהו, אשר נמצא בכיסא ראש הממשלה כבר 12 שנים ברציפות, חייבים להמשיך עם המצב הקיים  שבו הליכוד מוביל בבטחה בסקרים.

אל נא לשלישיית הטוענים לכתר - גדעון סער, יאיר לפיד ונפתלי בנט - כלל לחשוב אפילו על איחוד כלשהוא ביניהם, מהלך פוליטי שגוי אשר ישרת את נתניהו. אולם חבל ההצלה לנתניהו בדמות איחוד מפלגות לא עשוי לבוא מימין לנתניהו, אלא דווקא מצד שמאל.

קיימת סכנה ממשית ששוב יהיה זה בני גנץ שיציל את נתניהו מאבדון פוליטי. קריאתו של גנץ לאיחוד בין כלל מפלגות גוש המרכז-שמאל הוא המהלך הגרוע והאווילי ביותר שניתן לעשות בעת הנוכחית.

מהלך של איחוד משמעותי בגוש המרכז-שמאל, אשר יכלול את לפיד, חולדאי, גנץ והעבודה, רק יוביל לתחושה של קרב צמוד בין הליכוד לבין אותה רשימת מרכז-שמאל מאוחדת.

מציאות זו, בה קיימת מערכת דו קוטבית ותחרות על השאלה מי תהיה המפלגה הגדולה בכנסת, רק תעיר את הענק מבלפור משנתו ותחזק אותו אף יותר במספר המנדטים.

איחוד שכזה רק יחזק את הסבירות שנתניהו ימשיך בתפקידו לאחר הבחירות. לכל היותר, חשוב שרק העבודה, גנץ, חולדאי ועופר שלח יבצעו איחוד טכני במטרה שלא לאבד קולות חשובים אשר עשויים להיות הגרוש שחסר ללירה בדרך לרוב של 61 חברי כנסת.

השארת המפה הפוליטית על כנה, במסגרתה הליכוד מוביל בבטחה ובפער ניכר על מתחריו מימין ומשמאל, היא הדרך היחידה להביא לסוף עידן נתניהו.

הכותב הוא דוקטורנט ב-University of South Wales, UK ועמית מחקר באוניברסיטת חיפה. לשעבר יועצו המדיני של יו"ר מפלגת העבודה יצחק הרצוג