שוקי המניות בארה"ב סערו בשבוע שעבר, עם התנפלות של אלפי משקיעים קטנים על כמה מניות בודדות, שהובילה לזינוקים של מאות אחוזים ביום ולהתנפחותן של אותן חברות לשוויים לא-כלכליים. ההתנפלות הובילה לפגיעה קשה במשקיעים שמכרו את המניה בחסר (שורט), ולתופעה הקרויה "שורט סקויז", שבמסגרתה מזנקת המניה בשל רצונם של מוכרי החסר לסגור במהירות את הפוזיציה המפסידה שלהם.
שתי המניות המרכזיות בסיפור הזה הן של רשת חנויות משחקי המחשב גיימסטופ ורשת בתי הקולנוע AMC. על רקע ירידות חדות שנרשמות במניותיהן של שתי החברות בתחילת שבוע המסחר, אומר הראל גילאון, מנכ"ל משותף בבית ההשקעות אופנהיימר ישראל, כי "האירוע נעצר לפי שעה, וטוב שכך, כי שוקי הון סוערים זה לא דבר בריא. אני לא חושב שזה יימשך בעוצמות הללו. כל העולם הפיננסי מסתכל כרגע על הסיפור הזה, חלק מקטינים פוזיציות שורט, וחלק מקרנות הגידור שפעלו בעיקר בתחום השורט על מניות - הודיעו שיפסיקו עם זה".
אבל למעשה, יש כאן עיוות של השוק, כי הרי האפשרות למכירה בחסר היא שמייצרת את האיזונים לשוק ומונעת התנפחות של בועות. השורט הוא לא דבר רע, וברגע ששברת אותו - גם שברת את האפשרות לאזן את השוק.
גילאון: "בדיוק. הרי מה שעושים בשורט, זה לשאול את המניה ממשקיע לונג בתמורה לתשלום מסוים ומכירתה למשקיע לונג אחר. נוצר מצב שקיימים שני משקיעים שמחזיקים את המניה בלונג, ואחד שמחזיק אותה בשורט - וככה נוצר האיזון.
גילאון, שלו ניסיון ארוך שנים בתחום המסחר בניירות ערך בחו"ל, מעריך כי לאירוע המדובר יהיו השלכות עתידיות על הרגולציה בשוק ההון האמריקאי. הסיבה לכך היא לדבריו, "שהזעזוע שהוא יצר בנקודת זמן מאוד קצרה, מחייבת את הרגולטורים לבחון את המקרה הזה וללמוד איך מנהלים אותו ואיך מונעים אותו בעתיד".
חנות של רשת גיימסטופ / צילום: Shutterstock
"מה ששינה את המצב זה המגפה"
לדברי גילאון, הנרטיב שלפיו אפליקציות מסחר חדשניות, ובראשן רובין הוד, הפכו את המסחר בניירות ערך בארה"ב לנגיש לכלל המשקיעים, ולא רק למתוחכמים שביניהם, הוא שטויות. "המשקיעים הפרטיים הקטנים וסוחרי היום נמצאים בשוק כבר משנות ה-90, והיו להם פלטפורמות מסחר אלקטרוניות, כמו של אמריטרייד, אי-טרייד, אינטראקטיב ברוקרס וצ'רלס שוואב. אלא שבאותה התקופה, מספר המשקיעים הפרטיים שהפכו את המסחר בבורסה לעבודה המרכזית שלהם, היה מוגבל - ורובם קמו בבוקר והלכו למקום עבודתם האמיתי", הוא אומר.
"מה ששינה את המצב זה מגפת הקורונה, שהשאירה מיליוני אנשים בארה"ב ובעולם בתוך הבית למשך ימים רבים. אנשים ישבו בבית וקיבלו כסף מהנשיא טראמפ, ושמו אותו בפלטפורמות חינמיות, שנוצרו כתוצאה מאבולוציה של השוק", מסביר גילאון. "הפלטפורמות החינמיות נוצרו כי עמלות המסחר ירדו וירדו, והגופים הבינו שמהעמלות לא מרוויחים כסף, אלא למשל, מכך שהכסף חונה אצלך בלילה וניתן להלוות אותו או אפילו להציע למשקיעים מינוף ושירותי ניהול נכסים.
"אז האדם התמים חושב שהוא מקבל שירות בחינם, אבל למעשה, הוא הופך בכך להיות המוצר עצמו - וזה מה שקרה אצל משתמשי רובין הוד. אבל אז קרה דבר נוסף: אותם משקיעים התחילו לדבר בינם לבין עצמם, והפעם הראשונה שזה קרה בגדול היה ביוני אשתקד במניית חברת השכרת הרכב הרץ, כאשר המניה התחילה לזנק אחרי שהחברה כבר נכנסה להליכי פשיטת רגל. כבר אז זה הגיע מהכיוון של 'לטחון את השורטיסטים', אבל זה עוד לא היה מתוחכם כמו עכשיו. מה שקרה הפעם, זה שהם התחילו לחפש את המניות עם יתרות השורט הגדולות, כדי להכניס את השורטיסטים בהן לשורט סקוויז.
בין שני המקרים האלה עברו יותר משבעה חודשים. מה קרה בין לבין?
"מה שקרה בין לבין, זה שלא כל כך שמעו על הפורומים האלה, אבל הם מאוד קיימים ונוצרו קהילות שגדלו וגדלו, ואנשים התחילו להרוויח כסף, כי השווקים עולים ועולים. הם בעיקר אהבו את אילון מאסק, שיש לו 50 מיליון עוקבים בטוויטר ואת מניית טסלה שלו, שלא מפסיקה לעלות.
"אז המשקיעים המקצועיים אומרים שהם לא מבינים את זה, וקרנות גידור אומרות שזה שורט ובינתיים הן רק 'נשרפות'. עכשיו בתוך הפורומים הללו יש גם משקיעים מקצועיים, והם קלטו כנראה את העוצמות שיש לפורומים ולשורט סקוויז, ואירוע גיימסטופ למעשה הציף את כל הסיפור הזה".
בתקשורת הפכו את זה לסיפור דוד וגוליית או לסיפור של טובים ורעים.
"יש פה כאילו תסריט רומנטי שנכתב לסרט. כאילו המשקיעים הקטנים מצילים רשת חנויות למשחקי מחשב - וזה מקבל סיקור תקשורתי בעולם, שאני לא זוכר כמותו. מעורבים בו הכוחות הטובים והרעים בוול סטריט, עם מאבק בין הישן לחדש.
"אז הסיפור נשמע נורא סקסי, אבל מעבר לרומנטיקה, יש פה שוק שמאוד הזדעזע. כשמניה עולה מ-17 דולר ל-400 דולר בתוך שבוע, זה יוצר שורט סקוויז, אבל גם קרדיט קראנץ' (מחנק אשראי; ע"כ) אצל כל מי שמעורב במסחר במניות הללו, והיו הרי עוד כמה מניות חוץ מגיימסטופ שזינקו ככה.
"רובין הוד, למשל, בתפקידה כברוקר שביצע את הרכישות, נדרשה לסיוע, כי היא הייתה כל הזמן בצד של הקונים, אז היא נקלעה למצוקת נזילות. היא הייתה חייבת הזרמה של מיליארדים רק כדי לגרום לעסקאות שלה להיסלק. ולכן, מה שהם עשו באחד הימים בשבוע שעבר, זה לעצור את הקניות, כי הם לא יכלו לעמוד בזה.
"למעשה, הברוקר לא היה יכול לספק את הביקוש מבחינה כלכלית, כי לא היו לו מספיק דולרים, והוא כקונה צריך להעביר לצד השני כספים. מה גם שחלק מהלקוחות שלו היו ממונפים, אבל ייתכן כי ברובין הוד גם קיבלו כמה טלפונים, שהבהירו להם שבצורה הזאת הם לא יוכלו להנפיק לפי שווי של 20 מיליארד דולר, ושעליהם לבחור צד".
ומה עכשיו?
"כעת הסיפור קצת נרגע, גם בגלל הסיקור התקשורתי העצום וגם בגלל ששחקנים מקצועיים הצטרפו למשחק, ונוספו עוד כוחות ועוד וקטורים שעצרו את התנודתיות הגדולה. זה המקום שבו אנחנו נמצאים. ביום שני השבוע מניית גיימסטופ ירדה ב-100 דולר, אבל היא עדיין לא שווה את המחיר שלה, והחברה גם לא יכולה כנראה לגייס כסף במחירים האלה, אף שזה כאילו נורא מתבקש. החברה נמצאת באותו מצב פיננסי. שום דבר לא השתנה מאז שהיא הייתה שווה 6 מיליארד דולר ועד שהיא קפצה לשווי של 30 מיליארד דולר. אתמול היה ניסיון דומה עם מחיר מתכת הכסף, שעלה בכ-10%, אבל זה נכס שהרבה יותר קשה לסחור בו - ולכן יש איזושהי רגיעה".
ומה יקרה הלאה?
"ילמדו את האירוע, וינסו להגדיר רגולציות. יכול להיות שיגדירו מחדש את האיסור על מניפולציה במניות, כי מדובר כאן בהרצת מניות. אי-אפשר לבוא ולהיתמם. יצטרכו לבדוק אם הקהילות הללו ברדיט הן סוג של התאגדות. הרגולטורים יצטרכו לחשוב איך הם ממפים את השחקן החדש הזה שנקרא קנייה של מניה מסוימת בידי המוני משקיעים קטנים בעת ובעונה אחת עקב המלצה ברשתות חברתיות. לטעמי, זאת הרצת מניות לכל דבר ועניין - והרגולטורים יצטרכו לסגור את הפרצה הזאת".
ייתכן שקיימים שם מובילי דעה שגורפים מיליונים על חשבון הטיפשות של הציבור הרחב.
"חד-משמעית. עכשיו בוא נשים זאת בהקשר הנכון. אז נכון שהתקשורת לוקחת את הסיפור למקום רומנטי וסוציאליסטי, של המשקיע הקטן שדופק את קרנות הגידור, אבל שיהיה ברור, כולם שם קפיטליסטים. כולם שם בשביל הכסף, וכולם שם רצו להרוויח הרבה כסף מהר, ולחלקם זה גם הצליח".
"לרובין הוד נגרם נזק כפול"
"בסוף יש כאן משקיעים שיפסידו המון כסף. אנשים קנו בשבוע שעבר את מניית גיימסטופ במחירים של 300 ו-400 דולר. במסחר ביום שני השבוע היא ירדה ל-225 דולר, ובמסחר המקדים ביום שלישי היא כבר נפלה ל-130 דולר.
"יש כאלה שיפסידו, ויש כאלה שירוויחו. אני יודע שאנחנו באופנהיימר אסרנו בימים האחרונים על רכישות במניות האלה, מתוך הגנה על המשקיעים הפרטיים של אופנהיימר בארה"ב. לאט-לאט האיסור הזה ישתחרר, בכפוף להסתכלות קרובה ולתנודתיות.
"צריך להבין שבכל חוזה של ברוקר אמריקאי כתוב שמותר לי כברוקר להגביל את הלקוח ולהחליט איזה ניירך ערך הוא יכול לקנות ואיזה לא. ככה שבשורה התחתונה, נכון להיום, נראה כי יש רגיעה ושהבום הגדול עבר".
גילאון מוסיף כי "כל הברוקרים נמצאים עם היד על הדופק, ועכשיו צריך לראות מה יהיה. גם אלה שמאפשרים מסחר ללא עמלות, אשמים בזה לדעתי באיזשהו אופן - אבל נראה מה יהיה.
"אני חושב שלפלטפורמת רובין הוד נגרם נזק כפול. מצד אחד, משחקן חדשני ומדליק היא נהפכה למוקצה מצד המשקיעים שלה, בגלל שהיא חסמה אותם, ומהצד השני היא מוקצה מבחינת המיינסטרים של וול סטריט, כי היא הייתה אחראית לחלק גדול מהבלגן הזה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.