כל מעבר קריירה הוא בעל השפעה דרמטית על ערך השוק של מנהלים ועובדים כיוון שהתפקיד האחרון/נוכחי בקריירה נושא על גבו את תמצית ערך המותג, לטוב ולרע.
בטורים קודמים עסקתי רבות בנסיגת קריירה שמתחפשת לקידום - תוצאה של מעבר לתפקיד בכיר יותר בהגדרתו אך בחברה קטנה באופן משמעותי. בטור הנוכחי אתמקד במעברים בין מקצועות, שרובם ככולם כרוכים בנסיגת קריירה, גם כאשר המעבר הוא לחברה גדולה יותר.
מהטכניון למשאבי אנוש
למשל שני בעלי מקצוע רישיון שבמסווה של קידום צללו מראש פירמידת מיצוב המקצועות לתחום משאבי האנוש - מקצוע הממוקם קרוב מאוד לתחתית. הראשון יוצא דופן במיוחד - מהנדס בוגר טכניון, מהמהנדסים הבודדים שתרם המוסד המכובד הזה לעולם משאבי האנוש, שוויתר על פוטנציאל קריירה מרשים, לטובת תפקיד בחברה גדולה שבה יכול היה להתברג בשורה ארוכה של מקצועות בצמרת הפירמידה או בקרבתה (פיתוח, הנדסה, IT , תפעול, דאטה, שיווק ועוד). השנייה - עורכת דין שתוך שנתיים קפצה מראש הפירמידה לתחתיתה - למכירות - כשבדרך עשתה תחנה במשאבי אנוש.
כבעלי מקצוע רישיון (מהנדסים, רואי חשבון, עורכי דין, פסיכולוגים, רופאים, רוקחים וכו') הממוקם בצמרת הפירמידה, שניהם לא היו ערים למשמעות הבחירה, בוודאי לא לקושי להיחלץ ממשאבי אנוש, והיה וירצו או יאלצו. ואכן משהחליטו על שינוי נאלצו לרדת עוד שלב בפירמידה - למכירות - מקצוע שחסמי הכניסה אליו הם הנמוכים ביותר, הגם שהוא איננו מתאים לרוב המכריע של העובדים.
המהנדס ועורכת הדין, כמו רבים אחרים, לא הכירו את פירמידות המיצוב עליהן מבוסס שוק העבודה (הרחבה בטור 5 הפירמידות שקובעות את ערך השוק) , אבל למרות זאת יכלו לבחון את מהות המעבר בקלות. כל שהיה עליהם לעשות הוא לשאול את עצמם שאלה אחת פשוטה: מי יכול להחליף את מי? האם מי שאני עתיד להחליף בתפקיד יכול גם הוא להחליף אותי?
מראיית חשבון לרכש
בשני המקרים התשובה היא כמובן לא. אנשי משאבי האנוש אותם החליפו השניים לא יכולים בשום אופן למלא תפקיד של מהנדס או עורך דין, על כן המסקנה המתבקשת היא כי המהנדס ועורכת הדין ירדו למקצוע נחות יותר. כנ"ל רואת החשבון שעברה לניהול רכש, ושלשה כלכלנים שמקצועם ממוצב במעלה הפירמידה, מדרגה אחת מתחת למקצועות הרישיון, שעברו לפרסום, לגיוס ולרכש. אף אותם לא יכולים איש הפרסום ואיש הגיוס להחליף, גם לא אנשי הרכש הממוצבים קצת מעל משאבי אנוש, כלומר - גם הם ירדו בפירמידה.
המבחן הפשוט הזה רלוונטי לכל מעבר בין מקצועות, והוא עובד מצוין גם כאשר בוחנים מעבר בתוך אותו עולם מקצועי, למשל בעולם הכספים: חשב שבוחן האם לקבל על עצמו תפקיד של גזבר צריך לדעת שהגזבר אותו הוא עתיד להחליף לא יכול להתמנות לחשב במקומו, וכנראה שהוא יתקע בגזברות כל הקריירה, או במקצוע נחות ממנה.
האם המשמעות היא כי בכל מקרה של ירידה בפירמידת המקצועות מדובר בטעות קריירה? כמובן שלא. כאשר הירידה למקצוע שממוצב נמוך יותר נעשית מהסיבות הנכונות היא עשויה להיות מבורכת, ובלבד שברור למקבל ההחלטה שמדובר בירידה, וכי מחיריה זולים יותר מבחינתו לעומת הישארות במקצועו המקורי. קחו למשל מתכנת בינוני מינוס המתקשה להצליח, או כזה שכבר לא מסוגל יותר לשבת ולקודד כל היום, שמחליט לעבור לניהול מוצר. קרוב לוודאי שמנהלי המוצר אותם יחליפו לא יוכלו לטפס במקומם לפיתוח (גם אם בעברם היו מתכנתים), ולמרות זאת הירידה במקרה זה היא כנראה מהסיבות הנכונות.
כעת כל שעליהם לעשות בטרם יעברו הוא לוודא שיש להם מספיק "זמן קריירה" להתבסס במקצוע החדש, ולבחון את מחיר הירידה על פני שורה של פרמטרים, בטווח הקצר והארוך: סיכויי הצלחה בתפקיד, יציבות תעסוקתית (מספר המשרות בניהול מוצר נמוך דרמטית), מעמד תחרותי מול מנהלי מוצר מנוסים, ערך המותג, ערך שוק, פוטנציאל קידום/השתכרות וכו'.
מחיר השינוי
לסיכום, השאלה "מי יכול להחליף את מי?" היא כלי יעיל מאין כמוהו לזיהוי ירידה על גבי כל פירמידות המיצוב בשוק העבודה, והיא פשוטה במיוחד בהקשר של פירמידת המקצועות שהיא גם החשובה ביותר. מדוע? כי מחירי הסבה מקצועית הם מהגבוהים ביותר, בעוד מרבית ההסבות נעשות מהסיבות הלא נכונות. לכן בטרם זזים חשוב להבין לעומק את משמעות הבחירה, אחרת גם אתם עלולים להיתקע בטעות במקצוע נחות שאי אפשר לזוז ממנו. זכרו, קריירה זה הפוך ממה שחשבתם. בהצלחה.
הכותבת היא מומחית לשוק העבודה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.