רשות המסים דורשת מרשות שדות התעופה כ-91 מיליון שקל מס שבח בגין העברת שדה התעופה באילת מהכניסה לעיר הדרומית לשדה התעופה רמון.
זאת, בטענה כי השבת הקרקע עליה הוקם שדה התעופה באילת לרשות מקרקעי ישראל (ר"מי) מהווה מכירת זכות במקרקעין, וכי ההשתתפות של רמ"י בעלויות המעבר לשדה רמון, בשווי כ-363 מיליון שקל מתוך כ-2 מיליארד שקל השקעה בשדה החדש, מהוות תמורה בגין המכירה, אשר חייבת במס על-פי חוק.
ברשות שדות התעופה לא משלימים עם שומת המס שהוצאה להם והגישו ערעור לוועדת הערר בבית המשפט המחוזי בבאר שבע נגד חיוב המס, בטענה כי העברת הפעילות של שדה התעופה לשדה התעופה רמון אינה מהווה אירוע מס.
בלב הערעור שהוגש עומדת השאלה האם הסכום שקיבלה רשות שדות התעופה מרמ"י במסגרת ההסכם בקשר להעברת הפעילות משדה תעופה אילת לשדה רמון מהווה אירוע מס.
לטענת רשות שדות התעופה, מעבר לעובדה שההסכם אינו מהווה הסכם "למכירת זכות במקרקעין", ושממילא במועד חתימתו לא הייתה לרשות שדות התעופה כל זכות במקרקעי שדה התעופה אילת, הרי שכל העובדות בתיק, לרבות עמדת רשות המסים בעצמה ורשות מקרקעי ישראל, תומכות בכך שהסכום שהתקבל בידי רשות שדות התעופה, בסך כ-363 מיליון שקל, התקבל ברשות שדות התעופה בעבור מימון חלק קטן מעלויות העתקת המתקנים משדה תעופה אילת לשדה תעופה רמון.
הסכום, נטען, נקבע לאחר בחינה שנעשתה על-ידי רמ"י וחברת בקרה אובייקטיבית מטעמה, והוא אינו מתייחס לרכיב הקרקע בכלל, אלא לעלויות העתקת המתקנים לשדה רמון בלבד.
לטענת רשות שדות התעופה, מנהל מיסוי מקרקעין בבאר שבע שהוציא את שומת מס השבח בגין העברת שדה התעופה, הוא "גורם זר המתערב בהסכם, קובע באופן שרירותי ומבלי להביא כל ראיה תומכת כי עסקינן בסכום שהתקבל בשל מכירת זכות במקרקעין לרשות מקרקעי ישראל. טענה זו חוטאת תחת המציאות ותחת הראיות הקיימות, ואף עומדת בניגוד למהות הכלכלית של ההסכם ובניגוד לעמדת המדינה והצדדים עצמם, שחזקה עליהם שפעלו כדין, בתום-לב וללא שיקולים פסולים ונסתרים בקובעם את סיווג הסכום שהתקבל בידי רשות שדות התעופה".
ביולי 2011 התקבלה החלטת הממשלה להקמת שדה תעופה בינלאומי ופנים-ארצי חדש למרחב אילת בתמנע, שייקרא על שם אילו ואסף רמון. הוחלט כי רשות שדות התעופה תישא בעלויות הפרויקט, אך היא רשאית להגיע להסדר עם רמ"י בנוגע למימון חלק מהפרויקט.
בינואר 2013 הקמתה רמ"י את הקרקע בתמנע לטובת הקמת השדה החדש, ובהמשך לכך נחתם הסכם להחזרת הקרקע באילת לרמ"י.
בהמשך לכך, בספטמבר 2016 נחתם ההסכם בין רמ"י לרש"ת, שעומד בלב המחלוקת מול רשות המסים - וכותרתו: "חוזה להעברת פעילות משדה התעופה אילת לשדה התעופה ע"ש אילן ואסף רמון בתמנע". לפי ההסכם התחייבה רש"ת להקים את שדה רמון ולמסור את ההחזקה במקרקעין באילת לרמ"ע, ומנגד התחייבה רמ"י להשתתף בעלויות העתקת הפעילות התעופתית לשדה רמון, בהיקף כ-363.3 מיליון שקל.
לאחר עיכובים שונים, ב-21 בינואר 2019 נפתח סוף-סוף נפתח שדה התעופה רמון, כנמל התעופה הבינלאומי האזרחי הראשון שנבנה מאז קום המדינה. השדה, שבבנייתו הושקעו למעלה מ-1.7 מיליארד שקל, נפתח בהדרגה לטיסות פנימיות ובינלאומיות והיה צפוי לשרת בסופו של דבר כ-4.5 מיליון נוסעים בשנה - אך פעילותו נעצרה כמעט לחלוטין בעקבות המגבלות המוטלות עקב מגפת הקורונה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
