צבא היחפנים מול התורמים הגדולים של וול סטריט: כאב הראש החדש של הממשל הדמוקרטי

בשנת 2011 החלה מחאה עממית בניו יורק, שכונתה "אוקיופיי וול סטריט" (Occupy Wall Street) כהמשך ישיר להתמוטטות בבורסות בארה"ב ובעולם וחבילות החילוץ שבאו בעקבותיה בגובה טריליוני דולרים, שזרמו לבנקים לאחר משבר הסאב פריים. תנועת המחאה הזו פנתה לשיטות מחאה שהיו מקובלות אז - הפגנות, עצרות, ומאהלי מחאה. אף שזו התפשטה לערים אחרות, היא לא הטרידה במיוחד את וול סטריט. לאחר טיפול של משטרת ניו יורק והמשרד לביטחון פנים של הממשלה הפדרלית, יותר מאלפיים מעצרים בניו יורק ובסה"כ כ-8,000 איש ברחבי אמריקה, התנועה איבדה מומנטום.

למרות שבתחילת הדרך התנועה זכתה לתמיכה עממית נרחבת (סקר שנערך ב-2011 מצא כי כ-33% מהאוכלוסיה תמכו בתנועה לעומת 45% שהתנגדו לה), הלחץ המתמשך, ודה-לגיטימציה תקשורתית הביאו לגוויעתה ללא שהותירה חותם או גרמה נזק ממשי לוול סטריט.

עם השנים, ובמיוחד במאה הזו ,הפכה וול סטריט ללא יותר מאשר קזינו ענק עם מערכת הפעלה מהונדסת בה האליטה הכלכלית של אמריקה משחקת משחק המעשיר ללא מידה את האחוזון והאלפיון העליונים. פירורים מרגיעים גם נשלחים לשני העשירונים הבאים, נותנים להם תחושה של עושר ואף חוכמה, כך שיתמכו וישתתפו בהצגה הגדולה המכונה באירוניה משהו "השווקים" .

שנת 2020 היתה הגרועה ביותר לכלכלת ארה"ב מאז תום מלחמת העולם השניה, היא התכווצה ב-3.5%. ההאטה הכלכלית של שנת 2020, חרף הדפסות העתק ,המיטה חורבן לאורך ולרוחב המשק והחברה האמריקאית. בשבוע שעבר עמד מספר הפונים החדשים לקבלת דמי אבטלה באמריקה על 847 אלף איש. ממוצע ארבעת השבועות האחרונים עלה ל-868 אלף לשבוע - הגבוה מאז ספטמבר שעבר. זו אינדיקציה ברורה כי כמו המגפה גם האבטלה רחוקה מסיומה.

בסך הכל מספר האמריקאים שמקבלים איזה שהוא סוג של סיוע ממשלתי בגין העדר תעסוקה עמד על כ-18.3 מיליון איש נכון למחצית ינואר. גם מספר המשתתפים במעגל העבודה צנח, ועמד נכון לתחילת ינואר על 61.5% ,מספר שכמוהו לא נראה מאז 1974.

עשרות מיליונים נאנקה - שוק המניות פרח

הגידול הדרמטי במספר חסרי העבודה השפיע קשות על חייהם של עשרות מיליוני אמריקאים. כ-50 מיליון מהם מקבלים תלושי מזון מהממשלה הפדרלית, תוכנית שעלותה קפצה ב-50% מאז שהגיחה לעולם הקורונה. שעה שהאבטלה ממשיכה לגדול, כך גם צצות בעיות בתשלומי המשכנתאות. אירגון בנקי המשכנתאות העריך בסוף 2020 כי מספר הבתים המצויים בהקפאת תשלומים גדל בסוף נובמבר בכ-20,000 מקרים לשבוע, ועמד על כ-2.8 מיליון בתי אב בסוף דצמבר 2020. מצב השוכרים גרוע עוד יותר: נכון לסוף 2020 בערך 18% מהם או בערך 10 מיליון משקי בית פיגרו בתשלומי השכירות והם אינם מפונים מבתיהם בעיקר בגין צווים נשיאותיים או חקיקה במדינות השונות - כך על פי ניתוח של מודי'ס.

אך בעוד הכלכלה מתכווצת ועשרות מיליוני אמריקאים נאנקים תחת עול המיתון המתפתח, שוק המניות פורח. בשנת 2020 עלו מניות S&P500 ב-16.3% ובצירוף הדיווידנדים בכ-18%. מדד הנאסד"ק הגדיל לעשות ועלה ב-43.6%. עליות אלו הביאו את מחירי המניות לרמה הגבוהה ביותר בהיסטוריה המודרנית.

אחד המדדים הפופולרים למדידת ערך שוק המניות מכונה "הבאפט אינדיקייטור" על שם המשקיע הידוע. זה מודד את היחס בין סה"כ השווי של שוק המניות לגודל התמ"ג. במהלך השבועיים החולפים חג המדד באזור ה-220% . זהו מחיר הגבוה בכ-81% מעל הממוצע הרב שנתי, וכ-2.7 סטיות תקן ממנו. רק בשיא בועת הדוטקום בשנת 2000 התקרב המדד למספרים כאלו כשעמד על 71% מעל הממוצע הרב שנתי. לשם השוואה בין 2001 ל-2018 לא עבר המדד את קו ה-30% מעל הממוצע, ובכל ההיסטוריה של שוק המניות מאז מלחמת העולם ה-2 היו רק כמה חודשים בודדים בשיא בועת 2000, בהם האינדיקטור היה מעל 60% מהממוצע.

כלי אחר למדידת מחיר שוק המניות הוא היחס שבין מחיר המניות להכנסות החברות (PE Ratio). נכון לשבוע שעבר עמד מדד זה על 77% מעל הממוצע הרב-שנתי מאז 1950.

הפעם היחידה בהיסטוריה שהמדד עמד על מספרים כאלו היה לאורך כשנה בסמוך לבועת 2000. חברת היעוץ "אדוויזור פרספקטיב" חישבה את שווי שוק המניות לסוף דצמבר 2020 על בסיס ממוצע של 4 שיטות מדידה שונות, והגיעה למסקנה, כי "בחישוב אריטמטי שוק המניות נמצא במחיר שהוא ב-165% מעל החציון הרב שנתי, או כשלוש וחצי סטיות תקן ממנו... בחישוב הנדסי הוא נמצא 184% מעל החציון הזה". מספרים אלו גבוהים מכל שווי שהיה לשוק המניות מאז שנת 1900, כולל מעל מחירי שנת 2000 או השיא ב-1929.

ואז קרה משהו לא צפוי

לשאלה המתבקשת, איך יתכן שבשנה הגרועה ביותר לכלכלה האמריקאית מאז מלחמת העולם השניה, שוק המניות הגיע לשיא של 120 שנה, ישנה תשובה פשוטה שמחולקת לשלושה חלקים: מניפולציה מסיבית בגיבוי ריבית אפס; מכונת הדפוס של הפדרל ריזרב; והבטחותיו כי לא יזנח את שוק המניות. כאשר הבטחות הפדרל ריזרב בכיסם יצאו סוחרי וול סטריט לציד.

על פי ניתוח של ה"וול סטריט ג'ורנל" קרנות גידור או השקעה רבות הראו בשנת 2020 רווחים של מעל 25% ואחדות אף מעל 100%. אחת הקרנות הגדולות האלו היא סייטדל שבין השקעותיה הייתה קרן גידור בשם "מלוין קפיטל", שמתמחה במסחר במניות בשורט. במסחר בשורט, המוכר את המניות בשוק אינו "הבעלים" שלהן, אלא הוא לווה אותם מצד גימל לפרק זמן קצוב בכדי למכרם. בהגיע מועד ההחזר הוא פונה לשוק וקונה את מניות בחזרה בכדי להחזירם למלווה. זהו בעצם הימור על כך שבין שתי הפעולות האלה, מחיר המניות יירד. אם אכן כך קרה, השורטיסט ירוויח, ואם מחיר המניה יעלה בינתיים, הוא יפסיד.

לשחקני השורט כמובן עניין מובהק בירידת מחיר המניה ופעמים רבות הם דואגים שכך יקרה. לא אחת פעולות אלו מסתיימות בחיסול של חברות. בשנת 2020 הרוויחה "מלוין קפיטל" כמעט 50% על הונה שעמד מעל 10 מיליארד דולר. אחד המשקיעים הגדולים בה היתה הקרן "72 פוינטס" בניהול איש קרנות הגידור הידוע, סטיב כהן, שלקח הביתה בשנה שעברה יותר מ-1.4 מיליארד דולר. השנה החדשה נראתה מחייכת לסטיב כהן, 72 פוינטס, סייטדל, מלוין קפיטל, ושאר משקיעי השורט שבוול סטריט. אלה שאז משהו לא צפוי קרה.

מלחמת המילניאלס יוצאת לדרך

הקהילה האינטרנטית "רדיט" הוקמה ב-2005 על ידי שלושה חברים מאוניברסיטת וירג'יניה כדי לשמש מקום מפגש ווירטואלי לקבוצות בעלי עניין דומה, שם יוכלו להחליף מידע ולשוחח. עד סוף 2020 הפך האתר לשביעי בפופולריותו באמריקה. אחת מהקבוצות שהתארגנה באתר כינתה עצמה בשם WallStreetBets והיא עסקה בעולם ההשקעות.

בסוף 2020 הקבוצה שמה עין על כמה חברות בהן נמכרו מניות בשורט בכמות גבוהה במיוחד. אחד מהמובילים בקבוצה הסביר: אם יקנו מניות של החברות האלו ויגרמו למחירם לעלות, הרי שבעלי השורט ימצאו עצמם תחת הפסדים גדלים ולחץ גובר לכסות את פוזיציות השורט. או אז השורטיסטים עצמם יאלצו לרכוש עוד ועוד מניות בשוק, מה שימשיך וידחוף מעלה את מחיר המניה. וכך שעה שמחיר המניה עולה ועולה גדלים הפסדי השורטיסטים ורווחי חברי הקבוצה במקביל. כך במעגל מתמשך עד לכיסוי כל פוזיציות השורט. התרגיל הזה אינו חדש הוא מכונה "שורט סקוויז" (מחיצת בעלי השורט). אחד מאלו יצא משליטה בשנת 1907 והביא למשבר גדול בוול סטריט שבעקבותיו בא לעולם הפדרל ריזרב.

מה שהיה חדש הפעם הוא זהות השחקנים, צבא יחפנים צעירים, והכלים בהם השתמשו, המדיה החברתית. בראש רשימת המניות האמורה עמדה חברה בשם "גייםסטופ" שכ-83% ממניותיה נמכרו בשורט. ובראש המוכרים עמדה הקרן "מלוין קפיטל". נוכח הכמות הענקית של המניות שנמכרו בשורט לא היה נדרש הרבה להתחיל את ה"סקוויז".

עשרות אלפי מילניאלס החלו לרכוש את מניות החברה ובסכומים לא גדולים. רכישות אלו, שרובם ככולם בוצעו בפלטפורמת המסחר הפופולרית "רובין הוד", העלו את מחיר המניה מכ-11 דולר באמצע נובמבר, לכ-17 דולר בתחילת ינואר. בשלב מסויים גם השורטיסטים עצמם נאלצו להצטרף לחגיגת הקניות כדי להקטין את הפסדיהם הגואים ומחיר המניה זינק ל-247 דולר. ככל שמחיר המניה עלה, ההפסדים למלוין קפיטל ולקרנות דומות, הלכו ונערמו במהירות.

בין צבא היחפנים היו בעלי מוטיבציות ורמות הבנה שונות, אך דבר אחד היה ברור, הדברים יצאו משליטת וול סטריט. מלחמת המילניאלס בוול סטריט - "אוקיופיי 2.0" אם תרצו - יצאה לדרך.

בתוך פחות משבועיים מלווין קפיטל הפסידה מיליארדים והיא נאלצה לקבל הזרמת הון דחופה של 2.75 מיליארד דולר ממשקיעיה העיקריים, סיטאדל ו-72 פוינטס, כדי להשאר בחיים. הפאניקה בוול סטריט גאתה, ובראיונות לתקשורת החלו נציגיה, מלכי המניפולציה ושונאי הרגולציה, להאשים "כוחות בינלאומיים חיצוניים" בניסיון לחבל בשווקי ההון של אמריקה, ולבקש את הגנת המחוקק. בלחץ וול סטריט, "רובין הוד" השעתה את היכולת לרכוש את מניות גיימסטופ. ההשעיה הביאה לתגובת-נגד מיידית וחריפה, מפגינים הופיעו במשרדי החברה בעמק הסיליקון, שתי תביעות ייצוגיות הוגשו בניו יורק, ויותר ממאה אלף דירוגים של כוכב אחד הופיעו לחברה בחנות האפליקציות של גוגל.

השעיית המסחר הביאה רווחה זמנית לקרנות השורט שעה שמחיר המניה קרס בין לילה ל-194 דולר. אך תחת הלחצים הנגדיים השעיית המסחר הוסרה לאחר יום ומחיר המניה שב וקפץ. עם התפשטות המהומה גם הקונגרס התעורר. ברגע נדיר של אחדות דעים חברת הקונגרס הדמוקרטית, אלכסנדרה אוקסיו קורטז, והסנטור הרפובליקאי טד קרוז, יצאו שניהם נגד פלטפורמת המסחר ודרשו חקירה של הקונגרס בנדון.

גם רובין הוד, פעם יקרת המילניאלס, נאלצה בחפזון לגייס מיליארד דולר בכדי להבטיח שתוותר בחיים וכמה ימים אחר כך עוד 2.4 מיליארד דולר. על פי פרסומים בעיתונות הכלכלית בארה"ב הפסידה מלוין בחודש ינואר 53% מהונה, ועל פי ניתוח של חברת אס3 קרנות הגידור שהיו מעורבות בהימור נגד גיימסטופ הפסידו ביחד יותר מ-5.5 מיליארד דולר, במה שכונה על ידי מייסד "רדיט", "מהפכה מלמטה". כל המיליארדים האלו עברו לכיסם של חיילי צבא היחפנים שעה שמלוין קפיטל ושכמותה נאלצות לרכוש בשוק מניות לכיסוי השורטים במחירים גבוהים בהרבה מהמחיר בהם מכרו אותם במקור.

הסוף עדיין אינו נראה באופק

בסוף השבוע שעבר הודיעה הקרן, כי כיסתה את כל פוזיציות השורט שלה בגיימסטופ, אך הסיפור כולו רחוק מסיום. לא רק שהאירוע התפשט למניות נוספות יקירות קרנות השורט, אלא שלפוליטיקאים הצטרפו רשויות החוק. ביום שישי הקודם הודיע התובע הכללי של מדינת טקסס כי הוציא 13 דרישות חקר בפרשה לרבות לרובין הוד, סיטדל, מלוין קפיטל וחברות אחרות. בינתיים גם הבית הלבן נתבקש להגיב, אך לא לפני שהתברר כי ג'נט ילן, שרת האוצר החדשה ויושבת ראש הפדרל ריזרב הישנה, קיבלה מוול סטריט, בין לבין, כשבעה מיליון דולר בגין "הרצאות", וכ-810 אלף דולר מאלה מקרן סיטידל, אחת מ"גיבורות" הפרשה.

בקרוב יחל השלב הבא במערכה: לצד מי יעמדו הפוליטיקאים בוושינגטון, ובמיוחד חברי המפלגה הדמוקרטית שבשלטון. לצד צבא היחפנים והמילניאלס הנמנים על קבוצת בוחריה הנאמנים ביותר או דווקא לצד תורמיה הגדולים שנמצאים בממסד, בוול סטריט. נמתין במתח ונראה.

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון. כותב הספר "Brief A Money of History" ומקליט הפודקסט Com.KanAmerica