תעשיית ההייטק הישראלי כמרקחה - ונראה כי הבהלה לזהב הקרוי SPAC (ספאק) בעיצומה. כמעט מדי יום אנו מתבשרים על עסקות מיזוג חדשות בין חברות ספאק הנסחרות בבורסה האמריקאית ויושבות על הרי מזומנים של מאות מיליוני דולרים, לבין חברות טכנולוגיה מישראל, שמזהות הזדמנות לגייס סכומי כסף נאים בשוויים שוברי שיאים, ולייצר אקזיט מכובד ליזמים ולמשקיעים מעצם הפיכת החברה לנסחרת.
בד בבד, יותר מ-300 חברות ספאק (חברות ללא פעילות, שמגייסות כסף מוסדי במטרה למזג לתוכן חברה פרטית קיימת בתוך זמן מוגבל) עסוקות כרגע בחיפוש חברת מטרה למיזוג, ונראה כי גם מצד הביקוש, ולא רק ההיצע, יש התלהבות מטכנולוגיות ישראליות בשלות בתחומים אופנתיים - רכב חשמלי, אנרגיה ירוקה, פינטק, דאטה ובינה מלאכותית ורפואה דיגיטלית.
המשקיעים מעדיפים חברות חלום
שוויים נדיבים אמרנו? המיזוגים הצפויים שהוכרזו בימים האחרונים, נוקבים בשווי של יותר מ-3 מיליארד דולר לחברות הישראליות REE (אוטו-טק) ופיוניר (פינטק) - בין פי 2 לפי 3 מהשווי האחרון שבו גייסו החברות האלה מקרנות צמיחה ומשקיעים גדולים ומתוחכמים בשנתיים האחרונות, ונראה כי השיא עוד לפנינו.
מהירות סגירת העסקאות, עליות הערך המשמעותיות וקביעת שוויים של מיליארדי דולרים לחברות שחלקן עדיין סטארט-אפים מפסידים עם מיעוט הכנסות (חברות "חלום", שמציגות בעיקר פייפליין הכנסות עתידי), מעלות תהייה רצינית האם אנחנו בתוך בועה חדשה.
יתר על כן, השווי שנקבע לחברת הטכנולוגיה במיזוג עם ספאק, צפוי להעלות משמעותית את מחיר המניה שלו, מ-10 דולר (מחיר הפתיחה של רוב חברות הספאק, שמבטא את שווי המזומן שבקופה) ל-30 דולר ואף כפול מכך, בהתאם לשווי שמעניק השוק לפעילות המתמזגת.
הנזילות הגבוהה בשוק ההון, ההופכת את הכסף ל"זול" יותר, לצד המוטיבציה של קרנות הגידור לעשות סיבוב מהיר על תהליך המיזוג - כל אלה מובילים להעדפה לעתים של חברות חלום - העשויות לשבש (disruption) את התעשייה שבה הן פועלות, כמו מה שעשתה טסלה לתחום הרכב החשמלי - הצלחה שהכניסה הרבה "דלק" למנועי המשקיעים.
ההעדפה של חברות כאלה באה על חשבון חברות עם גרף צמיחה בהכנסות ושווי המבוסס על תחזיות ריאליות. אבל האם לא כך בנוי תחום ההשקעות בענף ההייטק כולו?
זה לא סוד שמנפיקי הספאק רואים ברוב המקרים רווח מהיר בתהליך המיזוג ולאחריו. השאלה המרכזית היא האם נכון לחברות ישראליות לחתור לשוויים גבוהים במיוחד (ואף בועתיים) בעת המיזוג - שווייים שימדדו על בסיס הביצועים הרבעוניים בהמשך הדרך כמו כל חברה מדווחת, או להתחיל צנוע יותר ולקבל בסבירות גבוהה יותר גרף עולה על פני זמן למניה.
בעיני, מדובר בתיקון של עיוות היסטורי שקיים לאורך השנים בשוויין של חברות הייטק ישראליות, לעומת חברות אמריקאיות בעלות נתונים דומים. בשנים האחרונות אנו רואים יותר ויותר יוניקורנים מישראל (חברות טכנולוגיה פרטיות בשווי של יותר ממיליארד דולר), אבל הוותיקים בתעשייה זוכרים את הימים שבהם הסתכלנו בערגה על השווי שקיבלו חברות ההייטק מעמק הסיליקון, שהיו נחותות טכנולוגית ממקביליהן הישראליות, אבל גייסו כסף "במקום הנכון" ובלי להתנצל על כך שהמטה יושב בתל אביב.
כל האמור כאן אינו ממעיט כמובן בחשיבות תהליך הבחירה של החברה למיזוג, שצריך לוודא שאכן החלום שאותו היא מוכרת הוא בר-השגה בקבועי הזמן המקובלים ובהתאם לציפיות של המשקיעים בנאסד"ק. לפיכך, אם יתפוצצו בלונים בהמשך - לא נראה ריכוז גבוה מדי של חברות ישראליות ביניהם.
הכותב משקיע בחברות SPAC. האמור אינו מהווה ייעוץ השקעות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
