לשנות סדרי עדיפות בחלוקת התקציב ולהגן על השכבות החלשות

מדינת ישראל הולכת למערכת בחירות רביעית ומתנהלת כבר שנתיים ללא תקציב מדינה מאושר.

מעבר לעלות האדירה של מערכת בחירות נוספת בסך 2.5 מיליארד שקל, יש להיעדר התקציב פגיעה ישירה וכואבת בשכבות החלשות וזה הזמן לבחון שינויים במבנה חלוקת התקציב. עכשיו, כשהבחירות על הפרק חייבים לדאוג לתקציב חברתי, תקציב שעיקרו חינוך וצמצום פערים. זו השעה לחזק את ציבור המורים והמרצים, לתגבר את מערכת החינוך, ולהושיט יד לארגוני המגזר השלישי. זה הפרויקט הלאומי האמיתי היום, יותר מפרויקטים לאומיים בתחומי התשתית שכבודם במקומם. אחרת, בהעדר תקציב חברתי, כמו תמיד הראשונים להיפגע יהיו השכבות החלשות, הפריפריה החברתית והגיאוגרפית של מדינת ישראל.

משבר הקורונה נחת עלינו כרעם ביום בהיר לפני כמעט שנה, ואת השלכותיו נראה עוד שנים ארוכות קדימה בתחומים הכלכליים, החברתיים והבריאותיים. הפערים החברתיים בין קצוות שונות בחברה הישראלית, היו כאן תמיד. עכשיו, על רקע המשבר הבריאותי והכלכלי, הפערים הללו רק מאיימים להחריף ולצמוח למימדים שכמוהם לא ידעה המדינה. הזנחה רבת שנים של יישובי הפריפריה מאיימת להתפרץ כהר געש, כמו לבה רותחת, זו המגיפה האמתית - המגיפה החברתית . משבר הקורונה חשף למעשה את פניה החיוורים של החברה הישראלית וחידד עוד יותר את הפערים בין המרכז לפריפריה.

דווקא בתקופת הקורונה שבה יש ביקושים הולכים וגדלים לשירותי הרווחה, גובר החשש שעמותות ומוסדות רבים ייאלצו לסבול מחרב הקיצוץ. לכן, דווקא עכשיו מדינת ישראל צריכה להיות חברתית יותר, לגלות חמלה ובעיקר לתת תקווה לעתיד. את התוכניות הגדולות להקים שדה תעופה בנבטים או לסלול קו מסילת רכבת לאילת וליצור מערכת מסועפת של כבישים ומחלפים אפשר גם לדחות בכמה שנים. הכסף שייחסך חשוב עכשיו יותר מתמיד להזרים ומהר לטובת חינוך ורווחה, להקצות יותר מענקים לפריפריה, ליצור יותר הזדמנויות לשכבות החלשות, לעודד ולפתח מקורות תעסוקה ביישובי הנגב והערבה, לקדם הכשרות והסבות מקצועיות ולהפוך את ההשכלה הגבוהה לנחלתם של כולם.

חינוך והשכלה הם המפתח להצלחת עתידם של ילדינו ומדינתנו,ולנו כחברה נאורה אסור לתת לחלשים ליפול. חייבים לסייע להם לשמור על הראש מעל למים. בעידן הקורונה ובעולם שבו פערים כלכליים וחברתיים ויוקר המחיה הם בין הנושאים המרכזיים בשיח, ראוי לשוב ולדבר על מדינת הרווחה, לצמצם את הפער בין עניים לעשירים, בין המרכז לפריפריה, ויפה שעה אחת קודם.

זה הזמן להתלכד ימין ושמאל מכל קצוות הקשת הפוליטית, ולצלוח יחד את האתגר הנוכחי - איך גם תחת תקציב המשכי עד שתיבחר לה ממשלה חדשה, נדאג שלא תהיה פגיעה בשכבות החלשות, איך משמרים את שירותי הרווחה, איך דואגים למשל למרכזי היום לקשישים או למקלטים לנשים מוכות, איך מבטיחים תמיכה בחיילים משוחררים ובציבור הסטודנטים.

זו המשימה החשובה ביותר שצריכה לעמוד לנגד עיניה של ממשלת המעבר. זו חייבת להיות גם המשימה של הממשלה הבאה: צמצום הפערים החברתיים.

הכותב הוא נשיא SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון