"האם אלי רוזנברג מתחרט על עסקת אל על? אני לא יודע להגיד, אבל מה שבטוח הוא שהיקף ההשקעה הנדרש ממנו גבוה משמעותית מזה שתכנן", כך אומר מקורב לחברה ביחס לדרישתם האחרונה של הבנקים ומשרד האוצר מבעל השליטה החדש בחברת התעופה המקרטעת, להזרים לה הון נוסף בסך 75 מיליון דולר.
רוזנברג (27), תושב ירושלים, הוא בנו של איש העסקים היהודי-אמריקאי קנת' (נפתלי) רוזנברג, שעומד למעשה מאחורי ההשקעה באל על . האם ייתכן שכעת הופכת העסקה, שנעשתה ללא בדיקת נאותות, לעצם בגרונו של הרוכש, או שהוא נחוש עדיין, בעזרת הכיס העמוק של אביו, להמשיך קדימה עם החזון שדחף אותו לרכוש את אל על (שכבר מתבטא בשטח עם הפסקת הטיסות של החברה הבת סאן דור בשבת).
מחברת כנפי נשרים, שבאמצעותה רכש רוזנברג את מניות אל על, הגיבו לפניית גלובס בנושא, כי מבחינתו הוא יעשה "את כל הנדרש על מנת להבטיח לאל על עתיד בטוח״. על פי התגובה, "רוזנברג מאמין מאוד בהשקעה הזו, למרות שהחברה מתמודדת עם משבר עולמי קשה בעולם התעופה וסגר שלישי המשבש לחלוטין את פעילותה.
"רוזנברג השקיע 108 מיליון דולר באל על, העמיד לחברה הלוואה בהיקף 10 מיליון דולר, והתחייב להזרים לה עוד עשרות מיליונים. לאל על יש כיום בעלים מחויב יותר, הנהלה ודירקטוריון מקצועיים ובעלי ניסיון עשיר", נמסר עוד. נציין כי לאחרונה החליפה אל על את השדרה הניהולית - מיו"ר הדירקטוריון, דרך המנכ"ל ועד החלפת רוב הסמנכ"לים.
בספטמבר האחרון, כחלק מהתוכנית שגובשה באוצר להצלת אל על, על רקע משבר הקורונה שהשבית את פעילות החברה לחודשים ארוכים (זה כמעט שנה), הנפיקה החברה מניות באמצעותן גייסה הון בסך 505 מיליון שקל.
במסגרת ההנפקה הפך רוזנברג, האלמוני עד אז למגזר העסקי (ולמעשה גם כיום) לבעל השליטה בחברה, לאחר שרכש מניות ב-364 מיליון שקל שמקנות לו 42.8% מההון. בעקבות ההנפקה, שבה השתתפה גם המדינה (המחזיקה כעת כ-14% מאל על), נפרדה חברת כנפיים של תמי מוזס בורוביץ' מהשליטה באל על (נותרה להחזיק כ-15% מההון).
בשלב הבא של תוכנית החילוץ הייתה אמורה אל על לגייס חוב מגופים מממנים. עם הזמן, הסכום המקורי של ההלוואה שסוכמה מול משרד האוצר צמח מ-250 מיליון ל-300 מיליון דולר (בערבות מדינה שגדלה מ-75% ל-82.5%). כעת כאמור נדרש רוזנברג להזרים הון נוסף כתנאי לקבלת ההלוואה. המתווה: הנפקה בשבועות הקרובים שבה יתחייב לרכוש מניות ב-50 מיליון דולר.
אל על כבר העבירה לרשות ני" ע טיוטת דוח מדף לצורך גיוס ההון, ונדחתה. הרשות הפנתה את החברה לחוק החברות המחייב הליך של הצעת רכש מיוחדת לכלל בעלי המניות, כתנאי להגדלת השליטה של רוזנברג ליותר מ-45% בהון החברה. לשם כך אל על תידרש להגיש את הצעת הרכש, ובכוונתה לעשות זאת בזמן הקרוב.
בחודש שעבר הזרים רוזנברג הלוואה של 10 מיליון דולר לאל על אליה צורפה מקדמה של 15 מיליון דולר שהעביר משרד האוצר כדמי אבטחת טיסות. אבל זה לא מספיק. הבנקים והאוצר מבינים שהלוואה של 300 מיליון דולר לא תכסה את ההוצאות ומכאן הדרישה להזרמת הון הוסף ע"י הבעלים. לא בטוח שגם זה יספיק.
בלי הלוואה - אין התייעלות
לאורך השנה האחרונה קיוותה אל על שמעמדה בציבור כ"חברת התעופה הלאומית" יסייע לה בדיונים עם האוצר. היא קיוותה שממשלת ישראל תקבל השראה מממשלות אחרות שתמכו בחברות תעופה, כמו בארה"ב או בגרמניה. זה לא קרה ובאוצר מסרבים להתגמש.
ההלוואה, הקריטית להמשך קיומה של אל על - ושלגביה מנהלת החברה מו"מ מתקדם מול בנקים וגופים מוסדיים (בהובלת היו"ר דוד ברודט), תלויה לא רק בהזרמת ההון מהבעלים: בשבוע הבא (9.2) יכריע בית הדין הארצי לעבודה בערעור שהגיש ועד הטייסים של אל על, בדרישה לבטל את הסכם ההתייעלות שנחתם בשמם על ידי ההסתדרות. ההסכם קובע כי אל על תוכל לפטר 71 מתוך 650 טייסי החברה ולקצץ 29% בשכרם של היתר.
בשונה מסקטורים אחרים של עובדי החברה - הפחתת שכר הטייסים אינה זמנית ותלויה בהתאוששות החברה, אלא קבועה. ערעור שהגישו הטייסים לבית הדין האזורי נדחה. אם יתקבל הערעור שהגישו לארצי, הבנקים עלולים לסגת מכוונתם להעניק לאל על הלוואה.
עם זאת, ההערכו ת הן, גם לנוכח הלחץ שמפעילה אל על - שבית הדין הארצי יורה על כיבוד ההסכם שנחתם על ידי ההסתדרות בשם הטייסים. בשלב הבא ייתכן שהבעלים גם יצטרך להתמודד עם סכסוך מול הסקטור החזק והמיליטנטי ביותר בקרב עובדי אל על.
ככל שהמצב בענף התעופה מחריף, ממשיכה אל על לשרוף עשרות מיליוני דולרים בחודש, עם הכנסות דלות וחובות תופחים: החברה חייבת כסף לנוסעים על טיסות שבוטלו בשנה האחרונה (הגם שהשיבה את רוב החוב שנצבר למיליארד שקל, לקוחות רבים טרם קיבלו את כספם), וגם החובות לספקים ולגופים המממנים את המטוסים והמנועים החכורים - ממשיכים לתפוח.
בדוחות לרבעון השלישי של 2020 פירטה אל על כי הגיעה להסכמים על דחיית תשלומים בהיקף 90 מיליון דולר עם חברות להחכרת מטוסים וגופים פיננסיים. החברה גם דחתה קבלת מטוס דרימליינר נוסף, ופנתה לקבל ארכה לפירעון הלוואה שנטלה לצורך מקדמה של 31 מיליון דולר בגין המטוס הזה.
זאת ועוד: בתשעת החודשים הראשונים של 2020, שבהם הכירה בהפסד של כ-391 מיליון דולר שהוביל לגירעון בהון של כ-125 מיליון דולר, הגיע היקף ההתחייבויות של אל על ל-3.17 מיליארד דולר, מתוך זה כ-2 מיליארד בהתחייבויות שוטפות.
לצד אלו, ההלוואה תאפשר לאל על ליישם את הסכמי ההתייעלות עליהם חתמה עם עובדיה, לרבות פיטורי כ-2,000 עובדים (כשליש ממצבת כוח האדם) וקיצוץ בשכר. הסכמים אלו מותנים בהשלמת ההלוואה, כך שבינתיים גם בפעילות המועטה של אל על בטיסות - השכר המשולם לעובדים שאינם בחל"ת, כולל לטייסים, לא משקף את הקיצוץ בתנאי ההעסקה והשכר. גם הסכמים אחרים, לרבות הקלות מול גופים מממנים, תלויים במתן ההלוואה, וכמוהם הסכמי "מכירה וחכירה מחדש" שעשתה על שלושה מטוסים בהיקף של 76 מיליון דולר.
"נוביל תפיסה המציעה מרחב מוגן מקורונה"
בשבוע הבא תתכנס ועדת הכלכלה לדיון במצבן הרעוע של חברות התעופה, אולם מוטב להנמיך ציפיות. בל נשכח שהמדינה תומכת באל על בעקיפין מאז פרוץ משבר הקורונה במאות מיליוני שקלים, כשזה כמעט שנה שרוב עובדי החברה מצויים בחל"ת. אל על דיווחה לאחרונה כי החל"ת עבור כ-4,900 מעובדיה יוארך עד לסוף פברואר. לאחרונה הצטרפו אליהם עוד 700 עובדים - ואפשרו לאל על להפחית הוצאות, כשאלו מועמסות על הכיס הציבורי במימון המדינה.
מאל על נמסר כי ״החברה משלימה בימים אלו את תוכנית ההמראה המחודשת. עם הפיכתה של ישראל למדינה מחוסנת, אל על תוביל תפיסה המציעה מרחב מוגן מקורונה בכל שלבי הטיסה. בסיומו של המשבר, אל על תהיה חברה יעילה יותר ותתמקד בשיפור השירות ללקוחותיה. נושא ההלוואה והתנאים הפיננסים נדון בין אל על למדינה והבנקים באופן שקוף ומסודר. עם השלמת גיוס ההלוואה יושבו הכספים ללקוחות.
"בכל הקשור ליחסי העבודה, החברה מנהלת יחסים אלו ברגישות מול העובדים ולא באמצעות כלי התקשורת".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.