יותר נשים, יותר צעירים, יותר מובטלים: הסגר השלישי נגמר, אלו המחירים שלו

מדינת ישראל נמצאת בשלהי הסגר השלישי שלה. סגר ששוב כפה על מאות אלפי אזרחים ישיבה בבית - נכון לסוף השבוע האחרון היו רשומים בשירות התעסוקה כ-720 אלף מובטלים, כמעט 170 אלף מהם נרשמו מאז הסגר האחרון. כ-504 אלף מהמובטלים נרשמו עקב חל"ת.

● זה המשבר הכי לא-שוויוני שהיה כאן | עמירם ברקת, פרשנות

לקראת מוצאי הסגר השלישי, המנגנון החדש שנכנס לחיינו, חל"ת, מטשטש את התמונה האמיתית: כמה מובטלים יש בישראל באמת? ושאלה יותר קריטית - לכמה מהחל"תניקים יהיה לאן לחזור לאחר יוני 2021, המועד שבו צפויה לפוג הזכאות לדמי אבטלה?

לפי הנתונים האחרונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), שיעור האבטלה הרחב עמד במחצית הראשונה של ינואר 2021 על 16.7%. הוא כולל את אותם בלתי מועסקים, את אלו שמקבלים הבטחת הכנסה, וגם את אלו שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע בגלל צמצום בהיקף העבודה, ואת כהלא משתתפים בכוח העבודה" שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה ממרץ 2020.

החל"ת יצר לא מעט עיוותים. למשל, הוא יצר מנגנון של עבודה "בשחור", במקביל לקבלת דמי האבטלה מהמדינה, ובכך אפשר לאנשים ליהנות משני העולמות - דמי אבטלה והכנסה נוספת לצידם.

עיוות נוסף שיצר החל"ת הארוך הוא יצירה של "מנותקי הקשר", קבוצה המונה 91 אלף בני אדם - אנשים שנרשמו פעם אחת ב"צונאמי" של תחילת המשבר בשירות התעסוקה, ומאז לא עונים לביטוח לאומי או לשירות התעסוקה בפניות בטלפונים ובסמסים. לא ברור אם הם עובדים או לא, אבל הם מקבלים קצבת אבטלה.

  

החשש: הרבה דורשי עבודה, מעט משרות

אי שם בחודש אוגוסט 2020, כשהוחלט להאריך את הזכאות לדמי אבטלה עד יוני 2021, התאריך הזה נראה רחוק מאוד. אבל יוני 2021 מתקרב והוא צפוי לפלוט אל שוק התעסוקה חזרה מאות אלפי מובטלים.

כמה בדיוק? קשה לדעת. בשירות התעסוקה מעריכים כי מדובר על בין 350 ל-450 אלף בני אדם, לעומת 160 אלף איש מחוסרי תעסוקה טרום המשבר. בכל מקרה, המספרים האלה לא נפגשים עם מספר המשרות הפנויות, שהתייצב בחודשים האחרונים על כ-60 אלף, לעומת 90-100 אלף משרות טרום המשבר.

לדברי ד"ר גל זהר, מנהל מחלקת מחקר ומדיניות בשירות התעסוקה, התמונה תתבהר בשבועות הקרובים אחרי שנתחיל לצאת מהסגר. עבור אלה שממתינים עם חיפוש העבודה עד חודש יוני, לזהר יש מסר חשוב: כדאי לחזור לעבודה עכשיו, כי ביוני יהיה הרבה יותר קשה למצוא עבודה.

 ד"ר גל זהר, מנהל מחלקת מחקר ומדיניות בשירות התעסוקה / צילום: מייקל מן

לדברי זהר, מחקרים מוכיחים שככל השכר של עובד נמוך יותר, כך יש לו נטייה גדולה יותר למצות את תקופת האבטלה. מניתוח נתונים משנים קודמות נמצא, כי יותר מ-50% חוזרים לעבודה רק בתום תקופת האבטלה. אלא שיש בזה מלכוד. "ככל שאתה נמצא יותר זמן מחוץ לשוק העבודה, זה יקשה עליך לחזור. כל המחקרים מראים שהיעדרות של יותר מחצי שנה משוק העבודה מקשה על חזרה. אם היית עסוק בזמן הזה בחיזוק מיומנויות, זה נהדר. אבל אם לא, זו בעיה כי השוק משתנה כל הזמן ובמיוחד עכשיו. אם ניקח לדוגמה את השימוש בזום, מי שלא היה בשנה האחרונה בעבודה לא רכש את המיומנות הבסיסית הזו ויווצר פער בין מי שעבד לבין מי שלא עבד".

מה שעשוי לקבוע את היקף האבטלה ביוני הוא שיעור החל"ניקים שיוחזרו לעבודה, ואילו מקומות עבודה ישרדו ביוני כדי לקלוט אותם. בסוף מרץ 2020 העריך שירות התעסוקה כי כ-20% מהחל"תניקים יהפכו למובטלים, אבל כרגע כאמור מתקשים אנשיו לתת תחזית לגבי העתיד, גם משום שעוד לא התחלנו לצאת מהסגר וגם משום שאין ממשלה או תוכנית ממשלתית ברורה לחודשים הקרובים.

בכל מקרה, אומר זהר, אחרי הבחירות אנחנו מקווים שיהיו החלטות של הממשלה שמעודדות תעסוקה. הממשלה תהיה מוכרחה לייצר משרות חדשות, ולא דווקא בהייטק.

אפקט הסגר: יותר מפוטרים, פחות חל"תניקים

במי בעיקר פגע המשבר? באוכלוסיות המוחלשות, כמובן. לפי נתוני שירות התעסוקה לשבוע האחרון של ינואר, כ-82% מהרשומים בשירות התעסוקה היו נטולי השכלה אקדמית, 55% מהם היו נשים, 22% ערבים, ויותר משליש מהם בני 25-34. הצעירים והנשים ממשיכים להיות הנפגעים העיקריים מהמשבר ואלה שעשויים לסבול מהשפעות ארוכות טווח שלו שנים קדימה. נשים משום שנאלצו לשאת במרבית עול הטיפול בילדים בתקופת סגרים שבהם הם זקוקים לטיפול; וצעירים משום שהם עובדים בתחומים שהושבתו כליל בסגרים כמו מסחר, מסעדות, תעופה ואירועים.

מגמה מדאיגה נוספת עולה מנתוני שירות התעסוקה ומציגה את השפעת הסגר השלישי. לפי הנתונים, נרשמת עלייה במספר המפוטרים ביחס למספר היוצאים לחל"ת - 18% מהנרשמים במהלך השבוע החמישי של הסגר הם מפוטרים, לעומת 6% במהלך השבוע השלישי של הסגר. במילים אחרות, פחות חל"תניקים ויותר מפוטרים.

גם נתוני השכר שמפרסמת הלמ"ס מראים את הפגיעה באוכלוסיות המוחלשות - למרות שמספר משרות השכיר בנובמבר 2020 נחתך ב-13% לעומת נובמבר 2019, באותה תקופה זינק השכר הממוצע ברוטו (במחירים שוטפים) בכ-9.9% והגיע ל-11,525 שקל. ההסבר: העובדים שהוצאו לחל"ת או פוטרו מעבודתם הם לרוב עובדים ששכרם היה נמוך מהממוצע.

במגזר ההייטק למשל, נחתכו 1.2% משרות בהשוואה לנובמבר 2019, והשכר במגזר זה המשיך לעלות - מ-22,922 בממוצע לחודש ל-23,536 שקל בחודש (עלייה של 2.7%).
"גם אם המשבר היה נגמר באפריל 2020, היה לוקח זמן רב לחזור לתקופה הקודמת", מספק זהר תחזית קודרת. לדבריו, ברור שהאבטלה הבסיסית (לפי ההגדרה הקלאסית), תמשיך לעלות אחרי שנצא מהמשבר, אולי למשך שנים אחדות אפילו.

"בארה"ב יש דיון על האופן שבו נמצא מהמשבר: האם יהיה משבר של V, של W , או של L. אמרנו שהשלושה יתקיימו במקביל. קבוצות מסוימות יצאו לחל"ת וחזרו מיד לעבודה, במודל של V; אחרים, כמו אנשי מכירות יצאו וחזרו בהתאם לסגרים במודל של W. אבל יש קבוצה שהיא במודל L, שלה ייקח זמן לחזור. הקבוצה הזו מוערכת ב-50-100 אלף איש, למשל אנשים מבוגרים או אנשים עם מוגבלות".

זהר מדבר גם על התפלגות בצורת האות K: חלק מהקבוצות מתחזקות כלפי מעלה - אלה שיודעים לעבוד מרחוק בצורה טובה יותר; וחלק מהקבוצות נחלשות ויורדות כי במקצועות שלהם אי אפשר לעבוד מהבית. "האוכלוסיות המוחלשות האלה עלולות להישאר מאחור. המדינה צריכה להשקיע גם בהם ולא רק בהחזרה של קבוצות חזקות".

המצב העגום הזה רק מחזק את החששות לעתיד, בעקבות מקומה הנמוך של ישראל בשימוש במיומנויות רכות, כמו כישורי מחשב ואנגלית. מצבם של אלו שאינם מחזיקים במיומנויות האלה יחמיר, והצורך בהכשרתם לשוק העבודה העתידי נעשה דחוף יותר.