בין 12 הרשויות המקומיות שהגיעו השבוע לראש טבלת שיאניות ההתחסנות של ישראל - עם 100% התחסנות בקרב בני 60 פלוס (במנה הראשונה) - נמצאת גם העיר הצפונית ביותר במדינה: קרית שמונה. היא מככבת גם בטבלת ההתחסנות של כלל הגילאים: עם שיעור התחסנות מרשים של 54%, שבשלב מסוים מיקם אותה במקום השביעי בדירוג המתחסנים הארצי.
מדוע העיר הצפונית כה יוצאת דופן? בעיקר משום שמרבית הרשויות שהצליחו גם הן לחסן 100% מבני ה-60 פלוס חזקות ממנה בהרבה, כלכלית וחברתית. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדרגת יישובים בסולם של 1 עד 10, אשר מתבסס על מגוון פרמטרים כמו רמת ההשכלה והחינוך, רמת החיים, תעסוקה ופנסיה. הדירוג הכלכלי-חברתי של קרית שמונה הוא 5.
מאחורי הדירוג הזה עומדים נתונים כמו שכר ממוצע נמוך ב-20% ביחס לממוצע הארצי, שהוא כ-11 אלף שקל; מאזן הגירה שלילי; ושיעור אקדמאים בני 35-55 שנמוך פי שלושה בהשוואה לתל אביב, למשל. כך לפי נתוני הביטוח הלאומי ולמ"ס הנכונים ל-2018. לכן, לא מפתיע שרואים בה גם פערים בבריאות, כמו יותר מקרי סוכרת וסרטן לכל 1,000 תושבים בהשוואה לתל אביב.
מכיוון שהקורונה חידדה עוד יותר את הקשר שרואים בדרך כלל בין חוזק כלכלי של רשות מקומית לבין נתוני התחלואה מקורונה, וגם לבין שיעורי ההתחסנות - קרית שמונה היא אנומליה. ההצלחה שלה במבצע החיסונים בכלל לא מובנת מאליה. זו לא הצלחה מקרית, אלא תוצאה של פעילות אינטנסיבית, אפילו בלתי שגרתית לפרקים, של ראש העיר עו"ד אביחי שטרן (35) וצוותו, להורדת התחלואה בעיר.
מאדומה לירוקה
ממש עם פרוץ המגפה לקחה עיריית קרית שמונה על עצמה את תחום החקירות האפדימיולוגיות. ראש המערך הוא דובר העירייה, דורון שנפר. "כעסו עלינו בהתחלה במשרד הבריאות", מספר שטרן. "אמרו שאין לנו סמכות לעשות זאת. בסופו של דבר, כולם העתיקו את המודל שלנו. כיום שיתוף הפעולה שלנו עם משרד הבריאות מצוין".
ראש עיריית ק"ש, אביחי שטרן, עם אנשי מד"א / צילום: דוברות עיריית קרית שמונה
עוד כלי שהעירייה שיכללה במאמציה לעודד את התושבים לשמור על בריאותם ולהתחסן הוא הרשתות החברתיות, כולל צילום ידוענים מקומיים - למשל, העיתונאי מנחם הורוביץ - מתחסנים, והבאתם לאולפן צילומים שנבנה במיוחד. העירייה גם הפיקה סרטוני הסברה מקומיים והפיצה במהירות מסלולים שביצעו חולים מאומתים שאותרו בעיר.
לאורך 11 חודשי ההתמודדות של קרית שמונה עם הקורונה היא הייתה לפרקים עיר אדומה, אך הצליחה להפוך בחזרה לירוקה. כיום מספר החולים הפעילים בה הוא די במרכז הטבלה: 52 חולים לכל 10,000 תושבים. עוד רשות יוצאת דופן בטבלת שיאניות התחסנות היא חריש, שגם היא משתייכת לאשכול חברתי-כלכלי 5. עם זאת, בניגוד לקרית שמונה, שבה 16% מהאוכלוסייה הם בני 65 פלוס (הממוצע הארצי: 14%), הרי שבחריש מדובר רק ב-4.3% מסך האוכלוסייה.
מה המפתח להצלחה של קרית שמונה? אין ספק שראש העירייה הצעיר והנמרץ (בן 35) והצוות שהקים סביבו, משחקים תפקיד משמעותי בעניין. לצד זאת, מרקם אוכלוסייה ייחודי, עם היכרות קרובה בין התושבים וערבות הדדית, תרמו אף הם.
שטרן נבחר לתפקידו באוקטובר 2018, אחרי שגבר על ניסים מלכה, שכיהן עשור בתפקיד. הוא בין היחידים מבין חבריו שנשארו להתגורר בעיר, ולכן פעל מראשית הדרך למתג אותה כמתחדשת ואטרקטיבית לצעירים, לצמצם את ההגירה השלילית ולהכניס אליה עוד מנועי צמיחה מעולמות הפוד-טק והטכנולוגיה. ואז פרצה הקורונה.
שטרן ושנפר הבינו שצריך לפעול מהר. כבר באפריל מונה שנפר לעמוד בראש מערך החקירות האפדימילוגיות של העירייה, והקים סביבו צוות של עוד שמונה עובדי מתנ"ס, מבלי שקיבלו על כך תוספת שכר. כיום העירייה מבצעת 90% מהחקירות, והשאר מתחלקים בין משרד הבריאות ופיקוד העורף.
"הבנו שהאמון בינינו לבין התושבים הוא שם המשחק, ושצריך לפעול מהר, כי משרד הבריאות לא יכול לעמוד בעומסים. במקום לבכות על מר גורלנו, החלטנו להיות יצירתיים", מספר שנפר. "הציבור היה צמא למידע, ועדכנו אותם בכל האמצעים שעמדנו לרשותנו, בעיקר בפייסבוק ובאתר העירייה".
אמצעי מדיה נוספים ושנכנס לפעילות אינטנסיבית יותר היו אינסטגרם ואפליקציה חדשה של העירייה, שהושקה לאחרונה. "היו מקרים שאני יידעתי אנשים בכך שחלו, עוד לפני שהם עצמם ידעו", מספר שנפר. "היה אפילו מישהו שהיה עם המשפחה בדרך לאילת ועשה אחורה פנה אחרי שיחה ממני".
ראש מערך החקירות האפדימיולוגיות, דורון שנפר, וצוותו / צילום: דוברות עיריית קרית שמונה
יתרון ההיכרות האישית
מאחר שקרית שמונה היא עיר קטנה, עם כ-23 אלף תושבים ושני תיכונים בסך הכול, ההיכרות הקרובה בין התושבים, ובעיקר ההיכרות שלהם עם שנפר, אפשרו למערך החקירות לפעול בצורה יעילה מאוד ובאמון הדדי. "את החוקר במשרד הבריאות התושבים לא מכירים, אבל הם מכירים אותי ואת הצוות, וכשאנחנו דיברנו אתם זה התקבל אחרת ואנשים דיווחו אמת. בעיר נפטרו עד כה מקורונה תשעה אנשים, וכולנו מכירים אותם. זה טלטל את התושבים".
במהלך השיחה עם שנפר, בשעת לילה מאוחרת, הוא עוד הרים טלפון לחוקר מהצוות שהיה בעירייה, כדי לבדוק היכן עומדות החקירות של אותו היום, ולבחון אפשרות לסגור את אחד מבתי הכנסת בעקבותיהן.
העירייה גם הקימה מוקד טלפוני שהתקשר לרוב בני ה-60 פלוס כדי לדרוש בשלומם, השיקו קמפיינים בפייסבוק בכיכובם של ותיקי העיר כדי לעודד התחסנות, מסייעים למשפחות שנמצאות בבידוד בהוצאת הזבל וברכישת מצרכים חיוניים, וגם מנסים לשמש דוגמה אישית. "ראש העיר, לדוגמה, התעקש שלא להתחסן בין הראשונים, כדי שוותיקי העיר יתחסנו קודם. הוא היה המתחסן ה-11 אלף בעיר", מספר שנפר.
בעירייה הקימו "קבינט קורונה" מקומי, שכולל את כל מנהלי האגפים ומנכ"ל המתנ"ס, והקצו על חשבונם את אולם הספורט העירוני לקופות החולים, כדי שישמש כמוקד העיקרי להתחסנות בעיר. "זה עבד היטב שאנשים ידעו שיש מקום מרכז, שאליו כולם באים". היום האולם יחסית ריק, "ויש ירידה טבעית בקצב המתחסנים, כי הרוב כבר חוסנו", אומר שנפר. "מכיוון שאנשים יותר שאננים כי התחסנו, רואים גם עלייה בתחלואה".
שטרן מזכיר כי "זמן הנסיעה לבית החולים הקרוב ביותר, זיו בצפת, הוא כחצי שעה. ואולי דווקא בגלל זה, עם הערבות ההדדית והדאגה אחד לשני, לאנשים הייתה מוטיבציה גבוהה להתחסן. ותחשבי על ההיגיון בזה שהדובר הוא גם אחראי החקירות. המסלולים, המידע - הכול יוצא החוצה מיד".
מה רשויות אחרות שפחות הצליחו במבצע החיסונים יכולות ללמוד מכם?
"לפתוח מטה מסודר, 'קבינט קורונה', שכולל בתוכו את כל הגורמים הרלוונטיים, להטיל אחריות ולפעול נכון בתחומי הלוגיסטיקה וההסברה, ובשיתוף פעולה עם השיטור העירוני, משרד הבריאות ופיקוד העורף".
לא כל התושבים בעד
משיחות עם תושבי העיר לגבי תפקוד העירייה סביב המגפה עולה דווקא תמונה מעורבת. בעוד חלקם חשו במאמציה לרתום את התושבים לשמור על הבריאות ולהתחסן, אחרים דווקא לא מייחסים את ההישג לעירייה.
תושבת העיר אורנה פרץ, 55, זכורה כמי שראש הממשלה בנימין נתניהו הטיח בה בסוף 2018 את האמירה "את משעממת אותנו", כי התקוממה על כך שהממשלה התמהמה בהקמת חדר מיון קדמי בעיר. "ראו את ההתגייסות של ראש העיר, אבל בעיקר מה שהרגשנו הוא התגייסות של קופות החולים", אומרת פרץ. יש אף תושבים שטוענים כי "ראש העיר לא עשה כלום".
לעומת זאת, גדעון אהרון, תושב העיר בן 64, וסמנכ"ל תפעול בחברת ההייטק יורוטק קומיוניקיישן, מפרגן לעירייה: "היו המון פרסומים וקמפיינים, התקשרו אלינו טלפונית, ובסגרים שאלו אם חסר משהו. יש גם את העניין של קהילה. ההישג של המתחסנים לא בא מעצמו. כולנו מכירים אישית את הנפטרים. מדברים על השכנים, ודרך זה שרואים אחד את השני מתחסנים, זה מחלחל לכולם. גם קופות החולים עבדו היטב".
אז מדוע יש תושבים בעיר שלא ממהרים לפרגן לראש העירייה ולצוותו? "אי אפשר לרצות את כולם אף פעם", אומר שטרן. "לא הצביעו לי 100% מהתושבים. יש לי אופוזיציה, אולי זה קשור לכך. גם לגבי נתוני החיסונים בישראל, יש שרואים במצב הישג ויש שרואים בו כישלון. אין אובייקטיביות בפוליטיקה".
הקשר בין חולשה כלכלית-חברתית להתחסנות נמוכה
גם במגן ישראל, התוכנית הלאומית למאבק בנגיף הקורונה, מספרים שהתרשמו מהפעילות שהובילה קרית שמונה לעידוד שמירה על הבריאות והתחסנות. לצדה, הם מציינים לטובה עוד יישובים שהצטיינו במבצע החיסונים למרות נקודת פתיחה יותר מורכבת מבחינה כלכלית, כמו נהריה, כרמיאל, ירוחם וקרית יערים.
את הקשר בין חוזקם הכלכלי של האזרחים לבין תחלואה והתחסנות מפני קורונה, ויותר מכך - את הקשר בין חולשה כלכלית-חברתית לבין התחסנות נמוכה - רואים במובהק ברשימת 20 היישובים עם שיעורי ההתחסנות הנמוכים ביותר של "מגן ישראל". כל היישובים הם ערביים, רבים מהם בדואים, ובאשכולות כלכליים-חברתיים 1-3.
"זה מתחיל מכך שאוכלוסיות חלשות יותר כלכלית נוטות מראש להיות עם יותר מחלות רקע, ולכן פגיעות יותר לתחלואה קשה. זה ממשיך גם באמון המועט יותר שהם נותנים במערכת, ולכן גם בשיעורי התחסנות יותר נמוכים", הסביר באחרונה לגלובס תומר לוטן, ראש מטה מגן ישראל.
ביישובים הערביים יש גם בעיה קשה של פייק ניוז סביב חיסוני קורונה. היישובים האלה, לצד עוד אחרים עם שיעורי התחסנות נמוכים, הם בגדר אתגר משמעותי עבור המדינה, ששואפת להגיע ל-90% התחסנות באוכלוסייה של בני 50 פלוס. זאת במטרה להצליח להתגבר על המוטציה הבריטית, שהפכה את הקורונה למדבקת הרבה יותר - וגם כנראה למחלה קשה יותר.
בכיר בקופ"ח: "אם נגיע ל-50% מתחסנים צעירים זה יהיה הישג" | שני אשכנזי
בשבועות האחרונים הצליחו קופות החולים לחסן יותר מ-200 אלף בני אדם ביום. ואולם, בשבוע האחרון נרשמו מספרים נמוכים משמעותית. כך, למשל, בימים ב' וג' חוסנו 117 אלף בני אדם בכל יום, וביום ד' חוסנו רק 107 אלף בני אדם, במנה שנייה או ראשונה. עד כה, התחסנו 3.3 מיליון איש בישראל, מתוכם למעלה מ-1.9 מיליון קיבלו גם חיסון שני.
מאות נקודות החיסון שהוקמו בחודשיים האחרונים עמדו כמעט ריקות, לאחר תקופה ארוכה של 'הסתערות' ותורים ארוכים. אנשים רבים שביקשו להתחסן נענו בשלילה, בשל הרצון לחסן תחילה את האוכלוסיות הפגיעות ביותר. כעת, החיסונים בקרב אוכלוסיות אלו כמעט והגיעו לכדי מיצוי. נכון ליום ה', התחסנו כ-87% מגילאי ה-80+, וכ-93% מגילאי ה-70-90.
בשכבות הגיל הנמוכות יותר, הנתונים פחות גבוהים: בגילאי ה-60-69 התחסנו כ-76% מהאזרחים, ובגילאי ה-50-59 התחסנו עד כה כ-66%. החיסון אמנם נפתח גם לתלמידי תיכון מגיל 16 ואילך, אך עד כה חוסנו רק 23% מבני ה-16-19. בקופות החולים חוששים כי קצב ההתחסנות בקרב שכבות הגיל הצעירות יותר, יהיה נמוך יותר.
גורם באחת מקופות החולים מספר לגלובס כי מבצע החיסונים "הלך ודעך. היו ימים עצובים של מתחמים ריקים. זה שפתחו את החיסונים לעוד יותר מ-2 מיליון בני אדם הציל את המבצע. בגילאים הצעירים קשה יותר לשכנע ולהסביר על חומרת המחלה, מה שלא היווה בעיה בקרב המבוגרים. אנחנו רואים שאנשי הפייק ניוז עובדים קשה. אנשים עושים נזק למדינת ישראל. אם נגיע ל-50% מתחסנים באוכלוסייה הצעירה, זה הישג, וזה לא מספיק לחסינות עדר".
כתבות
ני"ע
