הסטארט-אפ מיקנעם שמפקח על אתרי בנייה בגרמניה

לרגע הזה המתין היזם והסטארט-אפיסט ד"ר ג'אד ג'רוש מנצרת שנים רבות. זה היה יום חורפי בפרברי ברלין כשד"ר ג'רוש הגיע לאתר העבודות של חברת הרכבת הגרמנית דויטשה באן (DB), מצויד ברחפן ובטאבלט, כדי להתחיל בניסוי שמנסה לחולל מהפכה באופן שבו מנהלים אתרי תשתיות מורכבים.

לצדו של ג'רוש עמד טל מאירזון, מנכ"ל חברת דאטומייט, שאותה הקים ד"ר ג'רוש. הם נתנו לרחפן פקודה לעלות לאוויר, ומקץ 35 דקות שב הרחפן לבסיס לאחר שהשלים משימת צילום מקיפה באתר הבנייה. הוא פרק לטאבלט 3,500 תמונות שתיעדו מחצית מהאתר הענקי שהשתרע על פני 3.2 קילומטרים. הרחפן תיעד בפרוטרוט ובדיוק של חמישה סנטימטרים בלבד את גבעות עפר, אדני המסילות, ואת כל החומרים שנדרשים לבניית ארבע מסילות, שישה גשרים וקירות אקוסטיים תומכים.

המערכת שפיתחה דאטומייט הביאה לכך שהתמונות המעובדות מגיעות אל המחשב של מנהל העבודה במשרד ומציגות לו בפירוט לא רק את הכמויות המדויקות של החומרים באתר ואת קצב ההתכלות שלהם, אלא גם מאפשרות לו לעקוב אחר קצב ביצוע העבודות היומי, ולהשוות אותן לתוכניות המקוריות.

"תוך 48 שעות מנהלי האתר קיבלו דוח שמראה התקדמות בכל אחד מהעמודים שתומכים בקיר כל 15 מטר. הדוח הראה אחוז השלמה על הכול - כמה הסתיים, וכמה לא הסתיים ואז הם הבינו שאין שום סיכוי שקבלן המשנה יגמור עד סוף דצמבר, כפי שהבטיח. בלי המערכת שלנו הם היו צריכים לשלוח מודדים אנושיים במשך כמה ימים ועוד לעבד את החומר במשך שבועיים", אמר.

כשלושה חודשים לאחר מכן הציגו מאירזון וד"ר ג'רוש את תוצאות הניסוי באירוע שהיה שיאה של תוכנית של מאיץ הסטארט-אפים MINDBOX של יחידת החדשנות של דויטשה באן. בעקבות הניסוי שנערך בסוף 2017, המשיכו ג'רוש ומאירזון לשני פרויקטים נוספים - אחד לבניית כביש עוקף בצפון גרמניה, ופרויקט נוסף להריסת תחנות, ובנייתן מחדש וחישמולן.

האירוע היה מרגש, אבל עבור מאירזון וג'רוש, היכולות שהפגינה המערכת של דאטומייט היו רק יריית הפתיחה למהלך רחב ושאפתני בהרבה, שבמסגרתו הם מנסים לעשות משהו שלדבריהם לא נעשה כמותו בשום מקום אחר - לעשות טרנספורמציה דיגיטלית לאחד מענפי הבנייה הגדולים ביותר בעולם - התשתיות. או בשפה המקצועית, להציע פתרון דיגיטלי בתחום ה־BIM, מידול אינפורמציה של המבנה - עבור עולם התשתיות.
אלא שבניגוד לסטארט-אפים בתחומים כמו סייבר או ענן, שמגייסים עשרות מיליוני דולרים וכובשים לפעמים שווקים חדשים תוך שנתיים-שלוש או ארבע שנים, הדרך של דאוטמייט להצלחה הייתה רחוקה מלהיות קלה. או מהירה. להיפך.

"אפילו לבנות תוכנית השקעה לא ידעתי"

דאוטמייט, שהוקמה על ידי ג'רוש ב-2011, לא הייתה המיזם הראשון שלו. במקביל למשרת הוראה בטכניון, הקים ד"ר ג'רוש ב-2010 את גיאו-פוינט. את ההשקעה הראשונית בדאטומייט הביא מהבית. רגע לפני שההשקעה הראשונית בחברה אזלה, הוא הצליח לגייס צוות מתכנתים מבלגיה ולהציג אב טיפוס ראשון לטכנולוגיה. "כשהתחלתי, לא ידעתי כלום. אפילו לבנות תוכנית השקעה. הביאו לי מנטור שהפך בהמשך למנכ"ל, ויחד גייסנו עוד 3 מיליון דולר, הפעם מבטרי ונצ'רס", אמר.

משקיעים ספקנים צצו לכל אורך הדרך. "כל המומחים במדינת ישראל אמרו לי ‘אתה חולם'. אין משהו כזה היום - שבעזרת מצלמה פשוטה אתה יכול לדקור פיקסל ולחשב קואורדינטות בדיוק", סיפר. "מישהו אחר אמר לי זה חלום ויופי של רעיון לסטארט-אפ, אבל בשביל ליישם אותו אתה צריך 80-100 מיליון דולר.

"היינו יכולים להצליח פי עשרה אם ב-2013-2014 לא היינו עושים טעות אסטרטגית", אומר ג'רוש. לטענתו, המכשול המשמעותי הראשון הגיע דווקא מבפנים. "עוד לפני שלרחפנים היו מצלמות כמו היום, בניתי את הרחפן הראשון שלי והתקנתי עליו מצלמה עם גלי רדיו. אני חשבתי שזה העתיד, אבל דירקטוריון החברה אמר - ‘תשמע, שוק הרחפנים ייסגר. אם תמשיך לדבר על רחפנים לא נשקיע בך'. התוצאה הייתה שחברות דומות לנו, שהתחילו אחריי, הגיעו לעבודה עם הרחפן לפנינו".

ב-2016, לאחר שהכסף שהושקע בחברה אזל, הוא ביקש מאנשי קרן אל בוואדר, אחת הקרנות שהשקיעו בחברה, לסייע לו בבחירת מנכ"ל חדש. ג'רוש לא זוכר אם מאירזון היה המרואיין השישי או השביעי, אך לדבריו היה מדובר בשידוך משמיים. עבור מאירזון, שהגיע לחברה בגיל 50 לאחר קריירה בגילת לוויינים ולאחר שהיה מנכ"ל בשתי חברות, זו הייתה הזדמנות להיות חלק מ"חברה קטנה שמייצרת משהו ראשוני".

השניים רכשו את מניות החברה מידי אל בוואדר ויצאו לדרך. הקרן לא יכלה להמשיך לתמוך בחברה, משום שהגיעה למקסימום המותר לה להשקעה - 10 מיליון דולר.

"אני רוצה להגיד רק מילים חמות על חמי פרס ורמי קליש מאל בוואדר. הם תמכו גם בלי הכסף ובלעדיהם לא היינו קיימים", אומר ג'רוש. לפני כשנתיים הושקעו בחברה 5 מיליון דולר נוספים, 4 מיליון דולר על ידי משקיעים מגרמניה שמחזיקים 30% מהחברה, ומיליון דולר מחמישה משקיעים פרטיים (אנג'לים), שיחד עם העובדים מחזיקים בכל יתר מניות החברה. נוסף לכך, ביולי 2020 קיבלה החברה מענק בסך 750 אלף דולר מקרן "בירד", הקרן הדו-לאומית למחקר ולפיתוח תעשייתיים ישראל-ארה"ב.

עתה, עם לקוחות משלמים ראשונים, הם יוצאים לסבב גיוס ראשון (A). לדברי מאירזון, הכנסות החברה כבר עומדות על כמה מיליוני דולרים, והחברה צפויה להפוך לרווחית ב-2023. דאטומייט מבקשת לגייס 10 מיליון דולר: 3 מיליון מהמשקיעים הקיימים ו-7 נוספים מקרנות ישראליות, אמריקאיות או אירופיות. מטרת הגיוס להרחיב את בסיס הלקוחות ולצמוח בכוח אדם בתחום השיווק, המכירות והפיתוח.

השינוי שהוביל מאירזון בחברה, ושבזכותו היא הגיעה לעבוד עם דויטשה באן, היה בראש ובראשונה שינוי בקהל היעד. במקום לייצר כלי שישמש בעלי מקצוע מסוימים - המודדים - קהל היעד הפך להיות התעשייה כולה. במקום למכור למודדים, למכור ללקוחות שלהם, חברות התשתיות הגדולות.

השניים זיהו שוק ענק, מורכב ולא יעיל. "אי-היעילות נובעת מכך שהשחקנים לא יושבים על אותו בסיס נתונים. כל אחד בא לאתר בזמנים שונים, כל אחד אוסף את הדאטה שלו בזמן אחר וחסר בסיס קוהרנטי זמין לכולם", הסביר מאירזון.

בעוד שבניינים קלים למידול, כי כל מה שיש בהם מסתכם בקירות ופתחים, בתשתיות הכול בנוי משכבות, וזו הסיבה לכך שהתחום לא קיבל מענה עד כה. בתשתיות מדובר לפעמים אפילו בשמונה-תשע שכבות וחתכים תחת הקרקע, לאורך כמה קילומטרים, לפעמים עשרות קילומטרים.

הגעתם לשוק של רחפנים עם מצלמות רגישות ומדויקות, לצד כוח עיבוד עצום בענן, איפשרו לדאוטמייט להתגבר על הכשלים שאפיינו את השוק. המערכת שלהם נמצאת כיום בשימוש או בשותפות עסקית עם גופים כמו רשות מקרקעי ישראל, משרד השיכון, אוטודסק, אלקטרה תשתיות, נתיבי ישראל, מקורות ונתיבי אילון. פרויקטים בולטים שבהם השתתפה הם צומת מיתר, מאגר המים צופר והרחבת נתיבי אילון.

"החיבור בין מומחה להנדסה אזרחית כמו גא'ד, שמבין את הבעיות, לחברה עם ניסיון בעולם הטכנולוגיה מזוויות שונות - אחד מהענן, אחד מראייה ממוחשבת ואני שמגיע מעולם הפרודקט והביזנס, יצרו חברה שיכולה לייצר חדשנות טכנולוגית של תהליכים בעולם הבנייה. אין הרבה חיבורים כאלה", מסביר מאירזון.

"היו רגילים לאכול צהריים אצל אמא"

מלבד שינוי המיקוד העסקי הוביל מאירזון בחברה שינוי נוסף, כשהשניים נאלצו להעתיק את משרדיה מנצרת ליקנעם. "זה היה מהלך דרמטי עבור אנשים שרגילים ללכת לסבתא ואמא לאכול צהריים. לשמחתי אף אחד לא עזב", אמר מאירזון.

הסיבה לכך הייתה דווקא קשיי גיוס עובדים. "אמנם רציתי שכל עסקיי יישארו בנצרת, אבל גם הערבים שהם המצטיינים בתחום מדע המחשב, ראו את דאטומייט בתור סטארט-אפ לא מוערך יחסית לאינטל או אמדוקס", אומר ג'רוש. "הם היו באים ואומרים ‘תשמע, סיפור יפה, אבל התקבלתי לאפל'. הוא אמר לי, ‘אפל! מי זה דאטומייט?' ואז הבנתי שכדי להשיג אנשים טובים עליי לזוז מנצרת".

כיום בחברה כ־20 עובדים, מחציתם ערבים ומחציתם יהודים. "הקטע של הרב תרבותיות לא נמצא בפרונט, אבל הוא רחב בבסיס", מעיד מאירזון. הוא עצמו עלה כילד בן שמונה מהעיר צ'רנוביץ. "מדברים בערבית, עברית ורוסית, יש נוצרים, יהודים, מוסלמים, עובדים שישה ימים בשבוע, חוגגים את כל החגים, יושבים יחד בשלוש ושותים קפה ערבי. זה הדנ"א של החברה והוא כיפי".

כיום, לאחר הפיילוט המוצלח, ממתינה החברה לניסוח מכרז של דויטשה באן למערכת לניהול BIM לתשתיות בתקווה שיזכו בה ורכבת גרמניה תהפוך ללקוח רשמי של החברה. גם בישראל, מדווחים מאירזון וג'רוש, החלה להתגלות פתיחות להכנסת הטכנולוגיה החדשה, למרות השמרנות שמאפיינת את התחום.

"קבלנים פנו אחרי שקיבלו איתות מהממשלה, שהחלו לבקש את הטכנולוגיה במכרזים. התפקיד של המדינה חשוב כאן", אמר מאירזון, "נכון שהתהליך מתמשך וארוך בגלל בירוקרטיה של החוק והגבלים עסקיים, אבל ברגע שהמדינה תכניס למכרזים את הדרישה לתיעוד בשיטה שלנו, המחסום ייפרץ ואפילו מי שלא מבין את זה יפתח עיניים ויבין למה הממשלה מבקשת את זה. אבל כנראה יעברו עוד שנה-שנתיים".

בינתיים הם חושבים לא רק על אירופה ועל ישראל אלא גם על כל המזרח התיכון. מאירזון: "אחת הקרנות שהשקיעה בנו היא קרן פרייבט אקוויטי שהחלה להשקיע גם בסטארט-אפים. יש להם גם חברה שקרובה לביזנס שלנו, שהמטה שלה בדובאי. לפני ההסכמים הם אמרו שהם מעדיפים שלא נספר שהם השקיעו בנו, והיום אנחנו כבר מדברים ישירות עם החברה השנייה - חברת הנדסה - ואנחנו אמורים לנסוע לשם לאחר שהם הביעו עניין להתחיל למכור את הטכנולוגיה שלנו. אז כן, זה פותח הזדמנות".

ד"ר ג'אד ג'רוש

בן 43, נשוי ואב לשלושה ● גדל בנצרת ומתגורר בנוף הגליל ● בעל ארבעה תארים בתחומי ההנדסה, מיפוי, גיאו-אינפורמציה והנדסה אזרחית מטעם הטכניון ● שימש מרצה בטכניון בתחום הנדסה אזרחית ● שימש סמנכ"ל טכנולוגיות בחברת אופק צילומי אוויר. הקים את חברת גיאו-פוינט יחד עם אופק תצלומי אוויר שבה הוא משמש יו"ר, ואת חברת P2C שעוסקת בשירות של מידול דיגיטלי לבניינים ● ב-2011 הקים את דאטומייט

טל מאירזון

בן 55, נשוי ואב לארבעה ● מתגורר בתל מונד ● בעל תואר שני במנהל עסקים ● עלה ב-1974 מבריה"מ ושירת שש שנים כעתודאי בחיל האוויר בתחום הלוחמה האלקטרונית ● שימש מנהל פיתוח ואסטרטגיה בגילת לוויינים ומנכ"ל החברות WAVION וסטארהום ● את ג'רוש הכיר דרך חמי פרס מקרן ההון סיכון פיטנגו.