המתקפה חסרת האחריות של נתניהו נגד מנדלבליט

מכל חטאי ראש הממשלה בנימין נתניהו בתקופת הקורונה - והם רבים - אפשר שזה הכבד שבהם: אובדן כל בדל של אחריות וממלכתיות בתקופה שבה גם ככה הריבונות הישראלית נמצאת תחת מתקפה רבתי של בעלי עניין מזה ורוקחי קונספירציות מזה.

הביטוי האחרון לכך התקבל בישיבת הממשלה האחרונה בהתקפה על היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, כשהוא מוצג כדיקטטור שמתערב בנושאים לא לו. הדברים, שמיד יוחצנו החוצה בקול תרועה רמה, מלמדים (שוב) שזה היה מארב מתוכנן - ומכאן חומרתם. הרי המפיצים ידעו שזה ייקלט בקלות על רקע המחלוקת הלגיטימית בין שלטון אוכפי החוק לשלטון החוק (מחלוקת שבה אני דווקא נמצא בצד שנגד מנדלבליט).

נתניהו הוא הראשון לדעת שהפעם לא מדובר בקמצוץ של אקטיביזם שיפוטי או פקידותי. להפך: דווקא הפעם מנדלבליט פעל בדיוק לפי דרישת נתניהו: תפר חליפה משפטית מורכבת (והיו שטענו שהיא לא חוקתית) כדי להגשים את רצונו שבא לידי ביטוי בהסכם הקואליציוני שהוא חתם עם בני גנץ.

נבהיר: בהסכם הקואליציוני שבין נתניהו לגנץ נקבע כי "הממשלה תהיה פריטטית", וכי השמירה על האיזון הפריטטי תהייה "בכל הגופים והנגזרות". בעקבות ההסכם תוקן סעיף 13א לחוק יסוד: הממשלה, שקבע כי "מספר השרים המזוהים כבעלי זיקה לראש הממשלה יהיה שווה למספר השרים המזוהים כבעלי זיקה לראש הממשלה החלופי; ואולם לא היה מספר השרים שווה כאמור, תקבע הממשלה מנגנון הצבעה שלפיו כוח ההצבעה של כלל השרים בעלי הזיקה לראש הממשלה בממשלה יהיה שווה לכוח ההצבעה של כלל השרים בעלי הזיקה לראש הממשלה החלופי, או כללים לעניין אופן קבלת ההחלטות שיבטיחו יחס כאמור".

כאמור, היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט הגן על התיקון לחוק היסוד למרות הביקורות והעתירות נגדו. בעיניי, הוא צדק בהגנתו זו כחלק מכיבוד רצון הבוחרים.

רגע לפני הקמת הקואליציה, נתניהו, שנכנס ללחץ ממתקפות בכירים בליכוד שנותרו ללא תיקים, ביקש מגנץ שיסכים להשבעת עוד שרים מהליכוד, גם אם הדבר מנוגד להסכם. זה לא משנה, הוא הסביר לו, הרי חוק היסוד קובע מנגנון לשמירת הפריטטיות. מה גם שממש בימים הקרובים יועבר תקנון לממשלה שיסדיר את המנגנון, אז אין מה לדאוג. גנץ, כמו גנץ, הסכים כמובן. אלא שעד עצם היום הזה - המנגנון לא נקבע.

מהרגע הראשון גנץ דורש זאת שוב ושוב, ונתניהו מורח ומתנה ומבלף. בפועל הוא נהג לפי עיקרון הפריטטיות, אך כעת מסתבר כי הוא הקפיד לשמור דרך מילוט ליום שלא ייזקק לו עו,ד וזה מה שקרה בישיבת הממשלה האחרונה: הצעת נתניהו עוברת ברוב (שזה היה המצב מיומה הראשון של הממשלה, כאמור), אלא שאז מנדלבליט - שאחראי גם לדעת מתנגדי האקטיביזם הקיצוניים ביותר על פרשנות החוק - קובע כי הממשלה היא פריטטית, ולכן ההחלטה אינה חוקית. פשוט.

באופן לא מפתיע, מיד צצו משפטנים שהצדיקו את נתניהו וטענו כי התיקון לחוק היסוד אינו שלם עד שייקבע ההסדר בתקנון, ולכן בעצם מהרגע הראשון לא הייתה ממשלה פריטטית. איני יודע באיזה בית ספר הם למדו משפטים (ואני מאוד מקווה שלא בפקולטה שהייתי הדיקן שלה עד לאחרונה), אבל אין משפטן אחד בעולם שלא יודע שחוק יסוד הוא מעל לכל חוק, ושחוק הוא מעל לכל תקנון. זה אומר שגם מי שטוען כי חוקי היסוד הם חוקים רגילים (וגם זו טענה לגיטימית), לא יתמוך בנתניהו, כיוון שהתקנון כפוף גם לאחרונים.

הפעם אין עמימות ואין רבדים פרשניים. הפעם זה מאוד ברור: חוק היסוד שתוקן בהוראת נתניהו אוסר על קבלת החלטות ללא הסכמת שני הצדדים. נקודה. התקנון לא יכול לשנות זאת, כי הוא נורמה נמוכה הרבה יותר. הוא רק אמור לקבוע איך זה מתבצע בפועל. נתניהו יודע זאת, ולמרות זאת הוא העז לכזב ולתקוף את היועץ המשפטי לממשלה על ביצוע תפקידו.

זו כבר לא מלחמה - כמו שנתניהו למד לומר בשנים האחרונות - נגד שלטון אוכפי החוק. זו מלחמה אמיתית לקעקוע שלטון החוק, שהוא הבסיס לריבונות הישראלית. שום רווח אלקטורלי לא יכול להצדיק זאת.

הכותב הוא דיקן הקמפוסים הרב-תרבותיים בקריה האקדמית אונו