הזעם על החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי שהוא מוסמך לחקור פשעי מלחמה "בשטחים שנכבשו ב-1967" הציף בישראל מיתוס ישן: המוסד הזה מוטה בעקביות נגד המערב.
שרת המשפטים לשעבר איילת שקד קבעה בטוויטר: "בית הדין בהאג הוא גוף פוליטי שנטפל לדמוקרטיות מתקדמות ומנסה להחלישן, במקום לטפל בדיקטטורות בהן באמת נעשים פשעים נגד האנושות". ראש הממשלה בנימין נתניהו, בהצהרה מצולמת, האשים את בית הדין בסירוב "לחקור את פשעי המלחמה האמיתיים שמבצעות דיקטטורות אכזריות כמו איראן וסוריה".
לטענה הזאת אין רגליים. מבט קצר במפת האזורים הנחקרים וברשימת כתבי האישום שהוגשו מגלה שבית הדין הפלילי בהאג עסק עד היום בעיקר בפשעים בעולם השלישי, ובפרט באפריקה. חקירה נגד מדינה מערבית היא עניין נדיר.
הסבר קצר. בית הדין הפלילי אמנם חוקר פשעים של יחידים, אבל הוא מאתר חשודים רק בעקבות החלטה לקיים חקירה באזור סכסוך מסוים. תחילה נערכת בדיקה מקדימה, ואם היא מניבה ראיות נפתחת חקירה רשמית שיכולה להוביל לאיתור חשודים, לזימונם לשימוע ולהגשת כתבי אישום.
לפני כשנה, כשהתובעת פאטו בנסודה הודיעה על השלמת הבדיקה המקדמית בדבר "המצב בפלסטין", פרסמנו ניתוח שיטתי של מצב החקירות בבית הדין הפלילי הבינלאומי. מאז חלו כמה התפתחויות. הנה תמונת מצב מעודכנת: מתוך 12 אזורים שנמצאו בחקירה ערב ההחלטה על פלסטין ביום ו', תשעה הם מדינות אפריקאיות כגון קניה, אוגנדה וקונגו. האחרים הם מיאנמר, גיאורגיה ואפגניסטן. החקירה על פשעים באפגניסטן, שהבשילה רק במרץ 2020, היא היחידה שעוסקת במפורש בנציגים של מדינה מערבית: חיילים אמריקאים ואנשי CIA, לצד לוחמי טליבאן. ארצות הברית הגיבה בחריפות לכוונה לחקור את חייליה.
כל 37 כתבי האישום שהוגשו עד היום קשורים בסכסוכים באפריקה, ו-17 מהנאשמים הם חברי מיליציות. נאשם אחד הוא עו"ד בלגי שייצג נאשם שהיה מעורב במלחמה ברואנדה. שישה מהנאשמים כבר הורשעו; שבעה זוכו או שהאישומים נגדם בוטלו.
המדינות שלגביהן עוד מתנהלת בדיקה קדימה מגוונות יותר. שלוש מהן אפריקאיות (גבון, גינאה, ניגריה); שלוש דרום אמריקאיות (בוליביה, ונצואלה וקולומביה); והאחרונות הן אוקראינה והפיליפינים. בדיקה שעסקה בפשעים של חיילים בריטים בעיראק נעצרה לאחרונה.
מה לגבי הטענה שבית הדין נמנע מלחקור באיראן ובסוריה? בניגוד לפלסטין, איראן וסוריה מעולם לא הצטרפו לאמנת רומא, ולכן לבית הדין אין, לשיטתו, סמכות שיפוט בשטחן. אבל לפחות לגבי סוריה יש בהאשמה גרעין של אמת: בית הדין יכול לחקור במדינה לא-חברה לפי בקשה של מועצת הביטחון של האו"ם. זה המקרה של סודאן. הצעה לבקש חקירה בסוריה עלתה במועצת הביטחון ב-2014, אבל רוסיה וסין הכשילו אותה.
בשורה התחתונה: דברי שקד לא נכונים. כל ההליכים שנפתחו בבית הדין הפלילי בהאג הם נגד חשודים שמעורבים בסכסוכים באפריקה. מתוך 12 אזורים הנחקרים כעת, רק באפגניסטן מעורבים נציגים של מדינה מערבית, ארה"ב.
תחקיר: אוריה בר-מאיר ויפתח בריל
לקריאה נוספת:
"כל נאשמי בית הדין הפלילי בהאג" - המשרוקית של גלובס, 27.12.2019
טבלת כל כתבי האישום שהוגשו לבית הדין - המשרוקית של גלובס
"נפתלי בנט על בית הדין הפלילי הבינלאומי" - המשרוקית של גלובס, 23.11.2018
רשימת המדינות החברות באמנת רומא - אתר בית הדין הפלילי הבינלאומי
מצבי סכסוך בחקירה - אתר בית הדין הפלילי הבינלאומי
"נכשל ניסיון להפנות את הסוגיה הסורית לבית הדין הפלילי הבינלאומי" - אתר האו"ם, 22.5.2014
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
