"נוכל להגדיל את ההיקף של תוכנית רכישות המט"ח" - כך אמר אמש (א') נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בשיחה עם יו״ר חבר הנאמנים של אוניברסיטת בר-אילן, בהמשך לפרסום אתמול בו דיווח בנק ישראל על כך שמימש בחודש ינואר כרבע מתוכנית הרכישות לשנת 2021.
"30 מיליארד דולר זהו סכום ניכר מאוד", אמר הנגיד ירון. "אנחנו מחויבים להוציא את הסכום הזה. כדי להבין את סדר הגודל, ניתן לחשוב מה היה קורה בשוק המט"ח אם העודף בחשבון השוטף היה קטן בסכום שכזה. כמובן שאם זה יהיה רלוונטי, ובהינתן תנאי המשק ותנאי השוק באותה נקודה, נוכל להגדיל גם את ההיקף של תוכנית רכישות המט"ח, כפי שהודענו בזמנו על הגדלת תוכנית ההרחבה הכמותית באג״ח הממשלתי".
בנוסף הציג הנגיד ממצאים לפיהם הסגר השלישי היה הדוק פחות מהסגרים הקודמים, בהתבסס על ניתוחי הבנק על רכישות בכרטיסי אשראי שמתקבלים מחברת שב״א, ולפיהם בשני הסגרים הראשונים ניתן היה לראות כי עלייה ניכרת ברכישות בכרטיסי אשראי החלה רק בתום הסגר, ואילו בסגר השלישי עלייה כזו ניכרה כבר באמצע הסגר.
לנוכח התפתחות זו, לצד התקדמות החיסונים מחד והתחלואה הגבוהה מאידך, אמר הנגיד כי "יש מקום לבחון ולעשות שימוש בדרכון הירוק - אישור שיונפק למתחסנים לאחר שבוע מהחיסון השני - ככלי שיסייע לפתיחת מסחר ולקיום פעילות במשק בצורה מבוקרת".
בנק ישראל שרטט את התרחישים לתוצר, האבטלה, הגרעון ויחס החוב תוצר בהתאם להתקדמות החיסונים. לשנת 2021 בתרחיש של חיסון מהיר בבנק ישראל צופים צמיחה של 6.3%, שיעור אבטלה רחב של 7.7%, גירעון של 8% ויחס חוב תוצר של 77%. בתרחיש הפחות אופטימי של חיסון איטי, בבנק ישראל צופים צמיחה של 3.5% בשנת 2021, שיעור אבטלה של 11%, גירעון של 11% ויחס חוב תוצר של 82%.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.