מחקר טוען: החיסון של אסטרהזנקה יעיל רק ב-10% נגד המוטציה הדרום אפריקאית

בעקבות המוטציות של נגיף הקורונה המתפשטות באירופה ובעולם בחודשים האחרונים, קוראים מומחים בבריטניה לראשונה לזנוח את היעד של השגת "חיסון עדר" מוחלט באמצעות חיסונים. הקריאות התפרסמו על רקע תוצאות ראשוניות ממחקר שהתקיים בחודשים האחרונים בדרום-אפריקה, שהעלה כי החיסון נגד קורונה של חברת אסטרהזנקה "אינו יעיל" במניעת מחלה הנגרמת כתוצאה מווריאנט זה, וכן מפרסומים של ביונטק-פייזר ומודרנה מהם עולה החשש ל"יעילות מופחתת" נגד מוטציה זו של הנגיף בבדיקות מעבדה.

עם זאת, המומחים מציינים כי חיסון רחב-היקף ככל האפשר של האוכלוסייה יהיה כרוך בהקלה משמעותית של העומס על בתי החולים. כמו כן, הם מציינים כי מבצע חיסונים מהיר עשוי לבלום התפרצויות משמעותיות של המוטציות במדינות מסוימות וכי לפי התוצאות החלקיות, ייתכן שהחיסונים הקיימים מגנים ממהלך מחלה קשה, גם אם לא מעצם המחלה עצמה או מהסיכוי להידבק ולהדביק בה. דבריהם מתיישבים עם תחזיות של מנכ"ל מודרנה, למשל, סטפן בנסל שהעריך בעבר כי ייתכן שמוטציות יתרחשו מהר יותר מקצב ההתחסנות של האוכלוסייה, ולכן הקורונה "תישאר איתנו לנצח".

המחקר הדרום-אפריקאי הינו ראשוני בלבד, וכלל כ-2,000 נסיינים צעירים יחסית, בגיל ממוצע של 31. מחציתם חוסנו בחיסון של אסטרהזנקה ומחציתם שימשו כקבוצת ביקורת. בקרב קבוצת המתחסנים נרשמה הגנה של 10% בלבד לעומת קבוצת הביקורת, פורסם הבוקר (ב'), מה שהופך את החיסון לבלתי-יעיל בקבוצת גיל זו במניעת תחלואה קלה עד בינונית, לפי החוקרים. פרופ' שאביר מאדחי מהאוניברסיטה הדרום-אפריקאית שהובילה את המחקר כי "אפילו אם המחקר היה גדול יותר, לא הגיוני שהיינו מקבלים יעילות גדולה יותר של החיסון, של 40% או 50%".

לדבריו, "מה שתוצאות המחקר מלמדות אותנו הוא שבקרב ציבור צעיר, עם מעט מאוד מחלות רקע כמו יתר לחץ דם או סוכרת, החיסון (של אסטרה-זנקה) אינו מגן מפני תחלואה קלה עד בינונית". עם זאת, אף אחד מהנסיינים לא אושפז בטיפול נמרץ או הלך לעולמו כתוצאה מהמחלה, והמומחים מקווים כי ייתכן שהחיסון הגן עליהם מפני מחלה חמורה יותר.

"נגיף הקורונה ימצא דרכים כדי להמשיך ולהתפשט באוכלוסיות מחוסנות"

המוטציה הדרום-אפריקאית אותרה כבר בשמונה מחוזות בבריטניה, והרשויות מנסות כעת לצמצם את התפשטותה על ידי בדיקות מסיביות במקומות שבהן היא אותרה, כדי לקטוע את שרשראות ההדבקה שלה. לעומתה, החיסון של אסטרהזנקה הוכיח יעילות של 75% נגד המוטציה הבריטית (מוטציית קנט), לעומת 84% נגד זן ווהאן שהוא המרכזי שהתפרץ ברחבי העולם בשנה האחרונה. מיליוני בני אדם בבריטניה חוסנו באמצעות החיסון של אסטרהזנקה עד כה.

פרופ' אנדרו פולארד מאוניברסיטת אוקספורד, שהיה שותף לפיתוח החיסון, אמר הבוקר (ב') בהודעה לעיתונות שפירסמה האוניברסיטה, כי המחקר הדרום אפריקאי "מאשר שנגיף הקורונה ימצא דרכים כדי להמשיך ולהתפשט באוכלוסיות מחוסנות. אבל החיסונים יוכלו להפחית את העומס על מערכות הבריאות על ידי מניעת מקרים חמורים של המחלה". בדרום אפריקה עצמה החליטו הרשויות להמתין עם מבצע החיסון בעזרת חיסוני הקורונה של אסטרהזנקה, בעקבות התוצאות הראשוניות של המחקר, עד להערכה מחודשת של המצב וקבלת נתונים מדויקים יותר בנוגע לתוצאות.

ברחבי העולם מתפשטות כעת שלוש מוטציות עיקריות של הנגיף - הבריטית, הדרום-אפריקאית והברזילאית. ייתכן שמוטציות אחרות אחראיות להתפרצויות שונות במקומות אחרים בהם לא מתקיים מעקב גנטי הדוק אחרי התחלואה, כפי שנעשה במדינות המתקדמות. חברות התרופות שפיתחו את החיסונים הקיימות כבר עובדות על חיסונים חדשים שיוכלו להתמודד עם הווריאנט הדרום-אפריקאי ואולי גם אחרים. השר הבריטי האחראי על מבצע החיסונים בממלכה, נאדים זאהאווי, קרא הבוקר ב"טלגרף" לציבור הבריטי לא לאבד אמון בחיסון של אסטרהזנקה, וכי "אפילו במקרים שבהם יש לו יעילות מופחתת במניעת הדבקות, הוא יעיל נגד מהלך מחלה קשה, אשפוז או מוות".