בדיקה עצמאית שערכה חברת MyHeritage, המפעילה את אחת המעבדות הגדולות בישראל לבדיקות קורונה (Covid-19), הראתה ירידה בעומס הוויראלי אצל מחוסנים שבכל זאת הפכו לחיוביים, לעומת לא מחוסנים. מידע זה לא היה ידוע בוודאות מתוך הניסויים הקליניים של פייזר ומודרנה, אם כי הוא בהחלט שוער.
בפוסט בפייסבוק שפרסם היום ד"ר יניב ארליך, הוא הסביר כיצד אספה החברה את הנתונים הללו מבלי לפגוע בפרטיות, מה מצאה ומהן בדיוק ההשלכות. ארליך הוא מדען ראשי ב-מיי הריטג' ופרופ׳ נלווה בבית הספר אפי ארזי למדעי המחשב של המרכז הבינתחומי. בנוסף, הוא עובד על סטארטאפ בהקמה בשם Eleven Therapeutics שמפתח תרופות Nucleic acid therapy באמצעות AI.
ארליך סיפר כי הבדיקות שמגיעות למעבדה אינן מסומנות כבדיקות של מתחסן או לא מתחסן, אולם מסומן תאריך הבדיקה וגיל הנבדק. החברה בחנה 1000 בדיקות חיוביות והשוותה את העומס הנגיפי בין הבדיקות. בחברה השוו בין שתי תקופות: בדצמבר 2020, אז כמעט ולא חוסן איש - לעומת ינואר 2021, אז חוסנו בעיקר בני 60 ומעלה ורק מעטים מן הצעירים יותר.
עבור הבדיקות שנערכו בדצמבר ויצאו חיוביות, העומס הנגיפי אצל בני ה-60 ואצל הצעירים יותר היה דומה. כלומר, זה כנראה לא המנגנון שגורם לתחלואה הקשה יותר אצל בני ה-60, אלא הפגיעות הגבוהה יותר שלהם לאותה כמות עומס נגיפי. לעומת זאת, עבור הבדיקות בינואר, העומס הנגיפי אצל בני ה-60 ומעלה היה נמוך יותר, והאפקט הלך וגדל ככל שעבר זמן. עבור הבדיקות שנלקחו בסוף ינואר, כאשר בני ה-60 שהתחסנו בתחילת החודש כבר השלימו 7 ימים מהמנה השנייה שלהם, ההבדל כבר היה מובהק.
אנחנו כבר יודעים מנתונים שנאספו בחודש האחרון בקופות-החולים ובמשרד הבריאות, שהחיסון כנראה מגן מפני הדבקה, אבל לא באופן מלא. אנחנו יודעים שהוא גם מפחית את שיעורי התחלואה בקרב מי שבכל זאת נדבק, וההשערה שזה קורה בגלל פחות עומס נגיפי, מאוששת על-ידי המחקר הזה. על-פי ההערכות, פחות עומס נגיפי משמעותו גם פחות הדבקה הלאה, כך שמי שמחוסן מגן על סביבתו. שוב, לא באופן מלא, אבל כן באופן יחסי. הנתונים עדיין לא מאפשרים לדעת כמה בדיוק, אבל ארליך מציין כי זוהו ירידות של בין מחצית לבין 95% מהממוצע אצל הלא מחוסנים.
ארליך סיפר בפוסט שלו כי הרעיון למחקר הגיע אליו בחלום. "חלמתי על הגרף ביום חמישי לפנות בוקר, ראיתי את עצמי מסביר את האנליזה הזו לצוות שלי. החלום הממשי הזה העיר אותי, ומיד התקשרתי אליהם כדי שיעבדו על זה, מאז אנחנו עובדים על זה נון-סטופ". את המחקר בפועל הובילה החוקרת אלה פטר.
התקווה, שעדיין יש לראותה מתממשת בשטח, היא כי אפקט ההכפלה הזה יהיה עוצמתי. הפחתה משמעותית של סיכון ההדבקה פעם ראשונה בקליטת הווירוס על-ידי כל אדם ופעם שנייה בפליטתו הלאה, יכולה להפחית משמעותית ובמהירות את שיעורי ההדבקה באזורים בהם חלק גדול מן האוכלוסייה מחוסן. האפקט הזה "נלחם" באפקט המוטציה הבריטית, שהגביר לאחרונה את שני הפרמטרים האלה.
"האופן שבו ישראל חיסנה את האוכלוסיה, קודם כל את בני ה-60 ומעלה ורק אחר כך את האחרים, הפך את הגיל לפרוקסי לא רע להתחסנות במהלך חודש ינואר", אומר ארליך בשיחה עם "גלובס". "התוצאות הללו מראות כמה כדאי להשקיע בחיסון גם של מי שלא נמצאים בקבוצת סיכון. אנחנו לא מגינים רק עליהם, אלא על כל סביבתם. ההגנה לא מושלמת, אבל כשעושים את השינוי ברמת האוכלוסיה, רואים השפעה ברמת בריאות הציבור".
במחקר קודם שערכה החברה, נצפתה עלייה בעומס הוויראלי בעקבות כניסת המוטציה הבריטית לארץ "אבל עכשיו אנחנו כבר לא רואים את זה", הוא אומר. "כנראה שמי שחולים במוטציה הבריטית נדבקים יותר בקלות והמחלה שלהם חזקה יותר, אבל הם לא משילים כמויות גדולות יותר של וירוס".
המחקר, כאמור, בוצע בקצב שיא. "ביום חמישי בבוקר התחלנו לאסוף את הדגימות. בחמישי בערב היום לנו את כל הנתונים ובמהלך סוף השבוע ניתחנו אותם. ביום ראשון כבר הוצאנו אותם לעולם. המדע היום נעשה בקצבים שלא הכרנו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
