האם ארצות-הברית יכולה להיות שוב גדולה?

מינקות ספגנו את תדמיתה של ארה"ב כארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, ערש הדמוקרטיה המודרנית, חזית הקדמה והטכנולוגיה ומי שהובילה את העולם במהלך כל המאה העשרים. לארה"ב זכויות רבות בהפיכת מיליונים בעולמנו לחופשיים יותר. גם על הבטחון והשגשוג הכלכלי הישראלי של העשורים האחרונים יש לתת קרדיט רב לארה"ב.

אך כל מי שחי בשנים האחרונות באמריקה והעמיק באורחות חייה ומערכותיה הבין (וגם לעיתים נדהם לגלות) עד כמה המערכות הבסיסיות של אמריקה הגדולה נשארו מאחור, עד כמה אינן יעילות ועד כמה הן בנויות לשרת את בעלי הממון, בעוד הרוב הדומם מסתפק בשירותים ברמה בינונית ומטה ונאלץ לשלם עבורם מחירים יקרים יותר מבכל מדינה מערבית אחרת.

מערכת הבריאות האמריקאית עולה לתושב פי 3 ממערכת הבריאות הישראלית, אך תוחלת החיים בארה"ב היא בין הנמוכות במערב. מדד יעילות הטיפול הרפואי שמפרסמת סוכנות "בלומברג" מציב את ארה"ב בתחתית הרשימה (מקום 55, מתחת לרוסיה ומעל ברזיל. ישראל אגב במקום ה-6). האמריקאי הממוצע משלם 10,246 דולר על בריאות (לעומת 3207 דולר בישראל) ומקבל תוחלת חיים ממוצעת של 78.5 שנים בלבד (לעומת 83 בישראל). העדר ביטוח בריאות ממלכתי מחייב אנשים לרכוש ביטוח בריאות פרטי ויקר. השכבות החזקות יקבלו ביטוח כזה ממקום העבודה, אך החלשות לא. מי שאין לו ביטוח, ונקלע לאשפוז או אפילו לידה, עלול להידרדר לחובות של עשרות אלפי דולרים, ולעתים גם לאבד את ביתו. כל אינטראקציה פשוטה של אדם עם רופא משפחה, שבארץ הייתה עולה שקלים בודדים, מגיעה בארה"ב לסכומים תלת ספרתיים.

חולי קורונה שמשתחררים מבתי החולים מוצאים עצמם עם חשבונות של עד עשרות אלפי דולרים. המערכת כה יקרה ובירוקרטית שבשנותי בארה"ב ראיתי לא פעם אנשים שנמנעים מללכת לרופא או להתאשפז.

פערים בחינוך ואין חוק פנסיה חובה

מערכת החינוך - הייתם מדמיינים מצב שבו אתם מתבקשים לתרום אלפי שקלים בשנה לביה"ס ושילדיכם הולכים לגייס כספים עבורו? תקצובם של בתי הספר הציבוריים בארה"ב לא מאפשר להם קיום והתלמידים נאלצים לצאת לרחובות ולמכור עפרונות או שוקולד כדי לגייס כסף. גם ההורים נאלצים לתרום מכספם ומזמנם כדי שבית הספר ישרוד. בבתיה"ס נוצרים מעמדות - הילדים שהוריהם תורמים יותר כסף זוכים ליחס מועדף, לעומת אלו שהוריהם תורמים פחות.

מי שמעוניין לשלוח את ילדיו לבית ספר פרטי, למשל בי"ס יהודי או אנתרופוסופי, ישלם 12,000-25,000 דולר בשנה לילד.

במערכת ההשכלה הגבוהה ישנם פערים אדירים בין האוניברסיטאות הטובות והנחשבות לבין הקולג'ים לפשוטי העם. בארץ אנחנו נוטים להתלונן על שכר לימוד של 3,200 דולר בשנה, ואילו בארה׳ב שכר הלימוד הממוצע הוא 24,000 דולר בשנה, ויכול להגיע עד 60,000 דולר. רובם של ההורים אינם יכולים לממן זאת, ולכן הסטודנטים לוקחים הלוואות ענק כדי לממן את הלימודים ומחזירים את ההלוואות עשרות שנים קדימה.

מערכת החיסכון לפנסיה היא וולונטרית. אין חוק פנסיה חובה שמחייב מעסיקים להפריש כספים לעובדיהם. במקומות העבודה הטובים מפרישים אחוזים בודדים, ובפחות טובים לא מפרישים בכלל. אין כמובן מה לדבר על השיטה הישראלית, שבה המעסיק מחוייב בחוק להפריש עבורינו לפנסיה מינימום של 12.5% והעובד עוד 6%. אמריקאי שלא יפריש לעצמו על חשבונו את אותם אחוזים משכרו, ימצא עצמו בגיל פרישה עם חסכונות דלילים שאינם מאפשרים חיים בכבוד. זו הסיבה לכך שמיליוני אמריקאים בגיל פרישה נאלצים למכור את ביתם ולעבור לחיות בקראוון בפאתי הערים.

גם התפיסה שהמשכורות בארה"ב גבוהות היא אשליה, שכן אם עליך להפריש משכרך את כל הסכום המיועד לגמלאות, ולשלם סכומי עתק לבריאות והשכלה גבוהה לילדים, אז מה נשאר בסוף?

אפשר לדבר עוד על תשתיות התחבורה שהיו המובילות בעולם בשנות ה-60, וכיום הן מתפוררות, מערכת משפט פוליטית, שיטת הממשל המסורבלת, שהייתה פאר היצירה לפני 200 שנה, והיום לא מאפשרת כמעט רפורמות שהכרחיות למאה ה-21, ועוד. החוב הממשלתי של ארה"ב לפני משבר הקורונה עמד על 106% מהתמ"ג (לעומת 60% בישראל). בעקבות משבר הקורונה העמיק מאוד החוב וכנראה יגיע ליותר מ-135% מהתמ"ג, מה שיקשה על ארה"ב להתרומם ולתקן את מערכותיה הקורסות.

לא פלא שארה"ב נכשלת במאבק בקורונה יותר מכל מדינה מערבית, לא פלא שהיא לא מצליחה לחסן את אזרחיה כנדרש.

הדברים כואבים לכל מי שארה"ב והעולם החופשי יקרים לליבו. העולם היום הוא עולם טוב יותר בזכותה של ארה"ב, וכישראלים עלינו להיות אסירי תודה לכל הממשלים שסייעו ונתנו לנו גב במשך עשרות שנים. כואב לראות את המעצמה, ידידתנו הטובה ביותר, שוקעת. נקווה שאמריקה Can be great again.

הכותב הוא מנכ"ל הקבוצה הפיננסית החברתית "עוגן" והיה בין השנים 2011-2015 מנכ׳ל Israeli American Council (IAC) בארה"ב