בוועדת הכלכלה קוראים להתגייס לעזרת חברות התעופה הישראליות

קריאות לעזרה לענף התעופה שוב יוצאת מכיוון ועדת הכלכלה - האם הפעם זה יעזור? בדיון שעסק במצבו הרעוע של ענף התעופה בעקבות המשבר המתמשך לא השתתפה שרת התחבורה מירי רגב, האמונה על הענף. היעדרותה קיבלה משמעות יתרה בדיון, כשלא ניתן מענה ממשרד התחבורה או מרשות התעופה האזרחית לפועלם לטובת הענף שתחת אחריותם. 

יו"ר איגוד הטייסים, קברניט מידן בר, פתח את הדיון בסקירה של הענף ובציפייה כי התעופה הישראלית לא תקופח אל מול תעופה בינלאומית. למשל, בהסכמי התעופה שנכרתים בין מדינות, כולל בהסכמים הנוכחיים מול מדינות המפרץ. בר הוסיף כי הענף דורש תכנון וודאות: "יש פה את חיל האוויר מהטובים בעולם, ולא יכול להיות שלא נצליח לשכפל את ה-DNA הזה לזרוע תעופתית אזרחית".

יו"ר הועדת, ח"כ יעקב מרגי, אמר בתגובה כי צריכה להיות תוכנית מסודרת של משרד התחבורה, בסיוע האוצר והממשלה, אלא שמי שיכול לקבל החלטה על הענף כאמור לא נכח בדיון.

רעיון שעלה בדיון ויושם כבר במדינות אחרות היה כי הממשלה תרכוש מבעוד מועד מחברות התעופה הישראליות כרטיסי טיסה עתידיים לנציגיה לעשור הקרוב. בהונג קונג, למשל, נעשה מהלך דומה, וכך הוזרם לחברות כסף מיידי לשוברים עתידיים המשקפים הנחה. קריאות אחרות שנשמעו היו למתן מענקים לחברות התעופה הישראליות, כפי שנעשה במדינות רבות, בהן גרמניה וארה"ב.

היו"ר מרגי דרש מהאוצר תוכנית סיוע מעבר למימון החל"ת לעובדי הענף. ההערכות שנשמעו הן כי עבור אל על, למשל, שיותר מ-5,000 מעובדיה מצויים בחל"ת מזה כמעט שנה, שילמה המדינה יותר מ-300 מיליון שקל.

רפרנט תעופה באגף התקציבים באוצר, חיים בורובסקי, התייחס להלוואה שצפויה אל על ליטול ואמר כי המדינה עשתה את חלקה בכל הנוגע להגדלת הסכום ושיעור הערבות. את ההלוואה בהיקף של 300 מיליון דולר בערבות מדינה בשיעור של 82.5% מתעתדת אל על להשלים בקרוב. זאת בעוד היא ממתינה בדריכות להכרעת בית הדין הארצי לעבודה באשר לערעור שהגיש ועד הטייסים בדרישה לבטל הסכם קיבוצי שנחתם במסגרת התייעלות בתנאי העסקתם. 

מנכ"ל אל על, אביגל שורק, אמר בדיון כי על החברה לסיים את עניין ההלוואה בשבועיים הקרובים ולהתקדם הלאה. לשאלת מרגי האם אל על השלימה את ההחזרים לנוסעים על טיסות שבוטלו, השיב שורק: "נחזיר". השימוש בלשון העתיד "הצית" את מרגי, שהבין שרבים טרם קיבלו את כספם חרף הזמן שחלף.

עוד אמר מרגי כי התנהלות האוצר והבנקים היא שערורייתית. לדבריו ,"האוצר מביא לפשיטת רגל של אל על, שמחזיקה בסכומי עתק של הציבור הישראלי". הוא אף קרא לרוכשי הכרטיסים לשקול התארגנות לתביעת ענק נגד החברה, ואמר כי "אולי צעד כזה יניע את האוצר להגיש לאל על את הסיוע הנדרש. הוועדה קוראת לשר האוצר, לנגיד ולמפקח על הבנקים להיכנס לעובי הקורה ולסיים את סוגיית ההלוואה לאל על בתוך חודש, וקוראת לממשלה לאשר מענקי עידוד השקעות הון לחברות התעופה".

מנכ"ל ארקיע, גדי טפר, ביקש לתת עדיפות לתעופה הישראלית לכשנתב"ג ייפתח.  מנכ"ל ישראייר, אורי סירקיס, ציין כי ההלוואה שהחברה קיבלה הייתה מתאימה למצב אחר לגמרי, וכי כעת צריך תוכניות סיוע חדשה. "הגיע הזמן שהעשייה שלנו תקבל מענקים", אמר סירקיס.

"לכל היותר יכולים לטפל ב-600 נכנסים ביום"

הדיון עסק גם בסגירת השמיים. נתב"ג סגור לתנועת נוסעים עד 20 בפברואר. כך, טיסות מסחריות אסורות לביצוע על-ידי חברות התעופה, אלא אם התקבל אישור מיוחד, כפי שצפויים לקבל טיסות להשבת ישראלים השוהים בארצות-הברית ובדובאי, וזאת בנוסף לטיסות היומיות מפרנקפורט. מדובר באלפי ישראלים שלא יכולים לשוב לישראל מאז שנסגרו השמיים ב-26.1.

מנהל המחלקה ליחסים בינלאומיים במשרד הבריאות, ד"ר אשר שלמון, אמר כי ההגבלות לתנועה אווירית נועדו להתמודד עם הווריאנטים השונים, ולנוכח רמות התחלואה שנשארו גבוהות חרף הסגר הארוך. חברי הכנסת שאלו את שלמון מדוע לא מחזירים את הישראלים שנתקעו בחו"ל. על כך הוא השיב כי כרגע יצאו טיסות לפרנקפורט, לדובאי ולניו יורק. "המסקנה היא שלכל היותר אנחנו יכולים לטפל ב-600 נכנסים ביום, כל עוד חובת המלוניות בתוקף, לכן יש הגבלה", ציין.

ד"ר שלמון הוסיף כי אם תהייה התארגנות מסודרת של נוסעים ממדינות נוספות, ניתן יהיה לאפשר הגעה. השאלה שעולה היא היכן ישוכנו השבים שמחויבים לבידוד במלונית, לאור מכסת המקום הקיימת בהם.

היו"ר מרגי סיכם את הדיון ואמר כי הוועדה רואה בתעופה נכס אסטרטגי שיש לשמרו ולטפחו, וכי הוועדה קוראת לממשלה ולמשרד התחבורה להודיע לה על תוכניות להגנה על חברות התעופה מפני קריסה. הוא הוסיף כי הוועדה סבורה כי צריך לעודד שימוש בחברות ישראליות בטיסות של עובדי מדינה, וקוראת לחשב הכללי באוצר לערוך מכרז לרכישה מרוכזת מראש של כרטיסי טיסה.