שיגעון גיימסטופ מציב רגולטורים הדוגלים בשקיפות בפני החלטות לא קלות

וושינגטון הגיבה במהירות לרכבת ההרים של מניית גיימסטופ וטירוף המסחר היומי, שתודלק ברשתות החברתיות וגרם לאנשים, לפחות על פי חלק מהדיווחים, לפתח טינה נגד שוק ההון והבורסות לניירות ערך.

ועדות מפקחות בסנאט ובבית הנבחרים של ארה"ב הכריזו על שימועים, רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) הבטיחה שתשרש כל עוול, ומשרד האוצר האמריקאי כינס את הרגולטורים הבכירים כדי לדון בתנודתיות השווקים של השבועות האחרונים.

בהיעדר עדויות לכך שאנשים ניסו לעשות מניפולציה בשוק, ייתכן כי לא יהיה לרגולטורים כל כך מה לעשות. אחד מעקרונות הליבה של רגולציה של השוק בארה"ב הוא שקיפות - לתת למשקיעים את המידע ולאפשר להם להחליט. הדרמה של גיימסטופ בהחלט הייתה שקופה.

"אתה יכול למכור לציבור זבל, כל עוד תאמר לאנשים: 'זה זבל, וזה יהיה אידיוטי לקנות את זה, אבל האם בכל זאת תרצה לקנות את זה?'" אמר הארבי פיט, לשעבר יושב ראש SEC.

נראה כי מה שקרה בשבועות האחרונים, הוא שגל עצום של סוחרי יום בבורסות ענו על השאלה הזו בחיוב - כך סבורים קובעי מדיניות אמריקאים בתפקיד ובדימוס. סוחרים יומיים, המתודלקים על ידי רשתות חברתיות כמו רדיט ואפליקציות מסחר כמו רובין הוד, הטיסו את מחירה של מניית גיימסטופ מ־18 דולר ל־483 דולר בתוך שלושה שבועות בלבד. מניית רשת משחקי הווידיאו, הנאבקת על קיומה, סגרה את המסחר ביום שישי האחרון במחיר של 63.77 דולר - ירידה של 87% מהשיא שאליו הגיעה ב־28 בינואר.

  

"להרשות לאנשים לגעת בתנור הלוהט"

"אני חושב שיש הרבה אנשים שלקחו סיכון גדול שהם לא באמת מבינים", אמר חבר בית הנבחרים ג'ים היימס (דמוקרט מקונטיקט), לשעבר בנקאי בגולדמן זאקס וכיום חבר בוועדת בית הנבחרים בנושא שירותים פיננסיים. "זה עצוב, אבל לעתים קרובות התרופה הכי טובה לסוג כזה של התנהגות היא להרשות לאנשים לגעת בתנור הלוהט ולהרגיש את עצמת הכווייה".

אחת הסיבות האפשריות לכך שרגולטורים מעדיפים לא לפעול, היא היעדר רצון פוליטי להגביל סחר שנעשה על ידי משקיעים קטנים. כשרובין הוד חסמה באופן זמני לקוחות ממסחר במניות גיימסטופ במהלך הטירוף, התלוננו הסוחרים היומיים על היעדר גישה חופשית לשווקים. ההפסדים העצומים שהמשקיעים הקטנים האלה גרמו לכמה קרנות גידור בכך שהעלו את מחיר המניה, נתפס כדמוקרטיזציה של השוק. כל ניסיון לפגוע בזה עלול לספוג ביקורת כאפליה לטובת וול סטריט.

"רוב האנשים מאמינים שאנשים במעמד בינוני, מהמעמד העובד, צריכים להיות מסוגלים להמר בשוק המניות", אמרה בראיון חברת בית הנבחרים האמריקאי מקסין ווטרס (דמוקרטית מקליפורניה), העומדת בראש ועדת השירותים הפיננסיים של בית הנבחרים.

"תשתית הליבה של השוק חזקה"

הקונצנזוס בקרב רגולטורים בינתיים הוא שהאפיזודה הזו לא חשפה בעיות ממשיות בצנרת של השוק. משרד האוצר האמריקאי הודיע ביום חמישי שרגולטורים מאמינים כי "תשתית הליבה של השוק חזקה". במשרד הודיעו שה־SEC בודק "האם נוהלי מסחר תואמים הגנה על משקיעים ושווקים הוגנים ויעילים", והרשות תפרסם דוח לגבי הגורמים המשפיעים על השוק.

ה־SEC כבר התערבה בעבר בשוק, כשהתגלו כשלים. אחרי "משבר הבזק" של 2010, כאשר המסחר בכמה מניות השתולל, הרגולטור עבד עם הבורסות כדי להטמיע מנגנוני ספיגת זעזועים בשוק, כולל "מנתקי זרם", המפסיקים סחר במניות מסוימות שהמסחר בהן נעשה תנודתי באופן קיצוני.

רגולטורים גם יודעים כי אף ששוק המניות משפיע על הכלכלה, אין לו את ההשפעה שיש לשוקי החוב, שגרמו למשבר הכלכלי של 2008, למשל. בועת הדוט.קום בסוף שנות ה־90 מחקה משווי המניות של משקי בית אמריקאיים כ-6.05 טריליון דולר בין הרבעון הראשון של 2000 לרבעון השלישי של 2002, לפי נתוני הפדרל ריזרב. המכירות המאסיביות גרמו למיתון, אבל הוא היה קל יחסית.

"שוקי ההון נדבקו בקדחת הקזינו"

רגולטורים ומחוקקים צפויים להתמקד בשני תחומים: המערכת המאפשרת למשקיעים לסחור במניות ללא תשלום עמלות, והאפליקציות דמויות המשחקים ואתרי הרשתות החברתיות המעודדים אנשים לסחור. "העובדה ששוקי ההון שלנו נדבקו בקדחת הקזינו הזו, היא משהו שיש להילחם נגדו", אמר חבר בית הנבחרים בראד שרמן (דמוקרט מקליפורניה), יו"ר תת-הוועדה הממונה על הגנת משקיעים ושוקי הון. שרמן רוצה להקים מכשולים רגולטוריים לסוג ה"פרסים הפסיכולוגיים" שמעניקות למשתמשים אפליקציות כמו רובין הוד, כמו למשל, גרפיקה של קונפטי לאחר סגירת עסקאות מסוימות.

הרשות לתקינת התעשייה הפיננסית בארה"ב - גוף שהוקם על ידי התעשייה ומפוקח על ידי SEC - הודיעה שהיא מתכוונת לבחון לעומק סוחרים המציעים חוויות השקעה, שהן "דמויות משחק". במכתב שנשלח לחברות למסחר בבורסה לגבי תוכניות הבדיקה של הרשות, נכתב כי היא מתכוונת לבדוק איך סוחרים המשתמשים בכלים כאלה מגלים סיכונים לגבי השקעה ללקוחות, ואיך הם מאשרים ללקוחות אלה אופציות מסחר, שכנראה הן מה שגרם לתנודות הקיצוניות של גיימסטופ.

ווטרס אמרה שהיא מתכננת לנצל את השימוע שייערך ב־18 בפברואר, כדי לבדוק את הסידור המכונה payment-for-order-flow , שעל פיו חברות עושות שוק כמו Citadel Securities משלמות לרובין הוד כדי שתנהל את הסחר של לקוחותיהן. מבקרים של הנוהג הזה אומרים כי הוא מעוות את התמריצים של סוחרים בבורסה ומעודד אותם למקסם הכנסות על חשבון הלקוחות. סוחרים אומרים כי התוצאה של הסידור הזה היא שמשקיעים מקבלים מחיר טוב יותר.

המינוי המיועד של הנשיא ג'ו ביידן לראשות SEC, גארי גנסלר, יכול לעזור להטביע את חותמו על השוק על ידי בחינה מקרוב של העסק של רובין הוד ועסקאות payment-for-order-flow שהחברה חותמת עליהן. גנסלר היה עד לאחרונה מרצה בענייני חדשנות בתחום הפינטק במכון הטכנולוגיה של מסצ'וסטס, וזה יכול להשפיע על היחס שלו לעלייתן של אפליקציות מסחר זולות ופשוטות לשימוש. ב-SEC משבחים פעם אחר פעם את סידור payment-for-order-flow כטוב למשקיעים, ובעבר הנוהל נבחן גם בקונגרס, אבל הפיקוח לא השתנה בהרבה.

חברת Citadel Securities, אחד התאגידים שמרוויחים הכי הרבה מהסידור הזה, נהפכה לכוח פוליטי משמעותי. בעלי החברה, המיליארדר קנת' גריפין, היה התורם השלישי בגודלו מבחינת היקף התרומות לקמפיינים של המפלגה הרפובליקנית בבחירות של 2020, לפי נתונים שנאספו על ידי המרכז לפוליטיקה מגיבה. 

הסנאטור פט טומי מפנסילבניה, הרפובליקני הבכיר בוועדת הבנקים של הסנאט, שיבח את השיטה המאפשרת מסחר בחינם כ"מדהימה" לסוחרים קטנים.  "אם למישהו יש בראש מודל טוב יותר איך אפשר להוציא זאת לפועל בעלויות נמוכות תוך שמירה על נזילות, כולי אוזן", אמר טומי בראיון. "אבל יהיה קשה להמציא דבר כזה, בהתחשב ביעילות שבה השווקים פועלים כעת".