הצמיחה הפנומנלית בשווי של סטארט-אפים ישראלים צפויה להמשיך לפחות במחצית הראשונה של 2021, כך אומר גידי שלום בנדור, מנכ"ל חברת הערכות השווי והייעוץ הכלכלי S-Cube מבית IBI Capital.
"ברבעון הרביעי של 2020 ראינו עלייה משמעותית מאוד בהערכות השווי של חברות שצמחו לשיא. זאת מגמה שאפילו מתעצמת ברבעון הראשון השנה עם עלייה של מאות אחוזים בשווי, כשחברות שגייסו בעבר כסף לפי שווי של 200 מיליון דולר פתאום מגייסות לפי מיליארד דולר. לפעמים השווי קופץ פי ארבעה אפילו מבלי שקרה בחברה משהו חדש, לא בפעילות העסקית ולא מבחינת פריצת דרך טכנולוגית כלשהי", אומר שלום בנדור. "אני מעריך שמדובר במגמה שנראה ממשיכה לפחות עד לרבעון שני, אחר כך אין לי כבר דרך לומר".
שלום בנדור אמר את הדברים בשיחה עם "גלובס" בעקבות כנס שערכה אתמול S-Cube יחד עם פירמת עורכי הדין מיתר. בכנס הוצגו נתונים על השינויים בשווי של סטארט-אפים ישראליים ב-2020, בהתבסס על עסקאות ששני הגופים היו מעורבים בהם. לפי נתוני מיתר, כ-91% מסבבי הגיוס ב-2020 היו סבבים עולים, כלומר כאלו שבהם השווי של הסטארט-אפ הישראלי היה גבוה יותר מאשר בגיוס קודם.
צמיחה מטאורית במיוחד בסטארט-אפים בשלב מתקדם
ב-S-Cube זיהו כי התופעה של צמיחה מטאורית בשווי בלטה במיוחד בהשקעה בסטארט-אפים בשלב מתקדם. כך, למשל, השווי החציוני של חברות בסבב גיוס D ומעלה עמד על 216 מיליון דולר ב-2020, לעומת 126 מיליון דולר ב-2019. בסבבים מוקדמים יותר תופעה זו בלטה פחות ובסבב C דווקא הייתה ירידה בשווי של חברות ב-2020 לעומת שנה קודמת. השווי של סטארט-אפים ישראלים זינק במיוחד בחצי השני של 2020, כאשר ברבעונים השלישי והרביעי השווי החציוני של חברה שיצאה לגיוס עמד על מעל 62 מיליון דולר, בהשוואה ל-21 מיליון בלבד ברבעון השני.
לא קשה למצוא דוגמאות מהזמן האחרון לצמיחה מטאורית בשווי של סטארט-אפים בוגרים. רק אתמול הודיעה חברת הסייבר ארמיס על גיוס לפי שווי של 2 מיליארד דולר, לעומת שווי של 1.1 מיליארד בינואר 2020. חברת הפינטק מליו הוערכה באוגוסט שנה שעברה ב-700 מיליון דולר, ובחודש שעבר כבר ב-1.3 מיליארד דולר. היזמים טוענים תמיד כי העלייה בשווי תואמת את ההכנסות הצומחות בעקבות ביקוש לשירותים דיגיטליים בקורונה, אך מכיוון שמדובר בחברות פרטיות שלא מדווחות על התוצאות רשמית קשה לבדוק טענה זאת.
לשלום בנדור יש הסבר אחר לצמיחה הזו בשווי, שלא מחוברת תמיד לתוצאות של החברה: הכסף הגדול שממשלות מזרימות לשוק בתוכניות סיוע כלכלי שונות. "כאשר ממשלות מדפיסות כסף גדול מתוך רצון גדול לעזור לעסקים במשבר, אז הכסף הוא כמעט לא פקטור", הוא אומר. "השווי ימשיך להיות גבוה כל עוד הדפסת הכסף תמשיך מצד אחד ותימשך הפצת החיסונים בעולם מצד שני".
לדבריו, מכיוון שעדיין מדובר בתקופת משבר תנודתית, המשקיעים מעדיפים לשים את הכסף על חברות בשלב מתקדם יותר מבחינת בשלות עסקית, מתוך הנחה שהן מסוכנות פחות. רק שבפועל הסיכון בהשקעה בסטארט-אפים בשלבי צמיחה לא נמוך אף פעם.
דודי פרוכטמן, שותף במיתר מסר כי "על אף התהפוכות הרבות שחווה העולם בשנת 2020 וחוסר הוודאות הגדולה שאפיינה אותה, 2020 הוכיחה עצמה בסופו של יום כאחת השנים הטובות ביותר שחוותה תעשיית ההייטק הישראלית. למרות הקיפאון היחסי ברבעון השני של השנה, שבה משקיעים ישבו על הגדר בעוד מדינה אחר מדינה נכנסה לסגר כולל, ברבעון השלישי, ואף יותר מכך ברבעון הרביעי, עולם השקעות ההון בארץ נסק למרומים, בעידוד המעבר לעבודה מרחוק ואימוץ הטכנולוגיות החדשות והשיאים אליהם הגיע שוק ההון האמריקאי. במבט כולל, על אף השפעות הקורונה, ראינו עלייה של כ-15% במספר העסקאות האבסולוטי בשנת 2020 ביחס לשנת 2019 (שאף היא בתורה היוותה שנת שיא) וכן המשך למגמת עליות שוויי החברות בגיוסים וסכומי ההשקעה אותן ראינו בשנים האחרונות.
אלו כמובן חדשות מצוינות לסטארט-אפים הישראליים. בעוד שהמשך המגמה תלוי במידה רבה בהשפעת הקורונה על השוק הגלובאלי ובהמשך הסנטימנט החיובי בשווקים הפיננסיים העולמיים, השנה האחרונה הוכיחה שאף בעתות משבר תעשיית הטכנולוגיה הישראלית ממשיכה לככב ואנו מאמינים שמגמה זו תמשיך ביתר שאת גם בעתיד הנראה לעין".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.