סוס טרויאני או הזדמנות? הבנק שלי הפך לדפדפן

סוס עץ ענק עומד מול החומות המבוצרות. זוהי מתנת ניצחון לתושבים. השערים נפתחים. הסוס מוכנס והציבור חוגג. בלילה נפתחת דלת סתרים ומתוך החלל שבתוך סוס העץ, יוצאים חיילים יוונים וכובשים את טרויה. החגיגה נגמרה.

הנחיות ה-PSD2 ודומותיהן בעולם, מחייבות את הבנקים לאפשר לגורמי צד שלישי - חברות פינטק ואולי בנקים אחרים - להשתמש במאגרי המידע שלהם ולהעניק שירותים מתחרים ללקוחות הבנק המארח בעל כורחו. האם הרגולטורים פוגעים במהלך זה בבנקים? האם הבנקים נאלצים לפתוח את החומות ולחגוג את כיבושם על ידי המתחרים? התשובה היא: לא.

בתנאי הסביבה של הבנקאות הפתוחה כניסתם של מתחרים בדמות שירותי פינטק קטנים אינה בבחינת סוס טרויאני. הכנסה יזומה ומתוכננת של מתחרים אל פלטפורמה מוכנה ומובנית של הבנק המארח לא תפגע בבנק, אלא תוכל לסייע לו להרחיב את המודל העסקי, להוסיף מודל רווח ולעדכנו לתקופה הדיגיטלית.

בעולם קיימות כבר דוגמאות לבנקים הפותחים את דלתותיהם בפני שירותים חיצוניים. בספרה המעולה של סבטלנה ברנוב "בנקאות ללא בנקים" שיצא לאור ב-2019, המחברת סוקרת דוגמאות רבות של פלטפורמות מסוג זה. בנקים חדשים (Neo-Banks) ברובם, מפעילים צורות שונות של אירוח. "שוק השירותים החיצוניים" שמפעיל סטרלינג הבריטי הוא דוגמה לצירוף גלוי של חברות חיצוניות, מבלי להסתיר ומבלי להטמיע את קיומן במערכת של סטרלינג. סטרלינג עובדת, בין היתר, עם שירות הפיקוח והמרת הפנסיות Pension Bee, עם שירות העזר לחברות הביטוח Kasko, ועם פלטפורמת ההשקעות Wealthsimple.

בניגוד לגישת הסופרמרקט המאפיינת את סטרלינג, לבנק החדש N26 ולבנק החדש רבולוט (Revolut) גישה שונה. הם אינם מאפשרים כניסה מסיבית ופתוחה לתוך הפלטפורמה שלהם, אלא בוחרים את השירותים הטובים בתחומם ומשלבים אותם, באופן בלתי נראה, כחלק ממגוון השירותים שהם מציעים. בכך הם יוצרים חווית משתמש אחידה, חלקה, אך גם עשירה.

דוגמה למודל ביניים הוא המודל שמציעה פלטפורמת העזר (שאינה בנק במובן המקובל) InvestUP. זוהי פלטפורמה המאגדת בתוכה פלטפורמות מימון המונים שונות. מטרתה של InvestUP היא להקל על מלווי הכסף, לאתר עבורם את הלווים המתאימים, לפצל את סכום ההלוואה בין הפלטפורמות השונות ולמטב את ההלוואות באופן אוטומטי באמצעות Robo-Advisor ייעודי שיצרה. היא יוצרת חווית משתמש טובה, כוללת גיוון ופתיחות החשופים למשתמש, אך גם אינטגרציה וערך מוסף ללקוח. בכך היא יוצרת מודל עסקי חדש ויצירתי.

ניתן לייצר מודלים עסקיים נוספים באמצעות תרגיל חשיבה המשווה את הבנק החפץ בשינוי לאחת הפלטפורמות של ענקיות האינטרנט. לצורך העניין נדמיין את הבנק שלנו מתפרק ממבנהו העסקי ובונה את עצמו מחדש לפי עקרונות הפעולה של ...... דפדפן כרום.

חווית הגלישה בכרום כוללת שימוש חינמי בשירותי הדפדפן, כניסה באמצעות זיהוי אחיד הפותח פתח לפלטפורמות נוספות של החברה, ויכולת לבחור אלפי אפליקציות ייעודיות המשתלבות בתוך המסגרת של הדפדפן, כאשר כרום מאפשר למפתחי האפליקציות כמה אופני מוניטציה מוסדרים. במקרה זה, כניסה לשירותי הבנק תעשה באמצעות סיסמה קבועה שתאפשר ללקוח להשתמש בכלל השירותים; שירותי הליבה של הבנק כגון חשבונות עו"ש (המקבילים לשירות הגלישה של כרום) ואוסף שירותים חיצוניים המוסדרים בתוך מסגרת הבנק (המקבילים לאפליקציות שמשולבות בכרום).

מבנה מדומיין כזה יכול לאפשר לבנק ליצור שוק גדול של שירותים שהוא אינו מספק ולשלב בתוך שוק זה שירותים חדשים שירצה להוסיף. למעשה, הבנק הדפדפן יוכל לשבור את האבחנה בין העיסוק הפיננסי בלבד המגדיר אותו ולהוסיף שירותים נלווים הנושקים לשירותים הכספיים. שותפויות ביטוחיות, שותפויות רפואיות ותיירותיות תוכלנה להעשיר את הצע השירותים של הבנק הפלטפורמי.

אם נמשיך עם דימוי הדפדפן של כרום, המשתמש נכנס אל הפלטפורמה ה"דפדפנית" - בנקאית שלו דרך שער כניסה אחד, באמצעות הקלדת מספר החשבון והסיסמה. הוא מטפל בענייני החשבון השוטף באמצעות המסגרת הבנקאית הרגילה של הפלטפורמה, אבל יכול להרכיב לתוכה בקלות, במהירות, וללא צורך בתהליכים מסובכים, אפליקציות עזר הנמצאות בחנות האפליקציות של הבנק "הדפדפן". ביטוח טיסה לחו"ל, ביטוח רכב - ישתבצו ישירות לתוך המערך הכללי של הלקוח. כל הטיפול בדיווחים, בתביעות ובזיכויים נעשה ישירות מהאפליקציה לבנק הדפדפן והוא שקוף לחלוטין ללקוח. באופן דומה יוכלו להשתבץ במערך הדפדפני גם אפליקציות של קופות חולים ואפילו הזמנת אתרי תירות.

שער הכניסה שגוגל מציעה למשתמשים בשירותי צד ג' לא פגע בה, ולא הקטין את רווחיה, אלא להפך. כל הצדדים מרוויחים מהעסקה הזו - גוגל, ששומרת את המשתמשים קרובים אליה ויודעת להפיק מהם רווחים באמצעים אחרים (אחסון, פרסום ועוד), הלקוח, שגוגל מהווה עבורו "תעודת ביטוח", שירות אבטחה וכספת סיסמאות, ומפתחי התוספים והאתרים, שלא צריכים לפתח אפליקציות, דפדפנים ושירותי קצה מורכבים. כל זה נכון לגבי הבנק העתידי.

נראה שבניגוד לסיפור הטראגי של טרויה, בסוס העץ של הבנקאות הפתוחה לא מסתתרים חיילי אויב, אלא שותפים חדשים שיכולים לחזק את העיר ולסייע לה לפרוח לטובתם המשותפת.

 ** הכותב הוא הוא דוקטור לפילוסופיה של הכלכלה, עוסק בלימודי עתידים בתחום הפיננסי. לימד במשך שנים בבתי הספר לכלכלה ולמינהל עסקים במכללה למינהל. מרצה ויועץ בתחום הפינטק