מדינת ישראל צריכה להיגמל מפחם, ויפה שעה אחת קודם

לאחרונה פרסם אמיר פוסטר, מנכ"ל איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז, טור דעה כועס  על כך שלא סוגרים את תחנות הכוח הפחמיות הפועלות בישראל כבר היום.

מוסכם - מדינת ישראל צריכה להיגמל מפחם, ויפה שעה אחת קודם.

אומנם, הכעס של פוסטר מוצדק, אבל במקום להפנות אצבע מאשימה כלפי הגורמים האחראיים באמת - מקבלי ההחלטות של מדינת ישראל, בחר פוסטר להשתלח בארגוני הסביבה ובציבור הרחב אשר לטענתו לא פועל מספיק להבטיח את סגירת התחנות הפחמיות.

לדידו של פוסטר, דוח המפל"ס (מרשם פליטות לסביבה) שפורסם בספטמבר אשתקד היה צריך להוציא את הציבור לרחובות ולא להתיר אותו אדיש והוסיף כי ארגוני הסביבה לא העניקו לנתונים בדו"ח את ההכרה הציבורית המגיעה להם.

כנראה שלתעשיית הגז שפוסטר מייצג, נמאס כבר לחכות לפריצה הגדולה של הגז למשק הישראלי.

את הפריצה הזאת הבטיחו להם עוד בשנת 2009 כאשר גילו את מאגרי הגז הגדולים מול חופי ישראל.

הבטיחו להם את משק האנרגיה בכללותו - חשמל, תעשייה, תחבורה.

אבל במדינת ישראל כמו במדינת ישראל, הדברים לוקחים זמן. ועם הזמן, המציאות משתנה.

עברו למעלה מ-10 שנים מאז שגילו את הגז. בעשור הזה בתחום של אנרגיות מתחדשות טכנולוגיות התפתחו והתקדמו, והמחיר של אנרגיות מתחדשות ירד משמעותית (בשונה ממחיר הגז) והעולם התקדם במיוחד לאור משבר האקלים.

אז נכון, התעשייה (ברובה) לא עברה לגז ובתחום התחבורה הבינו מזמן שהחשמל הוא העתיד ושגז הוא הדלק של העבר.

אמנם גז עדיף מפחם ודלקים מזהמים יותר אבל לא ניתן להתעלם מכך שגז "טבעי" הוא דלק פוסילי פולט ומזהם (וכך גם עולה מדו"ח המפלס).

כן, דלק הוא העבר.

לכן, ארגוני הסביבה פועלים יום יום להבטיח את תפקידו של הגז - כדלק מעבר לקראת משק אנרגיה בר קיימא וכי אותה תקופת מעבר תהיה קצרה עד מאוד.

אל תטעו - 70% מהחשמל המיוצר בישראל היום מופק מגז.

ובכל זאת עולה מדבריו של פוסטר שעדיין יש לתעשיית הגז טענות.

ומעבר לטענות, מסתבר שיש להם גם תלונות כלפי ארגוני הסביבה והציבור אשר לדעתו של פוסטר - ישן בעמידה - ולא עושה מספיק כדי לסגור את הפחמיות המזהמות.

תמוה, הרי ברור שמה שרוצה מנכ"ל איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז "הסביבתי" הוא שיסגרו את הפחמיות ובמקומם יוקמו תחנות גזיות חדשות שייקבעו לעוד שנים רבות את התלות של המשק הישראלי בגז.

לדבריו של פוסטר: "השיח על הסביבה מאוד ער ותוסס, ומצד שני, סדרי העדיפויות הם תמוהים בלשון המעטה."

אבל לארגוני הסביבה ולנו באדם טבע ודין (או כפי שפוסטר מכנה אותנו "ארגונים המכנים עצמם "סביבתיים") יש חזון, ראייה ארוכת טווח ודאגה לדורות הבאים בנוסף לרצון להגן על בריאות הציבור היום.

מבחינתנו היום שאחרי הוא חלק משמעותי מהחישוב. וכן קביעת יעדים להפחתת פליטות ומעבר לאנרגיות מתחדשות בעוד 10, 20 או 30 שנה הוא מה שהביא להחלטה לסגור את הפחמיות.

באשר לרצון של תעשיית הגז להקדים את סגירת הפחמיות - אנחנו אתכם במאבקכם הצודק.

כל השאר, טעון שיפור.

הכותבת היא ראש תחום כלכלה סביבה ומשאבי טבע באדם טבע ודין