ביום שאחרי הקורונה: איך מפחיתים את יוקר המחיה?

בימים אלה שוקדים במשרדי הממשלה על תוכניות לשיקום הכלכלה שנפגעה במשבר הקורונה. לצערנו, האבטלה הגבוהה לא תרד כל-כך מהר, ומשפחות שקרסו כלכלית בתקופת המשבר ימשיכו לסבול מיוקר המחיה הגבוה בישראל. ההצעה לממשלה היא פשוטה: תתחילו בשחרור היבוא. זו דרך פשוטה וקלה יחסית שתוביל להגברת התחרותיות והורדת מחירים, באופן שיתרום לצמיחה ולשגשוג של כולנו.

הכלכלה הישראלית היא מהריכוזיות ביותר בעולם החופשי, עם מספר המונופולים המוכרזים הגבוה ביותר מבין המדינות המפותחות החברות ב-OECD. הריכוזיות הזו מורגשת במיוחד בתחום היבוא - מספר קטן של יבואנים גדולים וחזקים, ששומרים על מחירים גבוהים במוצרי בסיס המיובאים לישראל, כמו מוצרי טואלטיקה ומוצרי חשמל ביתיים. שחקנים חדשים מתקשים להיכנס לענפי היבוא בגלל החסמים הרבים, ובכללם בירוקרטיה מייגעת ויקרה.

אחד החסמים המרכזיים הוא בדיקות התקן המבוצעות על-ידי מכון התקנים. מאות מוצרים נתקלים בדרישות ישראליות ייחודיות לבדיקות שונות ומשונות, במקום התהליך המקובל בעולם המפותח, המבוסס על תצהירים ובדיקות מדגמיות. מוצרים רבים, מדלתות ומזגנים ועד צעצועים ומוצצים, תקועים זמן רב בנמל בגלל דרישות אלה, ומחירם עולה.

בדיקות מכבידות אלה הן המצאה ישראלית שראשיתה בקום המדינה, ותפקידן כפול: הן כמובן מיועדות לשמור על הבטיחות שלנו, אבל באופן היסטורי הן נועדו גם להקשות על היבוא כדי לשמור על התעשייה המקומית.

השיטה הזאת עולה לנו ביוקר. לפי הערכת משרד הכלכלה, העלויות הישירות והעקיפות של בדיקות היבוא מגיעות לכ-400 מיליון שקל בשנה, המוטלים על הכלכלה והצרכנים. הבדיקות מדללות את מגוון המוצרים הנמכרים בארץ ופוגעות בתחרות. כי כשקשה לייבא, מוצרים חדשים וחדשניים פשוט לא מגיעים.

לובי 99, הלובי הציבורי, נרתם למאמץ להילחם במונופולים ביבוא דרך הורדת חסמים ועידוד התחרות. הלובי הציע למשרד הכלכלה להחיל הקלות על יבוא מוצרי צריכה בסיסיים כמו מוצרי היגיינה נשית, שואבי אבק, קונדומים ועוד.

הבשורות הטובות: ההצעה התקבלה ונכללה ברפורמה של משרד הכלכלה, שמציעה להעביר כ-150 מוצרים מיובאים למסלול בדיקות מקל ויעיל יותר. הבשורות הרעות: מאז פרסום הרפורמה להערות הציבור ביולי 2020, היא לא התקדמה.

השינוי הבירוקרטי הפשוט הזה יביא לירידה משמעותית במחירים של מוצרים רבים. לדוגמה, בניתוח מדגמי שערכנו על המוצרים שנכללו ברפורמה, גילינו כי מחירם של טמפונים, קונדומים ומוצרי חשמל ביתיים כמו סירי לחץ או בלנדרים, גבוה בעשרות אחוזים ביחס למדינות מפותחות אחרות.

רוב המוצרים שנכללו ברפורמה של משרד הכלכלה אינם מיוצרים בישראל כלל, כך שהרפורמה לא צפויה לפגוע בתעשייה המקומית, אלא רק להקל על כניסת יבואנים חדשים לשוק, דבר שיגביר את התחרות ויוריד מחירים.

העיכוב בקידום הרפורמה כנראה מושפע מהקמפיין המתוקשר של מכון התקנים, ששכר את שירותיה של אחת מחברות הלובי הגדולות בארץ. המכון מנסה להפחיד את הציבור בטענה כי הרפורמה תאפשר יבוא מוצרים לא בטיחותיים. כמובן שטענה זו אינה נכונה. הרפורמה בסך-הכול מבקשת להשוות את דרישות בדיקות היבוא של ישראל לסטנדרט בשאר העולם המפותח.

מכון התקנים הוא גוף סטטוטורי חשוב, שתפקידו לוודא את התאמת המוצרים לתקן שהמדינה קבעה עבורם. אולם במקרה הזה, האינטרס של המכון אינו זהה לאינטרס של הציבור. המכון מרוויח חלק ניכר מתקציבו מהתשלומים שהוא מקבל עבור בדיקות תקן של מוצרים מיובאים. אם הרפורמה תקודם, הוא צפוי להפסיד כ-150 מיליון שקל בשנה, כ-40% מתקציבו, בגלל צמצום כמות הבדיקות.

חשוב להבהיר שההגנה על בטיחות הציבור היא תמיד השיקול העליון. הרפורמה לא מפחיתה את רמת הבטיחות אלא רק את הסבך הבירוקרטי, שהוא ייחודי לישראל ופוגע בציבור הצרכנים. זאת ועוד, על-מנת להפיג חששות, משרד הכלכלה החליט לא לכלול ברפורמה מוצרים רגישים, כמו צעצועים וציוד תינוקות, עד ששיטת הבדיקות החדשה תוכיח את עצמה.

במקום משטר בדיקות מייגע שמעכב את הסחורות בנמל, לעתים למשך שבועות, ישראל יכולה להסתמך על הבדיקות שנעשות במדינות המקור ולבנות מערך של פיקוח ואכיפה בחנויות, ולא בנמל - שוב, כמקובל באירופה ובארה"ב.

הגיע הזמן למערך בדיקות חכם ויעיל, שדואג לבטיחות אזרחי ישראל, אך גם למחירים שמשלמים הצרכנים. כך נצליח סוף-סוף להפחית את חסמי היבוא ולהגביר את התחרות ואת המגוון של המוצרים המיובאים. זו הדרך להביא לסוף עידן המונופולים ולהוריד את יוקר המחיה.

הכותבת היא מנהלת תחום ממשלה בלובי 99