תומר ראב"ד, מנכ"ל חברת ביקום, מתכונן לדיון שייערך בשבוע הבא בבג"ץ. בזק, החברה הבת של ביקום, תבקש מהמדינה לבטל את ההפרדה המבנית. המהלך, שבבזק מפנטזים עליו כבר שנים רבות, יאפשר לחברה למזג לתוכה את החברות הבנות ולשפר דרמטית את התוצאות הכספיות.
ראב"ד הוא הנציג של קרן ההשקעות סרצ'לייט, שרכשה את השליטה בבזק בדצמבר 2019. בראיון ראשון מאז הרכישה הוא מדבר על מערכת היחסים עם הרגולציה, הפרידה הצורמת משלמה רודב וגם על האפשרות שחברת התקשורת הגדולה בישראל תחזור לחלק דיבידנד.
לפני שנדבר על אתגרי העתיד, בוא נתעכב רגע על אירוע חריג שהתרחש בבזק בינלאומי. בגלובס חשפנו שלחברה הייתה כמות גדולה של לקוחות לא פעילים ששילמו לה. משרד התקשורת דרש מכם להפסיק את זה ונאלצתם לבצע מחיקה של מאות מיליוני שקלים. אתה מרוצה מהטיפול שלכם בפרשה?
"התחלנו לטפל בנושא לפני ההתערבות של משרד התקשורת, אבל יכולנו לטפל בכך עוד קודם".
בשבוע הבא יש לכם דיון בבג"ץ לגבי ההפרדה המבנית. מה יקרה אם העמדה שלכם לא תתקבל?
"נצטרך להחליט מה אנחנו עושים עם yes. חברות טלוויזיה בעולם מפסידות כסף וחברות תקשורת מחזיקות אותן כדי שיוכלו למכור חבילות טריפל - שכוללות טלפון קווי, סלולרי וטלוויזיה. אני רוצה ש-yes תהיה מאוזנת, אבל הכול תלוי במה שיחליט משרד התקשורת".
ראב"ד חי בניו יורק במשך עשור ועבד כבנקאי השקעות. הוא הצטרף לסרצ'לייט במהלך הניסיון של הקרן לרכוש את בזק, עוד לפני שתיק 4000 הגיע לעולם.
מה סרצ'לייט חיפשה בבזק?
"סרצ'לייט החלו להתעניין בבזק ב-2013, כאשר הבינו שבעקבות חוק הריכוזיות משהו יקרה כאן. ב-2017, עוד לפני שפרצה הפרשה (פרשת הרשות לניירות ערך שהובילה לחקירה בתיק 4000, ג"פ) הם פנו לשאול אלוביץ' והוא לא רצה למכור ובזה זה נגמר. ב-2018, אחרי שהפרשה פרצה, הם ראו שיש שוב הזדמנות ופנו אליי כדי לנהל עבורם את המשא ומתן".
איריס ושאול אלוביץ, משפט נתניהו / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS
מה הם מצאו בחברה?
"סרצ'לייט מאוד התלהבו מבזק ומהפוקוס בישראל. צריך לזכור שרוב המנהלים בקרן הם יהודים. הם מייעדים סכומים גדולים להשקעות בישראל, בין אם מדובר בבזק או בין אם אלה חברות אחרות שלא קשורות לבזק. אבל אין שום מצב שנעשה עסקאות בעלי עניין. זו לא הכוונה שלנו. אם נשקיע זה יהיה בחברות טכנולוגיה, אבל לא בחברות שקשורות לטלקום.
"מה שתפס אותנו זה שאין מצב שבמדינת עולם מערבי, תשתיות התקשורת יישארו ככה. סרצ'לייט הכירה את זה מהניסיון שלה בעולם. ויש חברה אחת בשוק שיכולה לעשות זאת וזו בזק. מי שצריך להבין - יבין את זה, הצרכנים וגם הרגולטור".
על הרגולציה
"הסיכון הכי גדול"
לפי התפיסה של סרצ'לייט, ברגע שבזק תיכנס לתחום הסיבים האופטיים השווי שלה יעלה?
"גם מעלה את הערך בעיני המשקיעים וגם מעלה את ההכנסות. לראות רווחיות לוקח שנים, כי זה עניין של השקעות שלוקחות זמן, אבל יש בזה המון ערך. זה מוצר שאי אפשר בלעדיו ואין לך אף חברה בישראל שיכולה לספק את המוצר הזה. אנחנו נגיע למיליון בתי אב בשנה ובשנה הבאה ל-2 מיליון. לא יכול לקרות מצב שהשוק יישאר בלי סיבים".
לפי איך שהמצב נראה כרגע, לא קראתם נכון את הרגולציה.
"זה הסיכון הכי גדול בהשקעה - הרגולציה. הכוונות של משרד התקשורת טובות ונכונות. הם מבינים שמי שיכול לעשות את ההבדל זה בזק, ושאף אחד אחר מהשחקנים לא יכול לעשות".
העדפתם להמשיך להתכתש עם הרגולטור, למרות שיכולתם להיכנס להשקעה בפרויקט ולהתווכח על הפרטים תוך כדי תנועה.
"נכון, אבל הסיבה המרכזית היא שיש דברים בסיסיים שאתה חייב לוודא שהם מתקיימים לפני שאתה נכנס. אם הפרויקט לא רווחי, אז בזק לא יכולה לספק שירות טוב, אף שהמחיר שלנו כמעט תמיד יותר גבוה מהמתחרים לצערי".
למה זה קורה?
"כי אנחנו נותנים שירות טוב. למרות זאת, אנחנו לא יכולים להגיע לכל חוות בודדים עם סיב ולרגולציה לקח הרבה זמן להבין זאת".
הדרישה לפריסה אוניברסלית היא שעיכבה אתכם?
"זה הסיפור המרכזי".
יכולתם להתחיל להתמודד עם הבעיות תוך כדי תנועה. המתחרים כבר רצו ופרסו סיבים.
"אבל יש לי אחריות לציבור שאני משרת היום ולחוב. אם לא אוכל לספק משהו שהוא רווחי, אני לא אעשה אותו. עדיף לי לא לספק סיבים ולהמשיך לספק את השירות שאני מספק עכשיו בצורה טובה, מאשר לגרום לפשיטת רגל של החברה. לכן לא התחלתי אותו. בזק לא יודעת לעגל פינות".
על שלמה רודב
"הוא פחות אסטרטג"
בוא נדבר על הפיצוץ עם יו"ר בזק לשעבר שלמה רודב. מה קרה שם?
"היינו בקשר עם שלמה עוד לפני שנכנסנו. לזכותו ייאמר שהוא הצליח לייצב את החברה אחרי האירועים שקרו שם, אבל הוא פחות אסטרטג. הוא היה יו"ר טוב לחברה, אבל עם פחות פוקוס לטווח הארוך. החשיבה שלו הייתה חשיבה של מגננה. ואנחנו צריכים התקפה".
רודב שלמה / צילום: איל יצהר
היו הערכות שרודב עזב בגלל שרצה לשנות את תקנון החברה והשינוי היה מסכן את השליטה שלכם בבזק.
"זה לא נכון. אין קשר בין ההתפטרות לבין התקנון. הוא התנגד לשינוי שנדרש, אבל משרד התקשורת אמר 'זה החוק'. זה לא עבר, אבל זו לא הסיבה שבגללה הוא הלך. ההתנהלות איתו הייתה מקצועית. העזיבה של שלמה באה בעיקר על רקע חילוקי דעות על ההתעסקות בטווח הארוך לעומת הטווח הקצר. גם אני וגם סרצ'לייט באים מעולם של שחור לבן, מאוד ישר, אמריקאי ועובדים הכי נקי. העזיבה הייתה בחירה שלו אגב".
רודב סירב להגיב לדברים.
אתה מדבר על אסטרטגיה, אבל יש סימני שאלה לגבי החיבור התפעולי של החברות הבנות תחת המותג "אלפא".
"ללא ביטול הפרדה מבנית, אלפא זה דבר נכון לעשות. אלפא עובדת וממשיכה לעבוד בצורה מצוינת. היה אירוע בבזק בינלאומי, שאנחנו בודקים אותו עם הכי הרבה שקיפות לשוק ומדווחים על כל דבר (מחיקות בהיקף של כחצי מיליארד שקל בגין מנויים לא פעילים שהחברה גבתה מהם תשלום בהיקף רחב ותקלות בדיווחים החשבונאיים. ג"פ). המטרה שלנו זה להתנקות מאירועי העבר ולהיות שקופים עם השוק.
"צריך לזכור שהסיפור של אלפא נובע מכך שבזק לא יכולה למכור חבילת שירותים. בסוף זה פוגע גם ב-yes וגם בבזק בינלאומי, אז המינימום שאתה יכול לעשות זה להתייעל".
לא בטוח שהדרך היחידה להתייעל היא לייצר יצור כלאיים, שהסינרגיה בו היא קלושה ושבעיקר לא תורם כלום מלבד פיטורי עובדים.
"בכל העולם מוכרים רק טריפלים. אין חברת לוויין שמתפקדת לבד. אם אתה מתקשר לסלקום הנציג הוא אותו נציג, הטכנאי הוא אותו טכנאי. לי יש טכנאי עבור בזק בינלאומי, עבור יס ועבור בזק. כל הכסף הזה מתבזבז במקום להשקיע אותו בתשתיות. זה הסיפור של ההפרדה המבנית".
ומה יקרה עם אלפא?
"רשות התחרות התירה ל-yes למכור אינטרנט בנוסף לטלוויזיה. אנו מקווים שיאפשרו לבזק למכור את כל שירותי האינטרנט - ולא רק תשתית. התוצאה תהיה הורדת המחיר לצרכן".
על ההפרדה המבנית
"מה שהתחייבנו עשינו"
בתקופה של רודב הייתה התנגדות לרעיון שבזק תמכור טלוויזיה ב"מודל פתוח",אבל yes נשחקת וממשיכה לרדת ברווחיות. השאלה היא איך מגינים עליה?
"אנחנו כסרצ'לייט לא התנגדנו לזה שבזק תמכור טלוויזיה. מי שהתנגד זה המשרד".
מה תעשו אם לא יאפשרו לכם ביטול ההפרדה המבנית? בשבוע הבא יש בג"ץ ולא נראה שהמדינה מסכימה.
"אני מצפה שבשבוע הבא, כשנהיה בבג"ץ, הוא יראה שיש המלצות ושאנחנו עשינו את כל מה שהתחייבנו עליו, אבל מה שהיינו צריכים לקבל - לא קיבלנו. בסוף, כל מה שרצו מאיתנו מתקיים ועדיין ההפרדה המבנית לא בוטלה. בשנייה שזה קורה, השאלה הזו מתייתרת כי ש-yes היא חלק מבזק ועוברת לאינטרנט.
"התקיימו כל התנאים המצדיקים ומחייבים את ביטול ההפרדה המבנית בהתאם למסמך מדיניות שאומץ ב-2012 על ידי הממשלה. בתחום שירותי הטלוויזיה פועלות חברות המספקות שירותי טלוויזיה, על גבי רשת האינטרנט פועל בישראל שוק סיטונאי בתחום הפס הרחב עם מגוון ספקים, שמעניקים שירות מקצה לקצה על גבי תשתית החברה ללמעלה מחצי מיליון לקוחות, מה עוד רוצים מאיתנו"?
אולי יציבו תנאים?
"אנחנו לא נסכים לשום עסקה שאומרת שאם נעשה כך וכך, נקבל את הביטול. אני מעדיף שלא יהיה, כי כל חצי שנה מתחלף שר או מנכ"ל ולכן זה לא קורה. אבל אנחנו תמיד מקשיבים לרגולטור ובסוף הוא נכנע לגחמות פוליטיות. שילמנו 700 מיליון שקל לרשויות המס לטובת ביטול ההפרדה. אנחנו משלמים 100 מיליון שקל כל שנה ל-yes לסבסד אותה ולא מקבלים כלום".
התייאשתם מהאפשרות להרוויח בטלוויזיה?
"הרעיון בטלוויזיה, זה המודל בעולם, הוא האם זה עוזר לך למכור אינטרנט. זו הדרך היחידה להרוויח מטלוויזיה, אלא אם אתה גם בעלים של תוכן, אבל בארץ זה לא יכול לקרות".
במודלים החדשים חברות הטלוויזיה לא אורזות תוכן, אלא משווקות חבילות מקומיות ביחד עם ענקיות כמו נטפליקס ואמזון.
"ל-yes יש עדיין הרבה מאוד לקוחות בזק. נכון שהעולם הולך למצב של 'סקיני בנדל' (חבילת שירותים רזה או מצומצמת, ג"פ)".
אז מה הטעם בהמשך אחזקה בטלוויזיה?
"אני מחויב להמשיך להחזיק את הלוויין, אני לא יכול לסגור אותו. יש לי רבע מהשוק שמחובר ל-yes, שיש לה מותג חזק, פרימיום. מצד שני כי יש אנשים שמוכנים לשלם על התוכן וזו דילמה. היא נפתרת בעולם כשיש טריפל וכולם מבינים את זה, כי כשאיש המכירות של yes יכול למכור אינטרנט, הכול משתנה".
לפני כחודש ראב"ד התעורר בוקר אחד וגילה שעולמו מתהפך עליו. זה קרה אחרי שמשרד התקשורת החליט שהוא חותך לחברה 400 מיליון שקל מהרווח דרך קביעת תעריפי טלפוניה מוזלים שעליהם הוא מפקח.
הופתעת?
"ברור. יש סיכוי גבוה שזה לא יסתיים ככה. היה פה שר חצי שנה, שבסך הכול הלך לכיוון חיובי, אבל פשוט התבלבל ביום האחרון שלו והוציא הכרזה שעד היום לא ברור למה זה קרה. תעריפי הטלפון של בזק ירדו ב-50% בעשור האחרון. כמה תושבי ישראל יש להם קו טלפון בבית? רבע מהאוכלוסייה, כמה מהרבע הזה משלמים את המחיר המפוקח? 10%. כל האירוע הזה הוא על זה כאשר המוצר נמצא בתחרות ויש אותו לכולם. ולכן, אני בביטחון די גבוה שלא ייגמר שם. זו תקלה רגולטורית חמורה, שלא ציפינו לה. אין בזה היגיון".
בכל מה שקשור לממשל התאגידי, אתה יכול להגיד היום שהכול תקין?
"מהיום הראשון בבזק אני מתעסק בזה. יש ממשל תאגידי תקין והנהלות חזקות גם באלפא וגם בבזק. זה שיש את עננת העבר במסגרת פרשת 4000 זה ממש לא רלוונטי ולא קשור".
האם צפוי שינוי במדיניות הדיבידנדים של בזק?
"אולי לא בחודשים הקרובים, אבל אני מעריך שנדון בכך לקראת סוף השנה".
ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: "לאחר כ-17 שנים בהם לא עודכנו תעריפי הטלפוניה של בזק, נערכה במשרד עבודה מקצועית שעל בסיסה נמצא כי בזק גורפת רווחי יתר מתחום הטלפוניה הנייחת. בשימוע שפורסם הומלץ להפחית את תעריפי בזק בכ-40% ולחסוך ל-1.4 מיליון מנויי הטלפוניה עלות תשלומים של כ-400 מיליון שקל לשנה".
תומר ראב"ד (35)
בעל תואר ראשון במשפטים וכלכלה מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת ניו יורק • שימש כעו"ד ובנקאי השקעות ב-UBS וב-RBC • היום מנכ"ל ביקום, בעלת השליטה בבזק, חבר דירקטוריון בבזק, בפלאפון, בבזק בינלאומי וב-yes • חבר דירקטוריון בית חולים שיקומי רעות • חובב ריצה וספורט אתגרי ובעבר שחקן כדורמים בקבוצת אס"א תל אביב
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
