מבול ההנפקות הראשוניות בבורסה לניירות ערך בתל אביב נמשך, כשחברה נוספת הפועלת בתחום המשגשג של מכירה וההפצה של מוצרי מזון וטואלטיקה מנסה למנף את הזינוק ברווחים בתקופת הקורונה כדי להפוך לחברה ציבורית. היבואנית של סכיני הגילוח של ג'ילט, הד אנד שולדרס והיינץ, דיפלומט שבשליטת משפחת וימן, פרסמה טיוטת תשקיף ראשונה לקראת הנפקה שחושפת הכנסות שנתיות של כ-2.7 מיליארד שקל ועלות שכר שנתית למנכ"ל בגובה של כ-9 מיליון שקל.
דיפלומט מעוניינת להנפיק את החברה לפי שווי של 1-1.2 מיליארד שקל לפני הכסף. במסגרת זו מבקשת לגייס דיפלומט 250-300 מיליון שקל עבור כ-20% ממניות החברה. את ההנפקה מובילה חברת החיתום אוריון בראשות ארז גולדשמידט.
דיפלומט עוסקת ביבוא, מכירות והפצה של מוצרי צריכה והיא מעסיקה 2,500 עובדים. בבעלותה נמצא גם מותג הטונה סטארקיסט אותו רכשה בשנים האחרונות. הפעילות שלה מתפלגת בין ישראל המהווה את עיקר ההכנסות של החברה (כ-58%), לצד דרום אפריקה (25%), גיאורגיה (8%), ניו זילנד (6%) וקפריסין (3%).
בתשעת החודשים הראשונים של 2020 מציגה דיפלומט שחיקה של 3% בהכנסותיה, לסך של 2.02 מיליארד שקל, זאת בין היתר על רקע השפעות הקורונה על מכירותיה לשוק המוסדי. הרווח הגולמי של החברה נשחק ב-4% לסך של כ-404 מיליון שקל, לרמה של כ-20% מההכנסות. הרווח התפעולי צמח ב-10% לסך של 94 מיליון שקל. הרווח הנקי בתשעת החודשים הראשונים של 2020 זינק ב-34% לסך של 52 מיליון שקל.
בנוסף לשורה ארוכה של מותגים שדיפלומט מייבאת, היא מחזיקה בשותפות ארוכת שנים עם שלוש יצרניות בינלאומיות: פרוקטר אנד גמבל שעומדת בין היתר מאחורי מותגים כמו סכיני הגילוח של ג'ילט, חיתולי פמפרס ואבקת הכביסה אריאל, עם ענקית השוקולד מונדליז שמייצרת מותגים כמו עוגיות אוריאו, שוקולד מילקה ושוקולד קדבורי, ונסטלה, עם מותגים כמו נסקפה, דגני צ'יריוס ושוקולד קיט קט.
דיפלומט צופה כי את 2020 תסיים עם מכירות של 2.79 מיליארד שקל, ורווח נקי של 72 מיליון שקל. לצד זאת, מציגה דיפלומט גם את הרווח הנקי בנטרול הוצאות חריגות בדוח פרופורמה, כך שבנטרול הוצאות חד פעמיות (בהם הפרשה חריגה לחובות מסופקים בגין השוק המוסדי עקב משבר הקורונה) הרווח הנקי המוערך של החברה יעמוד על 83 מיליון שקל.
בראש החברה עומד המנכ"ל נעם וימן, כשבנו אורן וימן מועסק כמנהל צמיחה ומטה בחברה. עלות ההעסקה של וימן בתפקידו כמנכ"ל הקבוצה הסתכמה ב-2019 ב-8.9 מיליון שקל, ואילו ב-2018 עמדה על 9.6 מיליון שקל. מדובר בשכר שמהדהד את תקופות השיא בגופי הפיננסים שם נחקק חוק שכר הבכירים שכבר לא מאפשר מתן שכר שכזה. כיום, רמות שכר כאלה מוכרות בעיקר אצל חברות ישראליות בינלאומיות ענקיות שפועלות בעולם כגון נייס, טבע ואחרות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.