"מסע הנקמה" של המשטרה צריך להוביל להכשרת שוטרים חרדים

לאירועים האלימים בבני ברק בין המשטרה לציבור החרדי בשבועות האחרונים, היה אסור לקרות. זה התחיל בהתפרעות של קבוצת בחורי ישיבה שפגעו בניידת ופצעו שוטרת והמשיך בכניסה חסרת מעצורים של המשטרה לתוך בני ברק, תוך שהשוטרים זורקים רימוני הלם ופוגעים באלפי משפחות המתגוררות בשכונה על לא עוול בכפם.

את מה שהמשטרה ראתה כניסיון לאתר את הצעירים המופרעים, הבינו החרדים כנקמה של המשטרה בתושבי בני ברק. האגרסיביות המשטרתית הייתה אות הפתיחה לימים של הפגנות ומהומות שהגיעו לשיאן בשריפת האוטובוס במרכז בני ברק.

החיכוך עם המשטרה, לא הגיע על חלל ריק ומשבר הקורונה לא יצר את הקונפליקט בין החברה החרדית לרשויות המדינה. הקורונה רק הציפה תמונת מצב עגומה המשקפת ניכור וחוסר דיאלוג בין החברה החרדית ומוסדות השלטון על יישום החלטות הממשלה. בשבוע שעבר בבני ברק, הדברים הידרדרו והגיעו לאלימות פיזית ומראות קשים.

הציבור החרדי הולך וגדל, עמו הולכת וגדלה השחיקה באמון החברה החרדית במוסדות השלטון ובגורמי אכיפת החוק. חוסר האמון ההדדי מהווה רק סימפטום לבעיה של חוסר אמון בדמוקרטיה ובערכיה המצריכה טיפול משמעותי יותר.

כדי להמשיך לקיים את הפלא ההיסטורי של 'מדינה יהודית ודמוקרטית' נדרש מאמץ חינוכי ואינטלקטואלי מעמיק ומשמעותי שמטרתו להביא להרמוניה המיוחלת בין הערכים הללו לא רק בפורומים תקשורתיים ופוליטיים אלא גם בקרב הציבור הרחב. מאמץ כזה הוא בהכרח מתמשך וארוך טווח, ודורש משאבים רבים, אבל בהיותו קיומי למדינת ישראל - הוא מצדיק זאת.

קונפליקט דומה קיים גם בין החברה החרדית לצה"ל. המאבק ארוך השנים על גיוס חרדים לצבא, שחק מאוד את מעמדו של צה"ל בעיני החרדים וגרם להשתרשות של התפיסה שצה"ל מנסה "לחלן" את החרדים. בשנים האחרונות, עם העלייה במספרם של החרדים המצטרפים לשירות צבאי, נשמטה הקרקע תחת תפיסה זאת.

כחלק מהעלייה בגיוס החרדים, זכיתי להיות בין מקימי מסלולי הלחימה לחרדים (במלוא מובן המילה) בגבעתי, בצנחנים ובמסלולים אחרים. ללוחמים אלה, שומרים על חרדיותם מחד ומתערים בתפקידי פיקוד מאידך, יש תפקיד כפול, לתווך את החרדים מול הצבא ולהפחית חששות של החרדים מפני השירות הצבאי.

המודל של שילוב חרדים בגוף הממלכתי במטרה להפחית את רמת ההתנגדות, עשוי לעבוד בהצלחה גם במשטרת ישראל. ולמעשה, בשנים האחרונות המשטרה כבר הפעילה תכנית ייעודית כזאת בציונות הדתית.

התוכנית שנקראה 'מאמינים במשטרה' נוסדה לאחר הפינוי האלים בעמונה, מתוך מטרה לאחות את השבר הגדול וחוסר האמון שנוצר בין צעירי הציונות הדתית והמשטרה. מתוך הקרע הגדול נולד הפרויקט שהצמיח במהלך השנים למעלה ממאה שוטרים מתוך הציונות הדתית שחלקם אף השתלבו בתפקידי קצונה.

גם במקרה החרדי, לאחר המהומות בבני ברק נדרשת יצירתיות שתפעל להקמת פלטפורמה שתאפשר השתלבות של משרתים חרדים במשטרת ישראל למניעת החיכוך התמידי ולהשלמת פערי חוסר האמון בין הצדדים.

משטרת ישראל מחויבת לאכיפת החוק וליישום החלטות הממשלה, אך הדרך לכך יכולה להיות צודקת יותר על ידי אמצעים חכמים יותר. אין ספק כי למשטרה מוקנית הזכות לשימוש בכוח על מנת למלא את תפקידה, אך חיכוך תמידי בין גורמי משטרה שאינם מכירים את אופי האוכלוסייה לבין הקהילה גורם מחד גיסא להפעלה בלתי מידתית של אכיפה, בדיקות מפלות, טיפול מחמיר ונוקשה, ומאידך גיסא להזנחה משטרתית ושיטור חסר בפשיעה ואלימות תוך מגזרית תוך פגיעה באיכות החיים ותחושת הביטחון האישית והקהילתית של החברה החרדית.

שילוב של צעירים חרדים בכל המערכים המשטרתיים כמו שיטור קהילתי, אגף התנועה ואף במקומות האמורים לטפל בפשיעה חמורה ועבודה משפטית בתחום הפלילי והאזרחי, תהיה תחילתה של דרך משמעותית ביצירת אדוות בעלות השפעה חיובית על הדור החרדי הבא.

צעירים חרדים ישתלבו במערך המשטרתי במגוון פלטפורמות ייעודיות ואף יכולים לקחת חלק בהסברה עתידית ובמוסדות חינוך, להוות מודל ראוי לחיקוי על ידי התושבים ובני הקהילות שלהם.

הכותב הוא ממייסדי מסלולי הלוחמים החרדים בצה"ל