בג"ץ יצטרך להכריע מי מוסמך להגיש תוכנית בניין עיר: אדריכל או מתכנן

התאחדות האדריכלים פנתה בשבוע שעבר לבג"ץ בבקשה להצטרפות להליך המתנהל בבית המשפט העליון (עע"מ 1645/20), בדרישה לקבוע בצורה חד-משמעית כי רק לאדריכלים רשויים יש זכות להגיש תוכניות בניין עיר (תב"ע - מסמך בעל תוקף חוקי שמסדיר את השימוש בקרקע כלשהי).

 תמי גבריאלי, יו"ר איגוד המתכננים / צילום: תמר מצפי

ראשית הסיפור במהנדס ומתכנן הערים מחמד קיימרי, שהגיש לוועדה המחוזית ירושלים תוכניות מתאר מקומיות שעליהן הוא היה חתום. הוועדה המחוזית סירבה לקבל את התוכניות שהגיש, וכתבה לו: "בתוכנית הכוללת בינוי ועיצוב אדריכלי עליו להגיש נספח בינוי ערוך וחתום ע"י אדריכל רשוי בלבד".

קיימרי פנה בעניין לבית המשפט המחוזי - שבינואר 2020 קיבל את עתירתו.

הוועדה המחוזית הגישה ערעור לעליון, ולערעור זה הצטרפה התאחדות האדריכלים, שבראשה עומד האדריכל רם מרש. הוועדה המחוזית רוצה שמי שיגיש תוכניות יהיה אדריכל ולא מתכנן - ואילו התאחדות האדריכלים הולכת צעד אחד קדימה ועומדת על כך שמדובר יהיה באדריכל רשוי בלבד.

 רמי מרש, יו"ר התאחדות האדריכלים / צילום: כדיה לוי

כתב הבקשה של התאחדות האדריכלים לבג"ץ מתאמץ לנסח את עליונות האדריכלים בכל הקשור לתחום התכנון: "רק אדריכל רשוי הוכשר בהכנת תוכניות המזכה בקבלת רישיון עיסוק, ולפיכך מורשה לעסוק בנושא. רק אדריכל רשוי יודע לארגן את המרחב הפיזי עוד לפני שהוא ייקבע בפועל. רק אדריכל רשוי יכול לבטא במילים (באמצעות התקנון לתוכנית) את המרחב הפיזי העתידי הרצוי, ולהכין תשריט לתוכנית שישקף את הצרכים וכלל האינטרסים ויצמצם קונפליקטים. מדובר בשפה שיש ללמוד אותה, לעבור הכשרה מקצועית ולצבור ניסיון, כמו בכל שפה. הרי ברור למשל שמי שלא יודע את השפה ההונגרית, לא יכול לכתוב את החוק ההונגרי ואפילו לא לתרגמו".

עו"ד ואדריכל ליאור דץ, בא-כוחה של התאחדות האדריכלים, זועם: "הוועדה המחוזית ניסתה לגרום לכך שרק תוכניות שכוללות בינוי ועיצוב אדריכלי יוגשו על-ידי אדריכלים - אנחנו לא מקבלים את זה. החלטת בית המשפט פוגעת באדריכלים הרשויים. ההחלטה משנה את הוראות הדין ואת מה שנקבע בהלכת ברבי לפני 15 שנה. בית המשפט קבע שרק אדריכל רשוי, שעבר הכשרה בתכנון עירוני, יכול להגיש תוכנית בינוי עיר. לא רק תוכנית שיש בה נספח בינוי".

"המדינה, בצורה מתוחכמת, מנסה ממניעים זרים לשנות החלטה שמגינה על מקצוע האדריכלות, ולמעשה, מביאה למצב שבו כל אדם במדינת ישראל, כולל הטבח, יוכל להגיש תוכניות".

"המניעים הזרים" שדץ מדבר עליהם קשורים לכך ש"מינהל התכנון, שלא אמון על ייחוד העיסוק בתחום, מצוי בניגוד עניינים מובנה בכך שהוא מנוהל על-ידי נציגים שלא קיבלו רישיון עיסוק באדריכלות ובתכנון ערים, ומטבע הדברים יש להם אינטרס לאפשר להם ולאחרים להכין תוכניות ולקבע את מעמדם כאנשי מקצוע אף שאין להם הכשרה המזכה ברישיון כמו האדריכלים".

איגוד המתכננים רואה מטבע הדברים את הדברים הפוך: "איגוד המתכננים סבור שנספח בינוי, שעניינו עיצוב אדריכלי, ראוי שייערך על-ידי אדריכל. עם זאת, אין להתבלבל בין עיצוב אדריכלי לבין תכנון ערים ואזורים. הכנה וקידום של תוכניות לפי חוק התכנון והבנייה היא מלאכתם של מתכנני ערים ואזורים, אשר הם בעלי הכשרה אקדמית ייחודית בתחום זה.

"לאיגוד המתכננים אין ספק כי בית המשפט העליון ידע להבחין בין תוכנית בינוי ועיצוב ארכיטקטוני לבין תוכנית על-פי חוק התכנון והבנייה. האיגוד מביע צער על ניסיון התאחדות האדריכלים להדיר את מתכנני הערים והאזורים מתחום עיסוקם ולהטיל דופי במינהל התכנון ובאנשי המקצוע בו. האיגוד מביע את אמונו המלא בעובדי מינהל התכנון, אשר עושים תפקידם במקצועיות וביושרה, להבטחת איכות התכנון המרחבי בישראל".
ההליך המשפטי המדובר אומנם התחיל בתביעה ספציפית, אבל להחלטה בעניינו עשויות להיות משמעויות רחבות היקף. כיום, החוק אינו קובע מי נחשב מתכנן. אם בית המשפט העליון ייתן לאדריכלים להצטרף להליך, ואם יקבע שכל מתכנן יכול להגיש תוכניות, זה עשוי להוזיל משמעותית את העלויות ליזמים.

מהוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים נמסר: "עמדת הוועדה המחוזית תובא בפני בית המשפט".

 שירה תלמי-בבאי, מתכננת מחוז ירושלים / צילום: ליאור מזרחי

עמדת התאחדות האדריכלים: רק אדריכל רשוי הוכשר בהכנת תוכניות, ולפיכך מורשה לעסוק בנושא. מדובר בשפה שיש ללמוד אותה, לעבור הכשרה מקצועית ולצבור ניסיון, כמו בכל שפה.

עמדת איגוד המתכננים: "נספח בינוי, שעניינו עיצוב אדריכלי, ראוי שייערך על-ידי אדריכל. הכנה של תוכניות היא מלאכתם של מתכנני ערים, שהם בעלי הכשרה אקדמית בתחום זה"