בנק ישראל נותן אור ירוק לארנק הדיגיטלי של ביט, אך זה בא עם תנאים

בנק ישראל תומך באיחוד הכוחות בין בנק הפועלים לבין חברת כרטיסי האשראי כאל, במטרה ליצור ארנק דיגיטלי משותף לשניים על גבי כרטיסי אשראי חוץ בנקאי משותף ללקוחות הביט, אך זאת רק אם הפועלים ייאפשר להכניס לאפליקציה יותר מכרטיס אשראי אחד, ולאו דווקא זה שלו, תוך שבמקביל ייאסר עליו לעשות שימוש במידע שייצבר בארנק הדיגיטלי החדש, מחוץ למועדון החוץ בנקאי הייעודי. כמו כן, גם ההתקשרות של שופרסל ושל בנק דיסקונט, ליצירת שותפות באפליקציית הפייבוקס של הבנק, מקבל אור ירוק מהנגיד.

כך עולה מעמדה שפרסם היום הבנק המרכזי, שבהובלת הנגדי פרופ' אמיר ירון, ושבה הוא מפרט את התנאים שבמסגרתם הוא מאפשר להסכמים אלה לקרום עור וגידים, וזאת בהמשך לאישור של רשות התחרות שניתן לפני ימים ספורים לבנק הפועלים ולכאל. בעקבות הודעת בנק ישראל הודיע בנק הפועלים על השקת הביט קארד. בבנק שבניהול דב קוטלר הודיעו כי הארנק הדיגיטלי יהיה פתוח לכל בעלי הטלפונים החכמים מסוג אנדרואיד והוא יהיה "ארנק פתוח". כלומר, הארנק הדיגיטלי של הביט קארד יאפשר להשתמש באמצעות כרטיסי אשראי שונים ולא רק כאלה שהונפקו על ידי בנק פועלים.

המהלך עליו הודיע היום בנק ישראל נעשה בצל רצונו לקדם את תחום התשלומים המתקדמים בישראל, שמהווה אחד מהיעדים המרכזיים של הנגיד, "תוך שמירת איזון להזדמנויות לשחקנים שונים בשוק", כפי שמסבירים בסביבת הבנק המרכזי. כל זאת כשבשוק מצפים לכניסתה של ענקית הטכנולוגיה אפל לישראל, עם שירותי האפל-פיי שלה, תוך שבשוק מצפים כי סמסונג או גוגל גם ייכנסו לישראל עם שירותי הארנק הדיגיטלי שלהם עוד השנה. מציאות זו טורפת את הקלפים בתחום התשלומים המתקדמים, כשגם יתר הבנקים, בהובלת בנק לאומי, ויתר חברות כרטיסי האשראי נמצאים במרוץ.

מהם התנאים שרק במסגרתם בנק ישראל לא רואה לנכון לעכב את ההתפתחויות האחרונות בשוק התשלומים (בדגש על החיבור של הפועלים ושל כאל)? מדובר באיסור בשימוש במידע שנצבר אגב שימוש בארנק דיגיטלי, לשם מתן שירותים פיננסיים שלא במסגרת מועדון הלקוחות של הביט-קארד, וזאת במטרה למנוע השתלטות על לקוחות של בנקים אחרים ושל מועדונים אחרים.

כמו כן, וזה רלבנטי בעיקר לארנק המתוכנן ללקוחות הביט של בנק הפועלים: "בארנק פתוח תהא בתוך תקופה קצרה אפשרות לריבוי כרטיסים של מנפיקים שונים, כך שלקוחות יוכלו לעשות שימוש לפי בחירתם במספר כרטיסים בקלות ובנוחות". מטרת הצעד הזה היא לאפשר כמה כרטיסי אשראי בביט ולא להסתמך רק על כרטיס אחד (זה של הביט קארד)".

עוד מוסיפים בבנק המרכזי כי התנהלות בתחום התשלומים, והתקשרות בין הגופים, למשל בעניין מסגרות אשראי לכרטיסי אשראי, יהיו כפופים להוראות חוק שטרום. גם זה רלבנטי רק לחלק מהשוק - למעשה רק לפועלים וללאומי.

לדברי הנגיד פרופ' ירון, "בנק ישראל עוקב מקרוב אחר כלל ההתפתחויות בשוק התשלומים בישראל בכלל ובשוק ארנקי התשלומים בפרט. נוסיף לפעול על מנת לוודא שנשמר האיזון המאפשר הזדמנויות לשחקנים השונים לפיתוח השוק כחדשני, מתקדם, יעיל ותחרותי ובכך להתאים את עולם התשלומים בישראל לחזית החדשנות הטכנולוגית בעולם לטובת רווחת הלקוח".

עוד מציינים בבנק ישראל כי "אחת הסוגיות המהותיות באשר להתפתחות שוק התשלומים וכנגזרת מכך ההתפתחות בשוק הפיננסי, נוגעת להעברה וצבירה של מידע על ידי גופים בשרשרת הוראת תשלום אודות פעילותו הפיננסית של הלקוח והשימושים שיעשו במידע האמור. מדובר בסוגיה מורכבת, שגבולותיה הם מעבר לשימושים הפיננסיים והשפעותיהם. בנק ישראל מתכוון לבחון סוגיה זו, ביחד עם יתר הגורמים הרלוונטיים, ואם יהיה צורך, לקדם אסדרה בנושא".

כאמור, המהלך של הפועלים, ליצירת ארנק דיגיטלי ללקוחותיו, בא בצל מאמצים חוצי ענף ליצירת מערכת תשלומים מתקדמת שתהיה עם מודל עסקי בר קיימא. מצד אחד יש את הפועלים שיצר לעצמו עמדת הובלה בתחום התשלומים המתקדמים, ומצד אחר יש את בנק לאומי שגם משיק ארנק דיגיטלי וששם את הדגש על הפלטפורמה הבנקאית הדיגיטלית שלו, פפר. אגב, הפועלים רוצה גם הוא ליצור פלטפורמה בנקאית מקוונת ומלאה יותר לעצמו, וכל זאת בהסתכלות על ההתפתחויות הטכנולוגיות שמאיימות לשנות את המודל העסקי המסורתי בבנקאות ובעולם כרטיסי האשראי. כמו כן, ישנם, בין היתר, מאמצים נוספים למציאת שביל הזהב בעולמות אלה, כגון הארנק הדיגיטלי של מקס ושל ישראכרט, או החבירה של דיסקונט לשופרסל דרך אפליקציית הפייבוקס שלו.

בבנק ישראל מסבירים כי "מיזמים אלו מתאפשרים, בין היתר, הודות למהלך שהוביל בנק ישראל בשנה האחרונה יחד עם כלל השחקנים בשוק להטמעת תקן EMV במסופי בתי העסק, מה שמאפשר, בין היתר, תשלום ללא מגע (NFC) וביצוע תשלום באמצעות ארנקים דיגיטליים".