לתשומת ליבה של הממשלה הבאה: זה הזמן לשנות את מדיניות העלייה

תחום העלייה והקליטה, שלרוב אינו מוצא את מקומו תחת אור הזרקורים ונדחק לטובת נושאי חוץ, בריאות וביטחון הנחשבים ליותר "בוערים", עלה לכותרות בנסיבות לא מחמיאות בימים האחרונים. מנתוני הלמ"ס לשנת 2020, נמצא כי רק כשליש מהעולים החדשים לישראל בשנה זו הינם יהודים, דבר הגורם לחשש אמיתי בנוגע להישארותה העתידית של ישראל מדינה עם רוב יהודי. ניתן היה אולי לומר כי מדובר בסוגיה נקודתית, אך ממש לא מזמן הובלטה בעיה נוספת, כאשר נמצא כי אזרחים זרים מנצלים פרצה בחוק הישראלי כדי להגיע לארץ במסווה של עולים, מקבלים דרכון ישראלי נחשק - ובורחים חזרה למדינת המוצא. כאשר אנחנו זמן קצר לפני בחירות, אני קורא לממשלה הבאה: זה הזמן לשנות את מדיניות העלייה.

מאז הקמתה, מדינת ישראל חרטה על דגלה את ערך העלייה והקליטה, תוך מדיניות ברורה לעודד הגעת עולים ולפעול לקליטתם. ערך זה הוגדר תמיד, על ידי כל ממשלות ישראל לדורותיהן, כיעד מרכזי שיש לשאוף אליו, ולגרום לכל היהודים, מכל המדינות, לעלות לישראל ולהפוך את המדינה לביתם. הגורם הממשלתי העיקרי המופקד על קליטת העולים בישראל הוא משרד העלייה והקליטה, והוא משקיע בכך משאבים רבים, מתוך הבנה שקליטה מוצלחת ושילוב העולים בחברה הישראלית הם המפתח להישארותם של העולים בישראל.

והנה, מגיעות שתי הסוגיות האחרונות מהן עולה למעשה כי מדינת ישראל משקיעה מתקציבה מיליוני שקלים - שהם למעשה משאבים המושקעים בעולים שאינם יהודים שרובם אפילו לא נשארים בישראל אלא עוזבים תוך זמן קצר ממש.

לא מדובר כמובן בכל העולים; בשנים האחרונות עלו מצרפת לישראל עשרות אלפי יהודים, שהגיעו לארץ משיקולי ציונות ורצון לתרום למדינה. הם עלו לארץ למרות שתנאי המחייה והתנאים הסוציאליים להם זכו בצרפת היו טובים לאין שיעור שהיו גאים ביהדותם תוך שהם מתמודדים באופן יומיומי עם אנטישמיות גואה ואפליה כואבת במדינת המוצא שלהם. כמו העולים מצרפת ישנם כמובן נוספים, אך לצד אלה, יש מסתבר מי שמנצל את הכנסת האורחים של מדינת ישראל. במקרה של הדרכונים, מדובר אפילו ב"תעשייה" של ממש.

מדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה לבזבז כספים מיותרים על "עולים לרגע" שמגיעים לארץ, לוקחים את סל הקליטה, ההטבות, הדיור במרכזי הקליטה, ההכשרות המקצועיות והכספים שניתנים למי שעולה - ויורדים בחזרה. בתקופת הקורונה, בה נרשמת עלייה מבורכת של מאות אחוזים ברצון של יהודי הגולה לעלות לישראל, חשוב שנשקיע את המשאבים הקיימים במי שבאמת רוצה להגיע לארץ, לתרום למדינה, להשתקע בה. אי-אפשר להמשיך לעודד עלייה של עולים לא יהודים שמנגישים להם כבר בהיותם בחו"ל תכניות קליטה מלאות ובסוף - הם לא יישארו בישראל, ומצד שני - להסתפק בלתת מידע בלבד ליהודים שמתעניינים בעלייה ממדינות אחרות, בלי להנגיש להם תכניות קליטה.

ממשלת ישראל הבאה, זה הזמן לעדכן או לשנות את מדיניות העלייה, כך שתהיה מותאמת למציאות בשנת 2021. ניתן, למשל, להתנות הטבות מסוימות, כמו מתן דרכון ישראלי שניתן כיום באופן אוטומטי עם העלייה לארץ, רק לאחר זמן מסוים בו ישהה העולה החדש בישראל. לא מדובר בפתרון חדש; עד ששונה "חוק הדרכונים" בשנת 2017, עולים חדשים בשנה הראשונה לעלייתם ארצה היו מסתפקים ב"תעודת מעבר", ורק לאחר מכן היו זכאים לדרכון.

כמי שהיה עולה חדש בשעתו, לא ראיתי בתעודת מעבר "פחיתות כבוד" ולא הרגשתי "אזרח סוג ב'", אלא הבנתי שזה ויתור קטן מאוד שנדרש ממני כדי לגור במדינה בה אני רואה את עתידי. ישנן כמובן דרכים אחרות בהן ניתן לנקוט ושינויים דרושים נוספים, אך השורה התחתונה ברורה: יש להשקיע בעולים שרוצים להשתקע ולתרום, ולא באלה שמבזבזים לשווא את כספי המדינה.

הכותב הוא מנכ"ל "קעליטה" (ארגון-הגג של עולי צרפת בישראל)