תנו רוח גבית לשוטרים לאכיפת תקנות הקורונה

מזה כשנה המשטרה פועלת מול משימות ואתגרים מורכבים שהביא עמו נגיף הקורונה. למעשה כבר בחודש ינואר 2020, חדרה לתודעת פיקוד המשטרה ההכרה כי מגפת הקורונה עשויה להתפתח לתרחיש איום אזרחי רב ממדי וחוצה גבולות, אשר נידרש לתת לו מענה מבצעי רחב והחלו ההכנות וההיערכויות לכך בכל הרמות. הלכה למעשה משטרת ישראל שינתה את סדר יומה הארגוני והמבצעי, ורוב מאמציה ומשאביה מוכוונים למאבק שיטתי ונחוש באיום המגפה שמצוי בראש סדר העדיפויות הארגוני.

מדובר במבצע משטרתי מורכב, ממושך וחסר תקדים, בכל היבט. בתוך תקופה קצרה הוקם כוח שיטור מיוחד לאכיפת תקנות הקורונה, פותחה תפיסת הפעלה, נכתבו פקודות מבצעיות, נרכש ציוד מיגון, ואלפי שוטרים הוכשרו למשימות שירות, פיקוח ואכיפה לשם בלימת המגפה. מלכתחילה היה ברור, שעד שיפותח חיסון יעיל כנגד הנגיף, ה'תרופה' היחידה והיעילה ביותר לעצור את ההדבקה, היא הנעת האוכלוסייה להישמע להנחיות. ואכן במהרה האתגר של ניהוג האוכלוסייה המגוונת והרב תרבותית בישראל, בזמן שהציבור חווה פגיעה קשה בבריאות ובאיכות החיים, הפכה לאתגר המרכזי של המדינה.

אכיפה אינה חזות הכול. על מנת שאזרחי המדינה יבינו ויפנימו את המציאות החדשה והמגבילה, הם צריכים להשתכנע בגודל האיום המרחף מעל ראשם ובמיוחד לתת אמון בהגבלות שהוטלו עליהם. רק במקום בו ההסברה והשכנוע נכשלים, נדרש מעבר לפעולות פיקוח ואכיפה. בסקירה עולמית בקרב משטרות זרות במדינות דמוקרטיות, עלה כי משטרת ישראל בולטת וייחודית, הן בהיקף תחומי האכיפה והן בשיעורה. מרבית המשטרות בעולם המערבי נמנעות מחיכוך עם האוכלוסייה בשל החשש מאיבוד הלגיטימציה שלהן במהלך חיכוך וקונפליקט עם ציבור מבולבל, מתוסכל ומיואש בעת משבר כה חריף שעל פי רוב מעמיק פערים ושסעים בחברה. בישראל לעומתן, האכיפה המשטרתית הפכה לאמצעי מרכזי להשגת ההישמעות להנחיות.

במציאות של סגר שלישי והיציאה ממנו, לאור גל תחלואה קשה מקודמיו בשל התפשטות וריאנטים של הקורונה, וזאת על אף מבצע חיסונים מואץ ויעיל, ימשיכו השוטרים בעבודתם המאומצת להסביר, לפקח ולאכוף את הנחיות החירום מצילות החיים. האכיפה מוכוונת לאזורי תחלואה ולהפרות חמורות לצורך מניעת התפשטות התחלואה. הכוח המניע של השוטרים הוא ערך הצלת חיים, בדגש לחולים, קשישים ובעלי מוגבלויות, שזו חובה מוסרית עליונה להגן על חייהם. אכיפה משטרתית כלפי מחוללי תחלואה כמתקהלים, מפרי בידוד והמזלזלים בהנחיות הצליחה להשפיע על התנהגות של רבים בכלל המגזרים במדינה ומנעה קורבנות רבים. בהקשר זה, יש לחדד שאכיפה בעצמה איננה יכולה למנוע הפרות מצד הציבור גם לא החמורות שבהן ואין תחליף להישמעות להנחיות ושיתוף-פעולה.

לאחרונה אנו עדים לשוטרים שסופגים אלימות בבואם לאכוף ולשמור על הציבור. באכיפת תקנות הקורונה ובמחאות נדמה לעתים שיש מי ששוכח מה משמעות השיטור ותפקיד השוטר. דווקא בתקופה זו אני פונה לציבור הרחב: תנו רוח גבית לשוטרים, הפסיקו עם הפצתם של מיתוסים המעמיקים שיסויי ופילוג במגזר כזה או אחר. כשמדובר באכיפת ההנחיות, אין הבדל בין מגזר למגזר, אולם כן יש הבדל מבצעי בין טיפול בהתקהלות אסורה במהלך מסיבה, לבין פיזור המון דחוס של אלפי אבלים או בין התמודדות מבצעית עם אלפי מפגינים. סמכו על שיקול הדעת של המפקד האחראי בזירה - הוא פועל באופן מושכל ומקצועי מטרתו היא מניעת הפצת המגפה וסיום האירוע ללא נפגעים בנפש .

זוהי משימה לא פופולרית ולא מוערכת שנתקלת לעתים קרובות בחוסר הערכה ציבורי. למרות זאת אני רוצה לקוות ולהאמין שרבים בציבור מוקירים את המסירות וההקרבה של השוטרים הנמצאים בחזית המאבק בנגיף בהגנה על החברה. האחריות לחיי אדם תמשיך להניע כל אחד ואחת מאתנו לעמידה במשימה, תוך גילוי רגישות והבנה לקשיים של כל אדם ואדם בישראל. מדינתנו מדינה אחת, והמשטרה שלנו משטרה לאומית אחת של כל תושבי המדינה. כולנו בני אנוש חפצי חיים. אין לדעת מתי נביס את המגפה. התנהגות אחראית מצד כלל האזרחים, סולידריות בחברה והתגייסות משותפת של כלל כוחות ההנהגה והממסד הם שיאפשרו לנו לצאת מהמשבר בהקדם.

הכותב הוא ראש אגף המבצעים של משטרת ישראל