בכיר לשעבר בצה"ל: תע"א ושיכון ובינוי מסרו מידע כוזב במכרז להקמת קריית המודיעין

ראש מינהל הרכש והייצור במשרד הביטחון לשעבר, תא"ל (בדימוס) שמואל צוקר, הגיש לאחרונה תצהיר לבית המשפט המחוזי בתל אביב, שבו הוא טוען כי תעשייה אווירית (תע"א), קבלנית התקשוב של חברת שיכון ובינוי, מסרה מידע כוזב. זאת, במסגרת התמודדות במכרז להקמת פרויקט קריית המודיעין של צה"ל בנגב, שבו זכתה שיכון ובינוי. התצהיר הוגש במסגרת ההליך שמתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב בעניינה של העתירה שהגישו המתמודדות שהפסידו במכרז, החברות אלקטרה-מנרב ושפיר הנדסה.

 תא"ל (בדימוס) שמואל צוקר / צילום: אריאל חרמוני משהב"ט

שיכון ובינוי בראשותו ובהנהלתו של תמיר כהן זכתה ביולי האחרון במכרז לתכנון, הקמה, מימון ותפעול בסיס קריית המודיעין על שטח של כ-2,500 דונם באזור ליקית שבנגב. במסגרת זאת תהיה זכאית שיכון ובינוי, "לתשלומים בסך של כ-11 מיליארד שקל".

בספטמבר הוציאה שופטת המחוזי בתל אביב, רחל ברקאי, צו מניעה עד להכרעה בעתירה. השבוע תידון בקשת אלקטרה-מנרב ושפיר לקבל מסמכים נוספים מוועדת המכרזים. החלטה תינתן בכתב ללא דיון בעל-פה.

הטעיה חמורה

במסגרת העתירה של אלקטרה-מנרב ושפיר הנדסה, נטענו טענות רבות נגד ועדת המכרזים ונגד שיכון ובינוי. בעתירה נטען כי שיכון ובינוי הסתירה מועדת המכרזים כי החברה חשודה בעבירות פליליות חמורות של מתן שוחד לעובד ציבור זר, הלבנת הון ועבירות נוספות. (בפברואר 2018 נפתחה חקירה גלויה נגד שיכון ובינוי, בחשד להעברת תשלומי שוחד לנציגי ממשל זרים בתמורה לקידום ענייניה העסקיים, א' ג').

עוד טענו העותרות כי מעיון בטופס ההתמודדות של שיכון ובינוי עולה כי נפלו בו מספר פגמים מהותיים, העולים כדי הטעיה חמורה, שיש בהם כדי לפסול את קבלן התקשוב של שיכון ובינוי, תעשייה אווירית, או וממילא את הצעת שיכון ובינוי. זאת, עקב אי עמידה בתנאי המכרז, בהיעדר קבלן תקשוב בעל הניסיון המתאים, וכן לנוכח התנהלות שיכון ובינוי.

בעתירה של אלקטרה-מנרב, שאליה הצטרפה שפיר הנדסה, נכתב כי "הפגם הראשון אותו נדהמה אלקטרה-מנרב לגלות הוא, כי ברובם ככולם של הפרויקטים שנכללו בטופס ההתמודדות מטעם שיכון ובינוי, קבלן התקשוב של אותם פרויקטים היה קבלן התקשוב של אלקטרה-מנרב (!), חברת "בינת תקשורת מחשבים", ולא התעשייה האווירית, כאשר התעשייה האווירית שימשה באותם פרויקטים כלקוח בלבד (!) או כקבלן ראשי בפרויקט, אך כלל לא כקבלן התקשוב בפרויקט (!). מדובר בהטעיה חמורה, על פני הדברים".

כמו כן טוענות אלקטרה-מנרב ושפיר הנדסה כי "בטופס ההתמודדות מטעם שיכון ובינוי, נכללו פרויקטים שהחלו בתחילת שנת 2007. זאת, למרות שמסמכי המכרז קבעו באופן מפורש כי ניתן לכלול בטופס פרויקטים משנת 2008 ואילך בלבד".

בנוסף, נטען כי מספר המשתמשים בתשתית של הפרויקטים הנ"ל נופח, כך שיתאים לתנאי המכרז. לפי תנאי המכרז, נדרש שהתשתית נועדה לשמש עבור לפחות 1,000 משתמשים. "ניתן מידע שגוי ביחס להיקפי הפרויקטים - גם כאשר דובר בפרויקט תשתית מצומצם בהיקפו, ביחס למספר משתמשים מועט בארגון, ‘נופח' היקף המשתמשים, כך שכלל אלפי משתמשים שהפרויקט כלל לא נגע אליהם", נטען.

טענותיהן של אלקטרה-מנרב ושפיר הנדסה קיבלו חיזוק משמעותי במסגרת תצהיר שהגיש לאחרונה תא"ל (בדימוס) צוקר. צוקר כיהן כראש מינהל הרכש והייצור במשרד הביטחון בין השנים 2011-2017 ולפני כן שימש בין השנים 2003-2011 כמנהל מתקן סודי המכונה מ"י.

פרטים לא נכונים

בתצהירו כותב צוקר כי טופס ההתמודדות מטעם שיכון ובינוי כולל מידע כוזב. "חלק מהמידע המוצג בטופס ההתמודדות מטעם שיכון ובינוי, לגבי הפרויקטים מ"י ו'ברוש' אינו נכון, ולהלן הפערים: בטופס מוצג פרויקט ‘שדה בדיקות ברוש' כפרויקט נפרד, כאשר בפועל אין מדובר בפרויקט נפרד אלא ב'שדה ברוש' של פרויקט מ"י", טוען צוקר.

"פרויקט מ"י החל בשנת 2006 ולא בשנת 2008, כפי שצוין בטופס הנ"ל. כמו כן, קבלני המשנה לתקשוב בפרויקט היו, בין השאר, חברות ‘בינת תקשורת מחשבים' ו'אי.ב.מ', כאשר ‘תע"א מל"מ באר יעקב' (חברה בת של תע"א, א' ג') שימשה כקבלן ראשי, אשר בין השאר סנכרן את פרויקט התקשוב בפרויקט הנ"ל" - כלומר, תע"א לא שימשה כקבלן התקשוב בפרויקט.

עוד כתב צוקר בתצהירו כי "הוצהר בטופס ההתמודדות של שיכון ובינוי כי מספר המשתמשים בארגון הפרויקט מ"י ו'שדה בדיקות ברוש' הוא גדול מ-1,000, כשבפועל הוא קטן מ-1,000".

"לפסול את ההצעה"

לאור זאת, טוענת אלקטרה-מנרב כי האמור מחייב את פסילת הצעתה של שיכון ובינוי, הן לנוכח העובדה שהיא נעדרת קבלן תקשוב בהתאם לתנאי המכרז, "אשר חשיבותו להוצאת הפרויקט לפועל הינה קרדינאלית ולא ניתן להפריז בה"; והן לנוכח התנהלותה החמורה של שיכון ובינוי במסגרת המכרז, "שכן עצם הגשת הטופס המטעה הנ"ל על-ידי שיכון ובינוי מדבר בעד עצמו".

אלקטרה-מנרב טוענת כי ועדת המכרזים של משרד הביטחון לא בחנה את הטופס הנ"ל באופן הבסיסי ביותר, כמצופה ממנה. למרות טענותיה, מציינת אלקטרה-מנרב כי הפרקליטות המייצגת את ועדת המכרזים הודיעה כי המסמכים שהעבירה חברת "בינת תקשורת מחשבים" לא הועברו לוועדת המכרזים, וכי המעטפה ובה המסמכים כלל לא נפתחה על-ידי הפרקליטות. לדברי אלקטרה-מנרב, ועדת המכרזים מסרה לה כי ככל שהיא סבורה כי ברשותה מסמכים הרלוונטיים להליך, סלולה בפניה הדרך להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט, וכל הצדדים יוכלו להתייחס לבקשה זו.

כעת החליטה השופטת ברקאי כי על הפרקליטות להשיב לטענות אלה במסגרת תשובתה לעתירה.

שיכון ובינוי ותע"א: "טענות משוללות יסוד"

חברת שיכון ובינוי מסרה בתגובה: "שיכון ובינוי נבחרה על-ידי משרד הביטחון כזוכה בהליך מכרזי שהתנהל במשך מספר שנים, לאחר שגברה על שתי המתחרות הן מבחינת איכות והן מבחינת עלות.

"הצעת שיכון ובינוי הוכנה על-ידי האנשים המובילים בתחום בישראל וקיבלה ציון איכות מירבי. ההצעה כוללת פתרונות יצירתיים ברמה הטכנולוגית ההנדסית והתפעולית להבטחת היתרון והעוצמה של חיל המודיעין של צה"ל.

"התעשייה האווירית מבצעת מיזמי תקשוב גדולים עבור משרד הביטחון מזה שנים רבות ואושרה רשמית כקבלן תקשוב ראשי עוד בתחילת ההליך המכרזי על בסיס מסמכים רשמיים.

"מצער ששתי המתחרות שהפסידו לאחר שהצעותיהן נמצאו נחותות ולא איכותיות בעליל (שפיר, ואלקטרה-מנרב) מסרבות לקבל את הדין ובוחרות לגרום נזק לצה"ל באמצעות צווי מניעה מבוססים על טענות משוללות יסוד, וכעת גם מנסות להטות את ההליך המשפטי דרך העיתונות.

"בית המשפט קבע בהחלטה שהתקבלה ב-14 בפברואר שהעותרות עוסקות, בין היתר, ב'מסע דייג פסול' בניסיון להטיל דופי בהליך המכרזי שנוהל על-ידי משרד הביטחון. אנו משוכנעים שבית המשפט לא ייתן יד לדבר, וראוי שגם יטיל על העותרות את האחריות לנזקים החמורים שהן גורמות".

תעשייה אווירית מסרה בתגובה: "התעשייה האווירית פועלת בשוק התקשוב שנים רבות ומובילה פרויקטים מרכזיים בתחום. במסגרת זו, התעשייה האווירית, מהווה קבלן ראשי לביצוע פרויקטי תקשוב רבים, לשימוש מערכת הביטחון, הזוכים להערכה רבה. לפיכך, שהתעשייה האווירית עומדת בוודאי בתנאי המכרז שפרסמה מערכת הביטחון.

"אנו דוחים מכל וכל את טענות העותרים ותוהים על הדרך שבה הם בחרו לפעול. מעבר לכך החברה תגיב בהתאם להליך המשפטי.