חיסוני הקורונה: דרושה אחריות תקשורתית

התחלואה משתוללת, החיסונים מתחילים לתת את אותותיהם, אבל נהירת האזרחים לחיסונים נבלמה. אף שחלוקת החיסונים נפתחה לכולם (מעל גיל 16), לאחרונה חלה ירידה משמעותית במספר המתחסנים היומי. נראה שרבים מהישראלים בגילאי 40-20 אינם מעוניינים להתחסן בשלב זה או בכלל. ביישוב שבו אני גר, אי-שם בצפון המלא בחיסונים שממתינים לכל דורש, 65% מהתושבים לא התחסנו. ביחידת המילואים שלי, 50% מחיילי המילואים הצהירו שאינם מעוניינים להתחסן. אלה נתונים מטרידים מאוד, שגרמו לי לשוחח עם אנשים רבים המסרבים להתחסן או מתלבטים. ניסיתי להבין מה גורם להם לא לרוץ ולהתחסן.

● אפקט החיסונים: כל מה שצריך לדעת מי שכבר התחסן, וגם מי שלא

בניגוד למה שחושבים, רובם אינם ניזונים מתאוריות קונספירציה של שרלטנים למיניהם. הם אינם מחסידי הרב אשרוב, לא מעריצי יורם לס ולא חוששים משבבי G5 שיושתלו בגופם. רובם שמעו חצאי ידיעות וקראו כותרות בתקשורת הממוסדת והסיקו שיש "דברים שמסתירים מאיתנו". הם שומעים בחדשות על דילוג (שלא היה) בשלבי האישור לחיסון, על בעיות ש"התגלו" בחיסונים, על ניסויים בבני אדם כחלק מתהליך החיסון ההמוני, על "בעיות" בחיסונים עבור נשים בהריון, על תופעות לוואי ועל אשפוזים של מתחסנים.

הקונספירציות והחששות האלה אינם מגיעים מעצמם; התקשורת מפמפמת את השקרים הללו ומסלפת את המציאות.

מבקשים ליצור סנסציות

אתרי החדשות, ערוצי הטלוויזיה והעיתונים מבקשים ליצור סנסציות ולגרום לאנשים להקליק על הידיעה או לצפות בכתבה. נתונים סטטיסטיים, פרוטוקולים במחקר המדעי ואי-ודאות אינם מושכים מספיק טראפיק. לעומת זאת כותרות מפוצצות, הפחדות וסימני קריאה (או סימני שאלה שנועדו ליצור ספק וחשש) - מושכים גם מושכים.

דוגמאות לא חסרות. כל אשפוז של מחוסן זוכה לכותרת באותיות קידוש לבנה תוך יצירת ספק בלב הקורא לגבי יעילות החיסונים. כל תופעת לוואי מהודהדת. כל גורם חצי רשמי שמביע ביקורת זוכה להבלטה, במיוחד אם הוא "חתרני" ו"בועט במוסכמות".

חוקרים רציניים ועיתונאים יסודיים (נדב איל הוא דוגמה בולטת) מקבלים רק זמן מסך קצר, שבו הם נדרשים להציג בפשטות את המורכבות תוך שמירה על איזון "קדוש" לדעות שכנגד.

אולם מדע אינו צריך להישלט על ידי תחושה, דעה או אמונה. כאן העובדות צריכות לדבר. התהליך המדעי מורכב מהרבה הטלת ספק וביקורתיות, אך הטלת ספק זו מתבססת על מתודולוגיה סדורה תוך הסתמכות על מקורות מידע מהימנים. לכל ניסוי יש תהליך בקרה וכל מאמר עובר שיפוט חיצוני מקצועי ונוקב. מדענים אחראים, כמו גם עיתונאים אחראים, צריכים להכיר במגבלות הידע שלהם ולסמוך על מקורות מידע אמינים ומקצועיים. תקשורת שזורעת פחד בציבור, במקרה הטוב לשם הרייטינג ובמקרה הרע לקידום אג'נדה פוליטית, היא תקשורת פזיזה וחסרת אחריות.

יעילות גבוהה של החיסון

יש כבר המון מידע אמין על החיסונים. ראשית, הפיתוח שלהם מתבסס על מחקר מדעי של שנים רבות לרבות מחקר קליני מסודר. בנוסף, כל הנתונים שנאספים בשבועות האחרונים מצביעים על יעילות גבוהה של החיסון. פרופ' ערן סגל, ד"ר דביר ארן, פרופ' יניב ארליך ומרכזי המחקר בקופות החולים פרסמו בימים האחרונים נתונים מעודדים מאוד על יעילותם של החיסונים שכבר ניתנו בישראל כנגד תחלואה קשה ואפילו בהורדת ההדבקה.

המידע הזה זמין ברשת. גופים כמו "מדעת" ומשרד הבריאות מפיצים אותו, אך הוא לא מקבל מספיק כותרות. המחקרים הללו הם הידיעות שצריכות להתפרסם בראש המהדורות, ולא הסנסציות המתבססות על אנקדוטות לא מבוססות.

הירידה בקצב ההתחסנות תפגע בכולנו - במחוסנים ובאלה שלא התחסנו. יש הרבה דרכים לעודד התחסנות (תו ירוק אמיתי עם שיניים והרבה הטבות, קמפיין אפקטיבי של המדינה ועוד), אך על מערכות החדשות מוטלת אחריות רבה. את הנזק שהתקשורת כבר עשתה צריך לתקן.

הכותב הוא חוקר ומרצה בפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי, הטכניון