הדרך ליציאה מהפלונטר - שיעור חיסונים גבוה מאוד

אחרי תקופה ארוכה של תחלואה גבוהה ולפעמים גבוהה מאוד, והמשך דרישות למגבלות על החיים שלנו, החיסונים היעילים שהגיעו אלינו מאפשרים לנו לצאת מהמבוך הזה. זאת הדרך היחידה עכשיו ובעתיד לחזור לחיים נורמליים. עם כל הניסיונות להתמודד עם המחלה, משרד הבריאות וקופות החולים הוכיחו את יכולתם להנגיש לציבור את החיסונים בצורה מהירה ויעילה. היה ממש תענוג לראות את ההתארגנות המהירה אשר הביאה לחיסון של מעל 80% של בני ה-60 ומעלה באזורים מסוימים בתקופה של חודשיים. עד עכשיו הנגשת החיסונים לציבור התבססה על ביקוש מצד הציבור.

אך היה ברור מהתחלה שגישה זו לא תשיג את התוצאה הרצויה, ומה היא התוצאה הרצויה? בתחילת המגפה היו דיבורים על כך שאם 65% מהציבור יהיו מחוסנים או מחלימים נגיע לחיסון העדר. אך די ברור שזה מספר נמוך בהרבה מהדרוש באמת. כיום החישובים הם שיש צורך לפחות ב-90% מהציבור שיהיו מחוסנים (או מחלימים). במיוחד עם הכניסה של המוטציות החדשות של הנגיף. בהנחה שאנחנו כרגע לא מחסנים את הילדים עד גיל 16 כיוון שעדין לא התבררה בטיחות החיסון בילדים, גם אם כל המבוגרים יתחסנו נגיע רק ל-70% התחסנות. אחוז זה שונה בערים השונות בהתאם למספר הילדים במשפחה. ההנחה שלנו היא שבעתיד הקרוב כן ימצא חיסון לילדים מפני נגיף הקורונה, ועד אז יש להשקיע את מירב המאמצים להגיע לכל האוכלוסייה הבוגרת כדי להצליח להוריד את המגפה, בלי חיסון הילדים אין סיכוי להכחיד אותה לחלוטין.

מכאן שהצעד הבא שלנו צריך להיות פרו-אקטיבי, למצוא דרכים להגיע לכל האוכלוסייה ולחסנה. ניתן לחלק את הציבור שעדין לא התחסן לשלוש קבוצות, הקבוצה הקיצונית ביותר הם אלו שאידיאולוגית לא יתחסנו בכל מחיר, עבורם הגישה האנטי חיסונית היא כמו דת, או אמונה וכל הוכחה או מידע לא ישכנע אותם והם יביאו הוכחות לא מבוססות ומידע לא נכון כדי לשכנע עצמם ואחרים. אילו בינהם שמנסים לפגוע בסיכויים שאנשים שאינם חושבים כמוהם לא יתחסנו הם הגרועים ביותר וניתן לראותם ממש כאויבי בריאות הציבור. קבוצה זו אינה מונה מספר רב של אנשים אך הם קולניים מאוד, ויודעים לפעול ברשתות החברתיות בצורה מאוד אפקטיבית וחלקם עוסק בהפצת פייק ניוז.

הקבוצה השנייה הם המהססים, אלו אנשים שבאמת מתלבטים, רוצים מידע נוסף ופוחדים מהלא נודע. אילו הם בעיקר קהל היעד של הפייק ניוז. עבורם יש להנגיש מידע מבוסס, להרגיע אותם, לתת מענה לשאלותיהם ולדאגות שלהם ולאפשר להם בצורה הנוחה ביותר לקבל את החיסון. קבוצה זו היא במיוחד חשופה לפיק ניוז. לעיתים קרובות קשה לדעת אם המידע הוא פייק או אמיתי, וציבור זה באמת מחפשים מידע ומתלבטים. אם אתם שייכים לקבוצה זו אתם חייבים ללמוד לבדוק את מקורות המידע אותם אתם קוראים. חשוב מאוד לאמץ חשיבה ביקורתית. כמובן שיש ביקורתיות לשני הכיוונים, ביקורתיות לגבי החיסונים, וביקורתיות לגבי הביקורת על החיסונים. לא כל ביקורת על המדע הוא מוצדק וצריך גם להיות "ביקורתיים לגבי הביקורת על חיסונים" וכך לזהות את הפייק ניוז ולא להיגרר אחריו. בנוסף ההסברה המקצועית חייבת לקחת בחשבון רגישות אתנית, תרבותית, מגדרית והשכלה.

הפחד מפני הלא נודע

כיום ברשת מסתובבים סיפורים אשר אין להם שום ביסוס מדעי. לדוגמה המידע לגבי הפגיעה של החיסונים בפוריות. החיסונים אינם פוגעים בפוריות, אין לכך כל הוכחות ולא בסיס מדעי או לוגי. כל מי שמבין את הביולוגיה של החיסונים יכול להבין שאין היתכנות לפגיעה בפוריות.

החשש הגדול ביותר של קבוצה זו של אנשים הוא הפחד מפני הלא נודע, וממה שהחיסונים יכולים לעולל בעתיד. נכון, עדין לא יצרנו בסיס מידע גדול וארוך טווח כדי לענות על כל השאלות אך ברור ללא ספק שהנזקים לטווח ארוך של המחלה הם גרועים לאין ארוך מנזקי החיסונים ארוכי הטווח שלא נראים כלל. נסיון העבר עם חיסונים מסוגים שונים גם הראה שאין נזקים לטווח ארוך, כך ששוב לא צפוי שנגלה דברים חדשים שלא נצפו עד עכשיו. יש להדגיש שאין חומר חי בחיסון החדש נגד וירוס הקורונה, ובחיסון ואין חומר שחודר לגרעין התא היכן שנמצא החומר הגנטי שלנו. אבל מאוד ברור שנזקי המחלה עצמה רבים, בנוסף על הסיכוי למות, הסיכויים לסבל משמעותי בשלבי התאוששות הם גבוהים. צריך להבין שאנשים מגיבים בצורה מאוד שונה למחלה, רוב האנשים שנדבקו יבריאו ללא נזקים לטווח ארוך, אך אין זה המצב בכל המקרים. כך שהחשש מהמחלה צריך להיות גדול בהרבה מהחשש מהחיסון.

הקבוצה השלישית הם אלו שאין להם שום דבר נגד חיסונים אך גם שום דבר בעד, הם לא רואים בחיסונים חשיבות רבה כי המחלה לא קשה ואין סיכוי שלהם יקרה משהו, אז למה לטרוח. עבור קבוצה זו יש דברים רבים שניתן לעשות ויכולים להיות מאוד אפקטיביים בהעלאת אחוזי המתחסנים. לדוגמה, הדרכון הירוק יכול להיות גורם מרכזי בעידוד ההתחסנות. רק עם הדרכון הירוק תינתן האפשרות לעשות דברים מסוימים כמו ללכת להצגה, לעבוד עם קהלים מוחלשים או לנסוע לחול. הנפקת דרכונים ירוקים זו הערכות ענקית למשרד הבריאות, עליהם להגיע להסכמים עם המשק לגבי פתיחה בתנאים מגבילים רק לאלו עם דרכון ירוק. פעילות זו נראית היום כצורך השעה לעידוד ההתחסנות. מקומות עבודה או שירותים צריכים לדאוג לכך שהעובדים או הצרכנים הם בעלי דרכון ירוק וכך הציבור יכול לחזור לחיים הקודמים שהיו לנו ולהיות בטוחים שמי שמשרת אותו או נמצא במרחב שלו הסיכויים שהוא חולה יהיו נמוכים.

כל קבוצה צריכה התייחסות אחרת, וכך אולי נוכל בכל זאת להגיע לאחוזים גבוהים של התחסנות. יש הערכות שונות לגבי הגודל של הקבוצות שתיארנו, ויש גם הבדלים גדולים בין קבוצות האוכלוסייה השונות (ערבים יהודים חרדים). לדוגמה, הקבוצה שאומרת במפורש שהם מסרבים להתחסן גדולה בהרבה באוכלוסייה הערבית (35% בסקר שבוצע על ידי חוקרים מאוניברסיטת חיפה) לעומת האוכלוסייה היהודית (12%). מכאן שיש להתאים את הפעילות להעלאת שיעור ההתחסנות לכל קבוצה ולא להתייחס לכל ישראל כמקשה אחת. יש לזכור שהדבר היחיד שיכול להחזיר אותנו לחיים נורמליים היא שליטה במגפה באמצעות חיסונים, ביחד עם שמירת הכללים של עטיפת מסכות ושמירת ריחוק במקומות ציבורים.

פרופ' מנפרד גרין הוא ראש התוכנית הבינלאומית לתואר שני בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה

פרופ' אורנה בראון-אפל היא חוקרת ומרצה בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה