מיעוט נשים בהייטק היא בעיה שמתחילה בגיל אחר ובמקום אחר

כששואלים מדוע רק שליש מהמועסקים בהייטק הן נשים, ורק חמישית מהן בתפקידים טכנולוגיים, צריך לחפש את התשובה הרבה קודם. הבחירות שאנו עושות בגיל צעיר מעצבות את מהלך חיינו הבוגרים, אולם פעמים רבות בחירות אלו הן לא באמת שלנו. החלטות רבות מתקבלות כתוצאה מהסללה והשפעות תרבותיות, משפחתיות וחברתיות, רובן באופן לא מודע או מכוון. בצמתי ההחלטה המשמעותיים שמעצבים את עתידנו המקצועי, ואת הדלתות שתפתחנה בפנינו במסלול הקריירה- רבות מאיתנו מקבלות החלטות שגויות המצמצמות את מרחב הבחירה וההזדמנויות העתידיות.

קטר ההייטק, המניע מזה שנים את כלכלת ישראל, מונהג ע"י רוב מוחלט גברי, ולמרות שהמודעות לחוסר האיזון נוכחת בתקשורת ובשיח החינוכי, קיימת סטגנציה מתמשכת במספר הנשים הנמוך במסלולי הלימוד הטכנולוגיים באקדמיה ובתעשיית החדשנות. דו"ח ההון האנושי האחרון של Start-Up Nation Central ורשות החדשנות מראה כי סטגנציה זו גם קיימת מזה 7 שנים בשיעור החדירה של נשים להייטק.

צומת ההחלטה המשמעותי הראשון לבני נוער הינו בחירת מגמת הלימודים בתיכון. נערות רבות בוחרות במגמות שאינן טכנולוגיות בשל הערכת חסר של כישוריהן הטכנולוגיים, הצורך בשייכות לקבוצה חברתית פחות "חנונית" ותפיסה מוטית של תחום המחשבים כתובעני ומשעמם. מחקרים שונים הראו שהורים ומורים נוקטים בגישה סלחנית יותר כלפי בנות המוותרות על לימודים טכנולוגיים, לעומת בנים, הזוכים לעידוד גם אם ציוניהם נמוכים יותר. התוצאה מתבטאת בכך שפחות שליש מהנבחנים ב-5 יחידות מחשבים הן בנות.

המצב מחמיר כאשר הנערות בוחרות מסלול שירות צבאי. רבות נוטות להגדיר עצמן כ"לא טכנולוגיות" ופוסלות מראש שירות ביחידות טכנולוגיות, על אף שאין הכרח להיות בעל רקע במדעי המחשב כדי להתמיין אליהן. התוצאה העגומה הינה שרק שליש מהמפתחים בצה"ל הן נשים. בחיל המודיעין למשל, המהווה מקפצה חשובה עבור ישראלים רבים לתעשיית ההייטק, רק 20% מהמשרתים במקצועות המחשוב הן נשים. נכון, הצבא לא יכול לתקן את כל תחלואי מערכת החינוך והחברה הישראלית, אולם בכוחו לייצר שינוי במהלכי האיתור והמיון בדגש על הטיה מגדרית.

צומת מרכזית שדורשת התייחסות מיוחדת הינה קבלת ההחלטה על המסלול האקדמי. נשים שלא בחרו במסלולי לימוד מדעיים בתיכון, נוטות "להדיר" עצמן ממסלולי לימוד אקדמיים טכנולוגיים, גם אם נתוניהן מאפשרים להן להתקבל למסלולים אלה. תכניות התערבות שבוצעו ע"י Scale-Up Velocity מבית Start-Up Nation Central הראו ששיח ממוקד עם נשים על מסלולי לימוד דו-חוגיים, המשלבים מדעי המחשב עם מקצוע נוסף, ביחד עם מפגשים עם מודלים לחיקוי, גרמו לכרבע מהנשים שלא שקלו זאת לפני כן - לבחור במסלולי לימודים להייטק.

היום הבינלאומי לקידום נשים בתחומי המדעים, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה, אותו ציינו לאחרונה, מהווה הזדמנות נוספת להתבונן בעיוות שמלווה אותנו שנים רבות. האם אנחנו, כמדינה, עושים מספיק כדי לדחוף את בנותינו לקבל החלטות נכונות שתפתחנה בפניהן את האפשרות להשתלב בבגרותן בתעשייה הצומחת והרווחית בישראל? אם נמשיך להתייחס לבנות ובנים באותה צורה ונצפה מהבנות להתאים את עצמן - זה פשוט לא יקרה. לצד מערכות החינוך, הצבא והאקדמיה שנדרשות לאמץ התאמות שורשיות בתהליך המעודד בנות לבחור במדעים וטכנולוגיה, גם אנו - הורים, אחים, מחנכים ומפקדים מחויבים לאמץ שיח שונה עם בנות ונערות - לעודד אותן לבצע בחירות מושכלות, ולאמץ את השפה הטכנולוגית כשפה נוספת שתאפשר להן להטביע חותם ולעצב את העתיד של כולנו באופן שוויוני.

תקרת הזכוכית היא לא רק של הנשים, היא של ההייטק הישראלי והמשק כולו. נפקדות הנשים בתעשייה מסכנת את הצמיחה והחדשנות ופוגעת בחוסן הכלכלי והחברתי של המדינה.

הכותבת היא מנכ"לית Scale-Up Velocity מבית Start-Up Nation Central