פטנט של AnyVision יקל על רחפנים לזהות פנים של אזרחים

חברת AnyVision הישראלית שמתמחה במערכות אבטחה ובקרת כניסה באמצעות זיהוי פנים, הגישה בארה"ב בקשה לרישום פטנט המאפשר לרחפנים לשפר את יכולת הזיהוי של אזרחים ממרחק. הפטנט של אניוויז'ן, שעוסק ב"ייצוב אדפטיבי של רחפנים לשם שיפור זיהוי פנים", יאפשר לרחפנים לשנות את זוויות התעופה שלם, במטרה להצליח להשיג תמונה טובה יותר של האדם לצורך זיהוי פניו ומציאת התאמה לצילומי פנים השמורים במאגרי מידע באמצעות בינה מלאכותית. הבקשה לפטנט מציינת שימוש אחד לפטנט - בתחום הערים החכמות.

על פי פרסום במגזין "פורבס", בקשת הפטנט הוגשה כבר באוגוסט 2019 על ידי אנשי אניוויז'ן. בשיחה עם "פורבס" אמר מנכ"ל אניוויז'ן הטרי, אבי גולן, שנכנס לתפקידו באוקטובר האחרון, כי ההיצע המסחרי של החברה לא כולל לפי שעה רחפנים עם יכולת זיהוי פנים. לדברי גולן, "אני חושב שזו טכנולוגיה יותר עתידנית, אבל אני רוצה אותה בכיס האחורי למצב שבו היא תהיה יותר מקובלת על האנושות".

ב"פורבס" ציינו שני כי גופי הביטחון בארה"ב - פיקוד המבצעים המיוחדים (SOCOM), וזרוע המחקר של המודיעין (IARPA), מנסים גם הם לפתח מענה לאתגר הצילום והזיהוי מרחוק על יד רחפנים, תחום נחשב מסובך בהשוואה לצילום ממצלמה נייחת על הקרקע.

בתחום האזרחי, אחת המובילות של הכנסת שימוש בטכנולוגיות זיהוי פנים היא ענקית הקמעונאות והענן אמזון. החברה הגישה פטנט בנושא כבר ב-2015, כשנה לפני שהשיקה את פרויקט זיהוי הפנים השנוי במחלוקת AWS Rekognition. אחד המניעים המוצהרים לפיתוח טכנולוגיה זו הוא המטרה להילחם בגניבות משלוחים, אך באמצע 2018 היא עלתה לכותרות בהקשר אחרי לגמרי, כשמעל 30 ארגוני זכויות אדם דרשו מאמזון להפסיק לפתח מערכות זיהוי פנים עבור רשויות חוק ולהפסיק לסייע להן להשתמש בה.

ארגון ACLU מצא למשל כי אחד מלוקחות מערכת זיהוי הפנים של אמזון היה משרד השריף במחוז וושינגטון במדינת אורגון. המחוז עשה בה שימוש כדי לחפש ולזהות חשודים בגניבה, אנשים שנפטרו או שאיבדו את ההכרה. לפי ACLU, מחוז וושינגטון בנה מאגר של 300 אלף תמונות מעצר כדי להשתמש בהן במערכת ואף בנו גם אפליקציה לסלולרי דרכה עובדיה יוכלו להשתמש בה.

לא מן הנמנע שהקיפאון בתחום זמני בלבד

בעקבות הסערה נכנס התחום לסוג של קיפאון לאחר שגופים שונים הביעו את הסתייגותם מהשימוש בטכנולוגיות זיהוי פנים, בשל האפשרות של שימוש בהן לרעה. כך למשל, בית משפט בבריטניה אסר על המשטרה להשתמש בטכנולוגית זיהוי פנים ללא הסדרה חוקית ספציפית. גם בשוק הפרטי ישנה לאחרונה זהירות רבה משימוש בטכנולוגיה כשמיקרוסופט, IBM ואמזון עצמה החליטו להשהות את המכירה של טכנולוגיות זיהוי פנים לתקופה הקרובה, או עד שתתפתח רגולציה מחייבת בנושא.

בתחילת החודש הכריזה רשות הפרטיות בקנדה כי פעילותה של החברה הניו יורקית Clearview AI שהציעה שרות דומה לזה של Rekognition של אמזון - מהווה הפרה של חוקי הפרטיות של קנדה. זאת, משום ש"אסף מידע ביומטרי רגיש במיוחד ללא ידיעת והסכמת הפרטים". החברה עלתה לכותרות לאחר שהתברר כי אספה מיליארד תמונות של אזרחים מפייסבוק לינקדין וטוויטר. "מה ש-Clearview AI עושה הוא מעקב המוני, וזה לא חוקי", אמר נציב הפרטיות של קנדה דניאל ת'ריאן.

עם זאת, לא מן הנמנע שהקיפאון בתחום זמני בלבד, ולא רק בגלל צורכי הפיקוח והמעקב שנוצרו בעקבות מגפת הקורונה. מנכ"ל אמזון הנכנס, אנדי ג'אסי, שבזוס קידם לפני חמש שנים לתפקיד מנכ"ל חברת מחשוב הענן של אמזון - הוא תומך נלהב של הטכנולוגיה. בראיון לתוכנית פרונטליין של PBS בפברואר בשנה שעברה אמר ג'אסי כי לאמזון "אין מספר רב של גופי משטרה שעושים שימוש בטכנולוגיית זיהוי פנים ומעולם לא קיבלנו תלונה על שימוש לרעה בטכנולוגיה. אז בוא נראה אם הם יעשו שימוש לרעה בה".

ג'אסי טען כי "לא להתיר שימוש באחת הטכנולוגיות הכי מתוחכמות שם בחוץ רק בגלל ההנחה שהם יעשו בה שימוש לרעה - לא מרגיש לי ממש כמו האיזון הנכון" .

אניוויז'ן מנסה להתרחק מהדימוי של חברה לשוק הביטחוני

באניוויז'ן ניסו להפיג את החששות משימושים אפשריים של הטכנולוגיה, ואמרו כי הם אינם עובדים כעת עם רשויות הביטחון אלא עם גופים אזרחיים מסחריים כמו רשתות קמעונאיות, אצטדיוני ספורט, שדות תעופה וקזינו.

בספטמבר בשנה שעברה אף פעלה החברה כדי להרחיק ממנה את הדימוי של חברה המפתחת מוצרים לשוק הביטחוני, כשכמה מבעלי המניות של אניוויז'ן הקימו בשותפות עם רפאל חברה בת בשם SightX. החברה החדשה מפתחת מערכות שמבוססות על טכנולוגיית ראיית מכונה שפותחו בעבר באניוויז'ן - לשימושים צבאיים.

צעד זה ננקט לאחר חברת מיקרוסופט נסוגה מהשקעתה בחברה בעקבות הפרסומים לפיהם הטכנולוגיה של החברה משמשת למעקב המוני אחר פלסטינים ביו"ש. מיקרוסופט נקטה בצעד בנימוק שאין ביכולתה, כבעלת מניות מיעוט, לפקח על החברה, חרף העובדה שממצאי בדיקה שערכה מיקרוסופט לא איששו את הטענות נגדה.

באניוויז'ן הסבירו כי יש הבדל מהותי בין האופן שבו המשטרה משתמשת בזיהוי פנים לבין האופן שבו מערכות זיהוי פנים מסחריות פועלות. לדבריהם, כשמשטרה משיגה תמונה של חשוד מזירת פשע, הדבר הבא הוא שהיא רוצה לברר את זהות האדם שבתמונה. לשם כך נדרש עבורה מאגר מידע רחב ככל האפשר של תמונות.

אלא שלדברי אניוויז'ן, "מוצרי זיהוי פנים מסחריים כמו אלה המשמשים סופרמרקטים עונים על שאלות אחרות כמו 'האם האדם שנמצא בתמונה ברשימת העובדים?' או 'האם האדם בתמונה נמצא ברשימה של פושעים המוכרים למשטרה?' כדי לענות על שאלות אלה לא נדרש מאגר מידע רחב, אלא די ברשימה מוגדרת ומוגבלת של עובדי הסופרמרקט, או ברשימת מעקב של אנשים ספציפיים שיש נגדם צו מעצר או צו מניעה".

"טכנולוגיות זיהוי פנים נמצאות כעת במוקדו של דיון בינלאומי סוער כאשר הטענה העיקרית שמשמיעים מבקרי הטכנולוגיה היא שמעבר לפגיעה בפרטיות, עצם השימוש בזיהוי פנים הוא אסור", הסביר ד"ר מתן גוטמן, מומחה לזכויות אדם משפט וטכנולוגיה ומייסד חברת CyberRighTech בשיחה עם "גלובס".

לדבריו, הטענה היא ש"בדיוק כשם שאין אפשרות לקחת טביעת אצבע מאדם ללא רשותו והסכמתו החופשית, כך אסור לקחת מאפייני פנים לזיהוי חד-ערכי של אדם ללא הסכמתו מראש. על כן, ישנן בתקופה האחרונה יוזמות בינלאומיות רבות לרגולציה מדינתית וגם בינלאומית של פיתוח טכנולוגיות זיהוי פנים, ושל אפשרויות השימוש בהן על ידי רשויות אכיפת חוק וחברות פרטיות". ד"ר גוטמן אמר עוד כי "ממליץ לכל מי שעוסק בתחום שיעקוב טוב אחרי ההתפתחויות הרגולטוריות שיכולות להגביל מאוד את השימוש בטכנולוגיה זו בשנים הקרובות".