מספר נשים דיווחו על תופעת לוואי של החיסון. הרופאים כלל לא בטוחים שיש קשר

בימים האחרונים פורסמו בכמה קבוצות נשים מספר דיווחים על דימומים וגינליים שהופיעו בסמיכות לקבלת החיסון, שלא על פי הזמן הצפוי של המחזור החודשי. באופן כללי הנשים המדווחות אינן מתחרטות שהתחסנו ואינן מנסות לשכנע את הציבור לא להתחסן, אולם הן מעוניינות להעלות את המודעות לתופעת הלוואי ולהבין האם יש בה משהו חריג.

רופאים, שעמם התייעצנו לגבי הממצא, אומרים כי רוב הסיכויים שמדובר במקריות. מאות אלפי נשים בגיל הפוריות כבר חוסנו, ותופעה של דימום שמופיע לא בשעתו וחולף תוך יום או יומיים, אינה תופעה מאוד חריגה. הרשתות החברתיות מהוות בהקשר הזה תיבת תהודה, כאשר שרשור שמושך את כל מי שחוותה את התופעה בסמיכות לחיסון, יוצר את התחושה כאילו זה קורה בשיעורים גבוהים. "זה שטויות, אין מנגנון שיכול להסביר את הקשר בין חיסון לבין דימום", אמרו חלק מהרופאים איתם דיברנו, שלא לציטוט.

אולם, בכל זאת לא כל הרופאים ממהרים לפטור את הטענות במקריות ואפקט הרשתות החברתיות בלבד. ד"ר איתמר נצר, מומחה ברפואת נשים, ומתמחה במנהל רפואי בחטיבה הטכנולוגית של משרד הבריאות, אומר כי "דימום במועד לא שגרתי הוא לא דבר נדיר. זה יכול לקרות לאישה בתחילת גיל הפוריות, לאישה בסוף גיל הפוריות, ואפילו לאישה שלוקחת אמצעי מניעה הורמונליים. הווסת מאוד רגישה למתח נפשי, למחלות, לכל שינוי במצב ההורמונלי. יותר מידי אסטרוגן יוצר דימום, גם פחות מידי אסטרוגן. יכול תיאורטית להיות מצב שבו העירור של מערכת החיסון, משפיע גם בממד הזה של השינוי ההורמונלי, אם כי זה לא תואר בחיסונים אחרים, שמעוררים את מערכת החיסון לא פחות.

"האם זה בכלל קשור לחיסון? קשה מאוד לדעת זאת כשמדובר בדיווחים באינטרנט. חייבים לעשות בדיקה מסודרת כדי להשוות את שכיחות התופעה בין מי שחוסנה למי שלא חוסנה. אדווה לוטן מנכ"ל מדעת כבר פנתה לוועדת המעקב אחר תופעות הלוואי של החיסונים, כדי שיבדקו את זה. אני בעיקר ממליץ למי שרואה דימום לא שגרתי - לא להגיד 'זה בטח החיסון' כי זה יכול לנבוע מהמון סיבות אחרות שקורות יחד עם החיסון. אם אישה מדממת במועד או בכמות שמדאיגים אותה, חשוב לפנות לרופא נשים ולגלות את הסיבה".

אם העירור של מערכת החיסון יכול תיאורטית לגרום לדימום, מה המשמעות לגבי הריון?
"ההריון דווקא מדכא את מערכת החיסון של האם, ואז היא רגישה יותר למחלות זיהומיות - ובאמת ראינו את הסיכון של הקורונה עצמה להריוניות. מאותה הסיבה, הסביבה של הרחם והעובר מוגנת מפעילות חיסונית, כך שגם במקרה שהתיאוריה הזו לגבי השפעה של מערכת החיסון על הדימום של חלק קטן ממקבלות החיסון היא נכונה - וכרגע זו בהחלט תיאוריה בלבד - עדיין אין שום סיבה שהחיסון יפגע בהריון".

נצר מדגיש כי: "עד כה במחלת הקורונה וגם בחיסון לקורונה, לא ראינו בעיות פוריות, ולא מנגנון שאנחנו חוששים שיגרום לבעיות פוריות. חשוב להבין שכל החומר של החיסון נשאר באזור הזריקה ומתפנה מהגוף תוך כמה ימים".

התופעה לא דווחה גם בניסויים הקליניים

נצר מדגיש כי בוועדת המעקב אחר בטיחות החיסון של ה-CDC, המרכז האמריקאי לשליטה במחלות, התופעה לא דווחה. גם בתקשורת העולמים אין אזכור לכך, למרות שכבר ניתנו מעל 60 מיליון מנות חיסונים מבוססי RNA (פייזר ומודרנה) ברחבי העולם, ומעל 180 מיליון חיסוני Covid-19 מכל הסוגים. כמו כן, התופעה כלל לא דווחה בניסויים הקליניים של החברות, למרות שהשתתפו בהם נשים בגיל הפוריות. עם זאת, יש לציין כי במדינות רבות עדיין מחסנים בעיקר נשים אחרי גיל הפוריות.

מקרה אחד של דימום וגינלי דווח בארה"ב מתוך 36 מקרים (מתוך 50 מיליון מתחסנים) שלקו לאחר החיסון - אך לא בהכרח בגלל החיסון - בתופעה אוטואימונית בשם ITP. מדובר במחלה אוטואימונית נדירה שנוצרים בה נוגדנים שתוקפים את טסיות הדם. ITP עלולה להיווצר ממגוון סוגים של מחלות זיהומיות, ובעבר עלתה ההשערה כי היא עלולה לקרות גם מחיסון.

פרופ' אורי אלקיים, מומחית לרפואה פנימית וראומטולוגיה ומנהלת המכון הראומטולוגי באיכילוב, אומרת כי "עלו בעבר השערות כי חיסוני יכולים לגרום ל-ITP במקרים מאוד, מאוד נדירים. מחקרים אפידמיולוגיים לא הראו עליה בשכיחות של המחלה הזו, או כל מחלה אוטואימונית אחרת, במדינות או אוכלוסיות שחוסנו לעומת כאלה שלא חוסנו.

"האם יכול להיות שזה קורה במקרים כל כך נדירים שהם לא עולים במחקר? אי אפשר לשלול זאת. אבל גם אם כן, ייתכן שאצל אדם מסויים הייתה נטיה גנטית אישית למחלה הזו, ואם לא הייתה מתפרצת בגלל חיסון, היא הייתה מתפרצת מאוחר יותר בגלל מחלה זיהומית, שהיא הגורם הנפוץ למחלות אוטואימוניות, כולל ITP". מחלת ה-ITP עצמה יכולה להיות מחלה הפיכה, ולחלוף ולא לשוב בטיפול נכון.

אלקיים מציינת כי: "אני עוקבת אחרי מאות חולים עם מחלות אוטואימוניות פעילות שהתחסנו, ובינתיים אני לא רואה שום השפעה שלילית של החיסון. החולים האוטואימוניים עוברים את זה בינתיים בלי שום השפעה חריגה. כבר הרבה מיליונים בעולם התחסנו, והדיווחים על תופעות הלוואי זניחים ביותר. אם תתבייתו רק על המעט שמדווח - שימו לב כמה עשרות מיליוני חיסונים עברו בלי שום בעיות".